Save the Children Internati Save the Children Internati נ. הצוות הבין משרדי האחראי לרישום ארגונים הומניטריים הבינלאומיים

3 בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 56207-11-25 לפני: כבוד השופט דוד מינץ כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ כבוד השופטת רות רונן העותרים: 1. Save the Children International 2. AIDA – The Association of International Development Agencies נגד המשיבים: 1. הצוות הבין משרדי האחראי לרישום ארגונים הומניטריים הבינלאומיים 2. משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות 3. מתאם פעולות הממשלה בשטחים 4. משרד הרווחה והביטחון החברתי 5. רשות האוכלוסין וההגירה 6. ממשלת ישראל עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד יותם בן הלל; עו"ד עלוה קולן בשם המשיבים: עו"ד רן רוזנברג; עו"ד מטר בן ישי פסק-דין השופטת רות רונן: עניינה של העתירה שלפנינו בהחלטת המשיבים לסרב לרשום את העותר 1 (להלן: העותר) כארגון בישראל, לפי "הנוהל לרישום ארגונים ומתן המלצות לעובדיהם הזרים" (להלן ובהתאמה: ההחלטה ו-הנוהל). כן נסבה העתירה על טענות העותרים נגד הנוהל, ובכלל זה דרישותיהם להוספת הסבר מנומק ומבוסס ביחס להחלטות הדוחות מכוחו בקשות לרישום ארגון בישראל; וכן לביטול הנוהל הקיים ולהתקנת נוהל ביניים המאפשר את המשך פעילותם של ארגוני הסיוע הבינלאומיים. בד בבד עם העתירה, הוגשה בקשה למתן צו ביניים, שבה הובהר כי נשלח לעותר מכתב מהמשיבים לפיו עליו להתפנות משטחי ישראל, יהודה ושומרון ורצועת עזה עד ליום 1.1.2026. בתגובתם המקדמית טענו המשיבים כי דין העתירה להימחק. ראשית, באשר לעניינו הפרטני של העותר – עדכנו המשיבים כי במסגרת הטיפול בעתירה, הוחלט על שליחת מכתב נוסף לעותר, שבו יפורטו הנימוקים שעמדו בבסיס ההחלטה. עוד צוין כי הוחלט על מתן אפשרות לעותר להגיש השגה נוספת בעניינו, ביחס למכתב זה, אשר תובא לדיון ובחינה בפני המשיב 1 (להלן: הצוות הבין-משרדי). ביחס לטענות העקרוניות שהופנו נגד הנוהל, הובהר כי במהלך הימים הקרובים תפורסם באתר של המשיב 2 הודעה מטעם הצוות הבין-משרדי באשר לשינוי בהיקף ההנמקה הנמסרת לארגונים בעת סירוב רישומם. במסגרת זו, הובהר כי ארגון שסורב וביקש לקבל את פירוט הנימוקים שביסוד הדחייה – יהא רשאי לטעון את טענותיו בכתב. ביחס לסעדים שביקשו לבטל את הנוהל הנוכחי ולהתקין תחתיו נוהל ביניים, הובהר כי אין מקום בשלב זה למתן סעדים מרחיקי לכת. בתוך כך, נטען בין היתר כי עבודת הצוות הבין-משרדי עודנה בראשית דרכה; כי ההנמקות המפורטות שעתידות להתקבל מעתה ואילך יהוו טיוב משמעותי של מתכונת הפעולה, ויהיה בהן כדי לתת מענה לטענות העותרים; וכי אחוז הארגונים שעליהם הוטלה חובה להוציא את עובדיהם מהארץ עומד על 15% בלבד, כאשר ביחס למרביתם – ניתנה אפשרות להשגה נוספת על בסיס הנמקה מפורטת שנשלחה אליהם. על רקע האמור, ביום 23.12.2025 הוריתי למשיבים להודיע האם הם מסכימים כי ככל שתימחק העתירה, יינתן לעותרים, לאחר קבלת ההחלטה בהשגה החדשה, פרק זמן נוסף – בין לצורך התארגנות לפינוי, בין לצורך נקיטת דרך אחרת שימצאו לנכון. בהתאם לכך, למחרת הודיעו המשיבים כי ככל שהעותר יגיש טענותיו, יינתן לו פרק זמן של 30 ימים מיום מתן ההחלטה שתתקבל. באותו היום, הוריתי לעותרים להודיע האם לאור האמור בתגובות המשיבים, הם עומדים על עתירתם. ביום 31.12.2025 הודיעו העותרים כי הם עומדים על עתירתם, על כל רכיביה. באשר לענייננו הפרטני של העותר, נטען כי המשיבים לא ביטלו את החלטתם וכי עודם עומדים על הסירוב להכיר בו כארגון הומניטרי בינלאומי. בהקשר זה, שוטחים העותרים את טענותיהם ביחס לנימוקים המפורטים שנשלחו לעותר; נגד ההודעה שנשלחה אליו בעקבות העתירה; וכן ביחס לנחיצותו של צו הביניים – אשר עדיין נדרש לשיטתם. ביחס לטענות העקרוניות נגד הנוהל, נטען כי דוקטרינת הבשלות אינה רלוונטית בנסיבות העניין. העותרים טוענים כי אין לפנינו אירועים עתידיים או היפותטיים, אלא מדובר בנוהל המופעל כבר קרוב לשנה, שניתנות מכוחו החלטות. לשיטתם, המשך הפעלת הנוהל פוגעת כבר עתה באופן משמעותי בהיקף הסיוע ההומניטרי שניתן לספק לתושבי רצועת עזה, אזור יהודה ושומרון ומזרח ירושלים; וכך גם המשך הפעלתו ללא ביטול או תיקון של קריטריונים בלתי ברורים, עמומים או שרירותיים. דיון והכרעה לאחר עיון בעתירה ובתגובות לה, ומבלי שנעלמו מעיני טענות העותרים המפורטות לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי אין מנוס ממחיקת העתירה במתכונתה הנוכחית. חרף טענות העותרים, ההחלטות שהתקבלו על-ידי הצוות הבין-משרדי מהוות שינוי מהותי בתשתית העובדתית הניצבת ביסוד העתירה. שינויים אלה מחייבים, הלכה למעשה, תיקונים משמעותיים בכתב העתירה – על כלל רכיביה – באופן המצדיק את מחיקת העתירה (ראו והשוו: בג"ץ 34865-12-24 אברהם נ' הפרקליטה הצבאית הראשית, פסקה 9 ‏(‏30.12.2024‏)‏‏; בג"ץ 1158/23 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' היועצת המשפטית לממשלה, פסקה 6 ‏(‏29.3.2023‏)‏‏). כך, השינויים האמורים משליכים הן על עניינו הפרטני של העותר – אשר ייתכן כי בחינתו תתייתר בסופו של יום לאחר בירור השגתו החדשה, ככל שזו תוגש; או לחלופין, תחייב התייחסות לנימוקים המפורטים שיועלו במסגרתה ולהחלטה העדכנית לגביהם; והן ביחס לטענות הכלליות המופנות נגד רכיביו השונים של הנוהל – לגביהן, לכל הפחות, יידרשו העותרים להבהיר מדוע אין בשינויים שנערכו על-ידי הצוות הבין-משרדי כדי ליתן מענה לטענותיהם (בניגוד לטענות המשיבים בהקשר זה). משכך, דין העתירה להימחק. ברי כי טענות העותרים – בין אלה שפורטו בעתירתם ובין אלה שהועלו בתגובה שהוגשה מטעמם – שמורות להם, ככל שיבחרו לנקוט בהליך נוסף בהתאם לכל דין. בהתייחס לצורך הנטען בצו הביניים, הרי כפי שצוין בהודעת העדכון מטעם המשיבים, "ככל שהעותר 1 יגיש טענות בתגובה למכתב המפורט שנשלח אליו ביום 22.12.2025... יינתן לאחרון פרק זמן של 30 ימים מיום מתן החלטת המשיב 1 שתינתן בעקבות הטענות – ככל שאכן יוגשו – על מנת שזה יוכל להיערך לפינוי ולכלכל את צעדיו". העתירה נמחקת אפוא. לנוכח השינויים שחלו בעקבות העתירה ביחס לנוהל – המשיבים יישאו בהוצאות העותרים בסך של 5,000 ש"ח. ניתן היום, ט"ו טבת תשפ"ו (04 ינואר 2026). דוד מינץ שופט גילה כנפי-שטייניץ שופטת רות רונן שופטת