פסק הדין המלא
פסק-דין בתיק ע"פ 5639/17
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 5639/17
לפני:
כבוד השופט נ' הנדל
כבוד השופטת ע' ברון
כבוד השופטת י' וילנר
המערער:
פאדי אבו סבית
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי באר שבע מיום בת"פ 22330-06-16 שניתן על ידי השופטת ד' כהן
תאריך הישיבה:
ט"ו בשבט התשע"ח
(31.01.2018)
בשם המערער:
עו"ד אבו סמיר עאבד
בשם המשיבה:
עו"ד מרים ציבלין
בשם שירות המבחן:
עו"ס ברכה וייס
פסק-דין
השופט נ' הנדל:
1. מונח בפנינו ערעור על חומרת העונש: 38 חודשי מאסר בפועל – 30 מתוכם לריצוי בגין העבירה מושא ענייננו, והיתר בגין הפעלת מאסר מותנה של עשרה חודשים שהושת על המערער בשל עבירה קודמת שביצע, מתוכם 8 חודשים לריצוי במצטבר. העבירה בה הורשע המערער – על פי הודאתו – הינה שוד בנסיבות מחמירות.
סיפור המעשה הינו כי המערער ואחר, שזהותו אינה ידועה למשיבה, הבחינו במתלונן באזור התחנה המרכזית בבאר שבע. השניים קראו למתלונן אל חנייה סמוכה ואז האחר התנפל על המתלונן, אחז את ידו בחוזקה מאחורי גבו, והמערער הכניס את ידו לכיס מכנסי המתלונן ונטל משם את ארנקו שבו היו 3,000 ש"ח במזומן. בהמשך, האחר הפיל את המתלונן אל הקרקע והמערער והאחר נמלטו מהמקום. המתלונן, שהחל לרדוף אחר השניים, מצא את ארנקו על הקרקע, אולם ללא הכסף המזומן שהיה בו.
2. שתי טענות עיקריות בפני הסניגור. האחת, כי חלקו של המערער באירוע הוא הוצאת הארנק מכיס מכנסיו של המתלונן – דהיינו, הוא לא ביצע במו ידיו מעשה אלימות. התשובה לכך היא כי המערער, בהתאם להודאתו בכתב האישום המתוקן, פעל בצוותא חדא עם האחר ועולה כי הפעלת אלימות על המתלונן אפשרה את ביצוע עבירת הגניבה על ידי המערער. לכן, מבחינה משפטית ואף מעשית – כשם שגם האחר גנב כך גם המערער תקף.
הטענה השנייה של הסניגוריה מפנה לתסקיר שירות המבחן שהוגש לבית המשפט המחוזי והתסקיר המעודכן שהוגש לערכאה זו. אכן, שני התסקירים כוללים בחובם היבטים חיוביים. מהתסקיר החדש עולה כי המערער משולב בטיפול מזה כשבעה חודשים ומתקדם בו, ואף אמור להשתלב בהמשך בתכנית טיפולית נוספת. המענה לטענה זו הוא שכפי שעולה אף מעמדת שירות המבחן, המערער עובר שינוי, אך הדרך בפניו עוד ארוכה. כמובן, טוב יעשה המערער – לעצמו ולחברה – אם יתמיד בכך, אך בפניו עוד עומדות משוכות טיפול ושיקום.
יתר על כן, העונש אינו חמור. בית המשפט המחוזי הטיל בגין המקרה עונש מאסר בפועל שאינו ברף העליון של מתחם הענישה שקבע אלא באמצע המתחם, והוא אף נמנע מלהפעיל את מלוא תקופת התנאי במצטבר. עוד יצוין כי המערער עבר את העבירה בתקופה שהיה מצוי תחת פיקוח שירות המבחן, וכאמור היה תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי. בתיק קודם הורשע המערער בקשירת קשר לביצוע פשע ובקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. היד שהושטה למערער בתיק הקודם בדמות הארכת תקופת המאסר על תנאי, נדחתה על ידי המערער במעשיו בתיק זה. אין לנו אלא לקוות כי הפעם המערער למד את לקחו והוא ישנה את דרכיו, אך כאמור העונש אינו מגלה חומרה שמצדיקה התערבות על ידי ערכאת הערעור.
3. הערעור נדחה.
ניתן היום, ט"ו בשבט התשע"ח (31.1.2018).
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט ת
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 17056390_Z01.doc מא
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il