פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 5633/99
בפני: כבוד השופט א' מצא
כבוד השופטת ד' דורנר
כבוד השופטת ד' ביניש
העותרים: 1. בשארה אבו חדרה
2. ג'מאל סאייג
3. סוהיל חאמד
4. חכמת ח'ורי
5. קוסטאנדי חאג'
נ ג ד
המשיבה: הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים
עתירה למתן צו על-תנאי
פסק-דין
השופטת ד' דורנר:
ביום 31.1.99 יצאו העותרים לציד חוגלות. פקח מטעם המשיבה (להלן: הרשות) ביקש לערוך חיפוש ברכבם, לאחר שחשד בהם כי צדו באזור יהודה ושומרון שלא כחוק. ברכבם של העותרים מצא הפקח רובי-ציד נצורים ושלוש חוגלות שנראו כאילו ניצודו זמן קצר מאוד לפני-כן.
הפקח תפס את רובי-הציד של העותרים, את רשיונות-הרובים ואת רשיונות-הציד שלהם, שאף הותלו בהמשך על-ידי מנהל הרשות. לעותרים נאמר, כי רובי-הציד נתפסו לצורך הבאתם כראיה בפני בית-המשפט, עת יועמדו העותרים לדין פלילי בגין ציד לא-חוקי; כן נאמר להם, כי התליית רשיונות-הציד נעשתה בעצת היועצת המשפטית של הרשות, לצורך מניעת עבירות ציד נוספות, עד אשר יתברר עניינם של העותרים בבית-המשפט.
העותרים אינם חולקים על כך, שהן החיפוש ברכבם, הן תפיסת רובי-הציד והן התליית הרשיונות נעשו מכוח החוק להגנת חיית-הבר, תשט"ו1956- (להלן: החוק) והתקנות להגנת חיית-הבר, תשל"ו1976- (להלן: התקנות).
טענתם של העותרים היא כנגד הפעלת הסמכות הנתונה לפקחי הרשות בחוק ובתקנות. לטענתם, הפקח הפעיל את שקול-הדעת שמקנה לו החוק במקרים כגון דא בצורה לא סבירה. העותרים טוענים עוד, כי הפעלת סמכויות החיפוש והחילוט הנתונות לפקחי הרשות בחוק ובתקנות, מהווה מדיניות של ענישה מוקדמת, עוד בטרם הורשע מי מן העותרים בעבירה על החוק.
הרשות בתגובתה טוענת, כי כל פעולותיה נעשו כחוק ועל-פיו, וכי מדיניותה תואמת את אשר קבוע בחוק. מדיניות זו אף תואמת, לטענתה, את קשיי האכיפה בהם נתקל פקח יחיד אל מול חבורת ציידים ואת תפקידה של הרשות, להגן על חיות-הבר מפני ציידים הצדים שלא כחוק.
דין העתירה להדחות.
הרשות, כאמור, פעלה כחוק בתפיסת רובי-הציד והרשיונות והתליית רשיונות-הציד. הסמכות הנתונה לפקחי הרשות - לערוך חיפוש ובעקבותיו לתפוס ולחלט ראיות לצורך העמדה לדין ומניעת עבירות נוספות - היא אכן סמכות נרחבת. עם זאת, סמכות נרחבת זו ניתנה לרשות בחוק, והעותרים לא העלו טענות כנגד תוקפו של חוק זה.
לא מצאתי עילה להתערב בהפעלת שקול-דעתה של הרשות במקרה דנן. פקח הרשות ערך חיפוש ברכבם של העותרים לאחר שהתעורר בו חשד לציד בלתי-חוקי, חשש שהתאמת, ככל הנראה, עם תפיסת החוגלות, בעוד גופן חם.
במקרה כזה, עריכת חיפוש וחילוט ראיות לצורך העמדה לדין בגין חשד לעבירה על החוק אינם נראים לי בלתי-סבירים במידה המצדיקה את התערבותו של בית-משפט זה.
לאור כל האמור לעיל, העתירה נדחית.
ניתן היום, כ"ג בתשרי תש"ס (3.10.99).
ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת
COURT