פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"א 5624/05

עו"ד גד שילר נ. אברהם אוחיון ואח'

ערעור על החלטת בית משפט השלום שלא לפסול עצמו מלדון בתביעה לשכר טרחה, בעקבות תלונה שהגיש המערער לנציבות תלונות הציבור על שופטים וטענות ליחס עוין.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 07/07/2005 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"א — ערעור אזרחי.
מספר התיק 5624/05 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה פסלות שופט — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על החלטת בית משפט השלום שלא לפסול עצמו מלדון בתביעה לשכר טרחה, בעקבות תלונה שהגיש המערער לנציבות תלונות הציבור על שופטים וטענות ליחס עוין.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"א 5624/05

עו"ד גד שילר נ. אברהם אוחיון ואח'

ערעור על החלטת בית משפט השלום שלא לפסול עצמו מלדון בתביעה לשכר טרחה, בעקבות תלונה שהגיש המערער לנציבות תלונות הציבור על שופטים וטענות ליחס עוין.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

עורך דין הגיש תביעה לשכר טרחה בבית משפט השלום. בשל עיכוב במתן החלטה בבקשת רשות להתגונן, הגיש עורך הדין תלונה נגד השופטת לנציבות תלונות הציבור. לאחר מכן, ביקש עורך הדין מהשופטת לפסול את עצמה מלדון בתיק, בטענה שהתלונה והתנהלותה בדיונים (ניסיונות פשרה והחלטות שונות) מעידים על יחס עוין כלפיו. השופטת דחתה את הבקשה, ועל כך הוגש ערעור לבית המשפט העליון. הנשיא א' ברק דחה את הערעור, בקובעו כי הגשת תלונה נגד שופט אינה עילה אוטומטית לפסלות, וכי ניסיונות של שופט לקדם פשרה הם חלק לגיטימי מתפקידו. כמו כן, נקבע כי טענות על החלטות משפטיות יש לתקוף בדרך של ערעור רגיל ולא בבקשת פסלות.

סוג הליך ערעור אזרחי (ע"א)
הרכב השופטים א' ברק
בדעת רוב 1/1

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • עו"ד גד שילר

נתבעים

  • אברהם אוחיון ואח'

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • הגשת תלונה לנציבות תלונות הציבור על שופטים מחייבת העברת הדיון למותב אחר.
  • בית המשפט גילה יחס עוין כלפי המערער במהלך ניסיונות לקדם פשרה.
  • החלטת בית המשפט לשנות את גובה הסכומים להפקדה מעידה על יחס שלילי.
טיעוני ההגנה
  • התלונה לנציבות לא הולידה יחס עוין.
  • העיכוב במתן החלטה נבע מעומס עבודה.
  • ניסיונות הפשרה היו ענייניים ונועדו לייתר הוכחות.
  • החלטת ההבהרה לא שינתה את הסכומים אלא הבהירה את ההחלטה המקורית.
מחלוקות עובדתיות
  • האם התנהלות השופט מעידה על יחס עוין או נעילת דעת.
  • האם החלטת ההבהרה מהווה שינוי מהותי או טכני.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • החלטת בית משפט השלום מיום 1.6.05
  • החלטת בית משפט השלום מיום 30.3.05
ראיות מרכזיות שנדחו
  • טענות המערער בדבר יחס עוין מצד השופטת

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת.א. 51717/03
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית משפט השלום בתל-אביב
תקדימים משפטיים

תגיות נושא

  • פסלות שופט
  • אתיקה שיפוטית
  • תלונה לנציבות תלונות הציבור על שופטים
  • פשרה

שלב ההליך

ערעור

סכום הוצאות משפט

5000

סכום הפיצוי

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

החלטה בתיק ע"א 5624/05 בבית המשפט העליון ע"א 5624/05 בפני: כבוד הנשיא א' ברק המערער: עו"ד גד שילר נ ג ד המשיבים: אברהם אוחיון ואח' ערעור על החלטת פסלות של בית משפט השלום בתל-אביב בת.א. 51717/03 מיום 1.6.05 שניתנה על ידי כבוד השופטת ו' סימון בשם המערער: עו"ד טליה אבני פסק-דין ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בתל-אביב (השופטת ו' סימון) מיום 1.6.05, שלא לפסול עצמו מלדון בת.א. 51717/03. 1. בבית משפט השלום בתל-אביב מתבררת תובענה בסדר דין מקוצר, שהגיש המערער (ביום 27.8.03), לתשלום שכר טרחה שהוסכם עליו בינו לבין המשיבים. המשיבים הגישו (ביום 28.3.04) בקשת רשות להתגונן. כעבור כחצי שנה, וטרם ניתנה החלטה בבקשת הרשות להתגונן, פנה המערער לבית המשפט ב"בקשה למתן החלטה". בהחלטתו, כתב בית המשפט כי בשל העומס הרב המוטל עליו, יעשה מאמץ ליתן החלטה בקרוב. משלא ניתנה החלטה כעבור מספר חודשים, פנה המערער (ביום 20.1.05) לנציבת תלונות הציבור על שופטים. יממה לאחר קבלת עותק מהתלונה, זימן בית המשפט את הצדדים לשימוע החלטתו בעניין בקשת הרשות להתגונן. בהחלטתו (מיום 30.3.05) דחה בית המשפט את מרבית טענות המשיבים, ואישר להם להתגונן בטענה אחת, תוך שהוא מתנה זאת בהפקדת סכומים שונים. בישיבת תזכורת (ביום 4.5.05) שמטרתה הייתה לוודא כי המשיבים אכן הפקידו הסכומים כנדרש, ניסה בית המשפט להביא הצדדים לפשרה, שתייתר שמיעת הוכחות בתיק. במועד זה גם ציין בית המשפט כי יהא עליו להבהיר את החלטתו בעניין גובה הסכומים שעל המשיבים להפקיד. 2. בעקבות אירועים אלו, הגיש המערער (ביום 23.5.05) בקשה לפסילת בית המשפט. לטענתו, היות שתלונתו עדיין מטופלת אצל הנציבה, מן הראוי הוא שהדיון בתיק יועבר למותב אחר. עוד טען, כי ניסיונותיו של בית המשפט לקדם פשרה בתיק, אשר התבטאו בפניות חוזרות ונשנות למערער, בלשון תקיפה, והחלטתו על שינוי הסכומים שעל המשיבים להפקיד, מעידים על יחסו העוין של בית המשפט כלפיו. 3. בית המשפט דחה (ביום 1.6.05) את בקשת הפסילה. בנימוקי הדחייה נכתב, שתלונת המערער לנציבה לא הולידה יחס עוין כלפיו, ואף מהבחינה העניינית, בית המשפט סבר כי יש צדק בתלונה, אם כי העיכוב במתן החלטתו נבע מהעומס הרב בו נתון בית המשפט. בית המשפט דחה את טענות המערער בדבר הערות תקיפות לכאורה שהופנו כלפיו במהלך הניסיונות לקדם פשרה בתיק. באשר לשינוי החלטתו בדבר גובה הסכומים שעל המשיבים להפקיד, ציין בית המשפט כי המערער פירש את החלטתו הראשונה באופן שגוי, ועל כן הוציא החלטת הבהרה הנוגעת לסוגיה זו, שאינה משנה במאומה מהסכומים שעל המשיבים להפקיד. מכל מקום, אם סבור המערער שמדובר בהחלטה מוטעית, הוא יכול לתוקפה בהליכי ערעור רגילים. על ההחלטה הדוחה את בקשת הפסילה, מופנה הערעור שבפני, בו חוזר המערער על טענותיו. 4. לאחר שעיינתי בחומר שלפני, באתי למסקנה כי דין הערעור להידחות. הלכה היא כי מקום בו הגיש בעל דין תלונה כנגד השופט, ובשל כך ביקש לאחר מכן לפסול את השופט, אין בכך כדי להקים עילת פסלות, "שאם לא תאמר כן יוכל בעל דין לפסול שופטים מלדון בענייניו באמצעות הפרחת תלונות כנגדם" (ע"א 10431/04 אלקבץ נ' כ.א.ל בע"מ (לא פורסם); ע"א 107/01 נרקיס נ' בנק לאומי לישראל (לא פורסם)). אמת, יתכנו מקרים בהם יחייבו הנסיבות את פסילתו של בית המשפט מלהמשיך ולדון בעניינו של צד בשל התלונה שהוגשה. הדבר תלוי בטיב ההתנהגות נשוא התלונה ובשיקול דעתו של השופט היושב בדין. נסיבות חריגות אלו לא התקיימו בענייננו. אשר לניסיונות בית המשפט לקדם פשרה, ברי כי אין בכך להקים עילה לפסילתו. נפסק לא אחת, כי בית המשפט רשאי להציע הצעת פשרה מטעמו, במיוחד כאשר זו קודמת לשמיעת ההוכחות. הצעת פשרה שמועלית בסגנון זהיר, אינה פוסלת את בית המשפט מלהמשיך ולדון בתיק (ע"א 5692/04 מוסך המרכבה (חולון 1992) בע"מ נ' אלינובק (לא פורסם); ע"א 4674/00 החברה המאוחדת למזרח הקרוב נ' ונונו, פ"ד נה(2) 145, 148). אין בניסיונות קידום הפשרה, כפי שאלה הוצגו בפני, כדי להעיד כי "ננעל" ליבו של בית המשפט (ע"א 9930/02 געש נ' פזקר (לא פורסם)). כן לא מצאתי ממש בטענת המערער בדבר יחס שלילי שגילה בית המשפט כלפיו. בית המשפט הכחיש בהחלטתו טענה זו, וקבע כי היא מחוסרת יסוד. הלכה היא כי כאשר בית המשפט אינו מקבל את גרסתו העובדתית של המבקש בבקשת פסלות, באשר לעובדות שבבסיס הבקשה, מוטל על המערער נטל כבד להוכיח כי טעה בכך בית המשפט (ע"א 6829/01 אבס נ' אבס (לא פורסם); ע"א 6108/02 קיבוץ סאסא נ' ועקנין (לא פורסם)). המערער לא עמד בנטל זה. המסמכים שצירף אינם מצביעים על יחס עוין כלפיו. לבסוף, באשר להשגות המערער על החלטת ההבהרה שיצאה תחת ידו של בית משפט, הרי שהדרך לתקיפת ההחלטה היא בהליכי ערעור, על פי סדרי הדין, ולא באמצעות הגשת בקשת פסלות וערעור פסלות (ע"א 7186/98 מלול נ' ז'אן (לא פורסם); ע"א 5214/05 אוחיון נ' בנק לאומי לישראל (לא פורסם)). אשר על כן, הערעור נדחה. המערער יישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 5,000 ₪. ניתן היום‏, ‏ל' סיוון, תשס"ה (7.7.2005). ה נ ש י א _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05056240_A01.doc מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il