מאנקו יבוא ושיווק מזון בע"מ נ. מדינת ישראל

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 5644/94 בפני: כבוד השופט א' גולדברג כבוד השופט א' מצא כבוד השופט י' גולדברג המערערת: מאנקו יבוא ושיווק מזון בע"מ נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק-דין בית המשפט המחוזי בירושלים בת.א. 878/93 מיום 24.8.94 שניתן על ידי כבוד השופטת מ' נאור בשם המערערת: עו"ד א. דורות (פולישוק) בשם המשיבה: עו"ד לילך אהל-מסנר פסק-דין השופט י' גולדברג: בקיץ 1993 ייבאה המערערת מסין לישראל שתי מכולות של שום כשהוא מסווג כשום "מיובש" על פי פרט 07.12 לצו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין התשנ"ד1993- (קובץ תקנות 937 - שיעורי מכס, מס קניה ותשלומי חובה - מיום ה' בטבת התשנ"ד - 22.12.93) (להלן: "צו תעריף המכס"). יבוא טובין על פי פרט 07.12 לצו תעריף המכס פטור מרשיון יבוא (ראה תוספת ראשונה לצו יבוא חופשי התשל"ח1978-). לאחר שחרור השום מפיקוח רשות המכס ומכירתו ללקוחותיה של המערערת, הגיעו רשויות המדינה למסקנה כי הסיווג שסיווגה המערערת את הטובין, היה מוטעה וכי לא מדובר בשום מיובש כי אם בשום טרי שסיווגו 07.03. מאחר ויבוא הטובין לפי פרט 07.03 חייב היה ברשיון יבוא וכזה לא היה בידי המערערת, נתפסו הטובין על ידי פקידי המכס. שחרור הטובין היה כרוך בתשלום דמי כופר והיטל בטחה. לימים תבעה המערערת להחזיר לה את התשלומים ששילמה וכן תבעה פיצוי בגין הנזקים הכספיים שגרמה לה, כטענתה, המדינה עקב סירובה להכיר בסיווג הטובין לפי פרט 07.12. להגנתה טענה המדינה כי בפועל ייבאה המערערת שום יבש (ולא מיובש), דהיינו "שום שקליפתו החיצונית יבשה אבל שיני השום אינם יבשים", ולכן נכון היה לסווג את השום שייבאה המערערת לפי פרט 07.03 (סעיף 9 לכתב ההגנה). בית משפט קמא החליט להכריע תחילה בשאלת "סיווגו העובדתי והמשפטי של השום שיובא" ולנווט את המשך הדיון על פי תוצאות ההכרעה בשאלה זו. לאמור: יגיע בית המשפט למסקנה כי מדובר בשום "טרי" - תידחה התביעה. יחליט בית המשפט לקבל את עמדת המערערת - ייגש לדון ביתר טענות ההגנה לדחייה על הסף (ראה: המרצה 451/93). במסגרת השמעת ראיותיהם הגישו הצדדים חוות דעת של מומחים לגידולי שדה. בסיכומו של דבר הוכרע הדין לטובת המדינה. המערערת לא השלימה עם תוצאת פסק הדין ומכאן הערעור שלפנינו. בתשעים ושבעת הפרקים של צו תעריף המכס נכללו שני סוגי שום והם בלבד: א. שום הנופל בגדר פרט 07.03, שהוא "טרי או צונן". ב. שום מיובש הנופל בגדר פרט 07.12, שעניינו: "ירקות מיובשים, שלמים, חתוכים, פרוסים, שבורים או אבקה, אך בלא הכנה נוספת". פרט 07.12 כולל (בסייגים מסוימים) את כל הירקות המיובשים מהסוגים הנכללים בפרטים 07.01 עד 07.11 (ראה: כלל מספר 3 לכללי פרק 7). השאלה המכרעת בערעור זה היא באיזה משני הפרטים יש לסווג את השום שייבאה המערערת? נקדים הערה בראשית הדברים: בכתב הגנתה ובחוות הדעת של המומחה מטעמה, עשתה המדינה שימוש במונח שום "יבש" בהתייחסה לשום שבפרט 07.03 שעניינו כאמור שום "טרי". נראה כי המדינה נהגה כך מתוך שמלכתחילה היו בעיניה המונחים שום "יבש" ושום "טרי" מילים בעלות משמעות זהה. ברם, ניסוח זה יצר בפני בית משפט קמא אי בהירות שלא לצורך. בשלב הערעור נמלכה המערערת בדעתה והכירה אמנם בכך שהשום שייבאה היה מן הסוג המכונה בפי הבריות שום "יבש" (ראה: סעיף 7 לסיכומי טענות המערערת לערעור וסעיף 5 לתשובתה לסיכומי המדינה), אך נותרה המחלוקת באשר לסיווג השום כאשר על פי גישתה לא היתה נפקא מינה בין שום יבש לשום מיובש. אליבא דמערערת די בכך שהשום עבר יבוש בשמש במשך כשבועיים ויבשו הקליפות החיצוניות שהגנו על שלמות השננות, כדי ששום זה לא יסווג עוד כשום טרי אלא כשום מיובש. עם זאת המשיכה המערערת לדבוק גם בפרשנות לפרט 07.12, כפי שניתנה בדברי ההסבר של השיטה המתואמת (Harmonized system) של אמנת בריסל, לפיהם הירקות המיובשים הכלולים בפרט 07.12 לצו תעריף המכס, הם ירקות אשר תכולת המים הטבעית שלהם ניטלה מהם בתהליך מאולץ ולא טבעי. ואלה דברי ההסבר לפרט 07.12: “This heading covers vegetables of headings 07.01 to 07.09 which have been dried (including dehydrated, evaporated or freeze-dried) i.e., with their natural water content removed by various processes.... The heading also covers dried vegetables, broken or powdered, such as.... garlic, generally used either as flavouring materials or in the preparation of soups”. על פי השקפת המדינה השום שיובא על ידי המערערת היה מן הסוג הידוע הן בפי הבריות והן בלשון החקלאים כשום "טרי" (ראה עדות המומחה מטעם המדינה), הואיל והשננות, על אף שנעטפו על ידי קליפות חיצוניות יבשות, נשארו טריות ומלאות, בבחינת "נחמד למראה וטוב למאכל" (בראשית ב', ט'). על דעת הכל, השום שיובא היה כפי שנחזה בצילומי התמונות נ3/, דהיינו שום שעטיפותיו החיצוניות יבשו לאחר שיובש בשמש (ראה הודעת הספק מסין - ת1/ ות2/) והשננות (שיני השום) נותרו טריות - חיוניות ובעלות כושר נביטה. על הזיקה שבין הלחות של השננות לכושר הנביטה שלהן, העיד העד מאיר מזרחי מטעם האגף להגנת הצומח במשרד החקלאות, לאמור: "נוכחות אחוז מים בחומר קובעת אם נובט או לא.... היתה נביטה די גבוהה". עובדה זו משתקפת היטב בצילומי נ3/ ואין לך ראיה טובה הימנה להוכחת טריות השום. על טיבו של השום שיובא ניתן ללמוד גם מעדות מנהלה של המערערת אברהם נחמיאס, אשר דיבר בלשון הבריות בתארו את השום שיובא: "השום הזה עוקרים אותו מהאדמה.... מיבשים אותו בשמש וגם אחרי שהוא מתיבש בשמש מכניסים למחסנים ומאווררים אותו.... אחרת הוא מתקלקל בדרך אם הוא לא מתיבש". אילו מדובר היה בשום "מיובש", שניטלה ממנו לחותו לאחר תהליך מאולץ לא היה צריך להיות חשש שהשום "היבש" יתקלקל בדרך. אף על פי כן יגעה המערערת יגיעות רבות לשכנענו שקיימת זהות בין השום היבש לשום המיובש וכי כמו זה, גם זה, סיווגו בפרט 07.12 הפוטר מחובת רשיון יבוא. לדעתי העיסוק בשאלה אם קיימת זהות בין השום "היבש" לבין השום "המיובש" הסיט את הדיון ממוקדו האמיתי. שלא לצורך עמלו הצדדים, כל אחד על פי גישתו, בחיפושי דרך לשבץ את השום הקרוי "יבש" באחד משני הפרטים 07.03 או 07.12. יוטעם כי המונח שום "יבש" אינו נזכר בכל תשעים ושבעת הפרקים הראשונים של התוספת הראשונה לצו תעריף המכס הערוכים לפי השיטה המתואמת. במיוחד אין זכר למונח זה ב"מקומו הטבעי", דהיינו בפרק 7 הדן בירקות טריים וירקות מיובשים. ולא בכדי. השום "היבש" לא הוגדר כפרט עצמאי בצו תעריף המכס הואיל ושום "יבש" יכול שיתאים במציאות לשום "טרי" (פרט 07.03) ויכול שלאחר יבוש מאולץ, באחד מן התהליכים המפורטים בדברי ההסבר לשיטה המתואמת, יהפוך לשום מיובש, אשר ניטלה ממנו לחותו והוא נעדר כושר נביטה. הדברים כבר הוסברו ואין להוסיף. השאלה שצריכה היתה להכרעתו של בית משפט קמא היתה, כזכור, האם השום שיובא ואשר תכונותיו היו מוסכמות על הכל, הוא שום טרי או שום מיובש? התשובה לשאלה זו מצויה במישור העובדתי. ואמנם, על בסיס חומר הראיות שבא לפני בית משפט קמא ועל פי מבחן "השכל הישר או ההגיון הבריא והפשוט של חיי המציאות", כלשון השופט זילברג (כתוארו אז) בע"פ 31/50 מלצקי נגד היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד ד' 555 בעמ' 557, יש לקבוע כי השום שיובא על ידי המערערת התאפיין בחיוניותו (ויטליות - בלע'ז) היינו ברעננות שבו ובכוח חיותו הצמחית. אשר על כל אלה, צדק, לדעתי, בית משפט קמא בהגיעו לכלל מסקנה שהשום שייבאה המערערת, סיווגו בפרט 07.03 לצו תעריף המכס ובתור שכזה היה טעון רשיון יבוא. לפיכך הייתי דוחה ערעור זה תוך חיוב המערערת בהוצאות המשיבה בסך 15,000 ש"ח. ש ו פ ט השופט א' גולדברג: אני מסכים. ש ו פ ט השופט א' מצא: אני מסכים. ש ו פ ט אשר על כן הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט י' גולדברג. ניתן היום, ה' בחשון התשנ"ח (5.11.97). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 94056440.R01