בג"ץ 5612-03-25
טרם נותח
שוויקי נ' משרד החוץ/המשרד הראשי ואח'
סוג הליך
עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
פסק הדין המלא
-
3
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 5612-03-25
לפני:
כבוד השופט דוד מינץ
כבוד השופט יוסף אלרון
כבוד השופט עופר גרוסקופף
העותר:
פריד שוויקי
נגד
המשיבים:
1. משרד החוץ
2. שגרירות ישראל בירדן
עתירה למתן צו על תנאי; תגובה מקדמית מטעם המשיבים; תשובת העותר לתגובה המקדמית מטעם המשיבים
בשם העותר:
עו"ד אמיר חסן
בשם המשיבים:
עו"ד נועה רוזנברג רכטר
פסק-דין
השופט יוסף אלרון:
עניינה של העתירה שלפנינו בבקשת העותר כי יאושר נסח רישום ירדני שהגיש למשיבה 2. לטענת העותר, לצורך רישום חלקת אדמה הנמצאת בשכונת בית חנינה הוא נדרש להמציא מסמכים מתאימים מירדן, המתעדים את רישומה של חלקה זו בעבר. על כן, הוא ערך פניה לרשויות הירדניות אשר הנפיקו לבקשתו נסח רישום ודו"ח תמצית רישום. העותר הגיש ביום 14.10.2021 מסמכים אלו למשיבה 2 לצורך קבלת אישורים מתאימים על מנת שיהיו קבילים בישראל. לפי המתואר בעתירה, למרות שנמסר לו טופס מאושר כנדרש לגבי דו"ח התמצית, לא התקבל אישור ביחס לנסח הרישום שהוגש עמו, וזאת עד לעת הזו.
טענות העותר מופנות כלפי משך הזמן שחלף מבלי שהתקבל אישור לנסח הרישום האמור. עיקר טענתו, היא כי מדובר בפרק זמן החורג ממתחם הסבירות ומדרישת המידתיות. עתירה קודמת שהגיש העותר, שאף בה הועלו טענות ביחס לעיכוב שבאישור נסח הרישום כאמור – נמחקה. כפי שהוסבר בפסק הדין שניתן בה, קיים נוהל מיוחד שגובש בשילוב עם משרד החוץ הירדני. לפי נוהל זה, כל תעודה ציבורית ירדנית מקורית בענייני מקרקעין הנושאת את חותמת משרד החוץ הירדני ומוגשת לשגרירות ישראל בירדן לשם אימותה, מועברת לבדיקת משרד החוץ הירדני. כמתואר שם:
"במקרה דנן, נערכו פניות רבות מטעם המשיבים למשרד החוץ הירדני (כמפורט בסעיף 2 להודעת המשיבים מיום 24.1.2024) אך בשלב זה, ולמרות חלוף הזמן, נמסר ממשרד החוץ הירדני כי הנושא עדיין נמצא בבדיקה. [...] בהינתן שאין באפשרות משרד החוץ בישראל להתערב בנהלי משרד החוץ הירדני ובלוחות הזמנים שלו, איננו רואים אפשרות ליתן סעד אפקטיבי לעותר, ובשלב זה, איננו מוצאים טעם 'ללוות' את העתירה עד אשר יינתן האישור המבוקש" (בג"ץ 4638/23 שוויקי נ' משרד החוץ (25.1.2024)).
חלפה כשנה מאז ניתן פסק הדין האמור, והוגשה העתירה שלפנינו.
בתגובה המקדמית מטעם המשיבים, הוסברו בהרחבה הקשיים שבפעילות שגרירות ישראל בירדן לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". עם זאת, הודגש שאכן חל עיכוב "משמעותי וחריג" בקבלת תשובה ממשרד החוץ הירדני ביחס לנסח הרישום האמור. הוסבר כי המשיבה 2 לא שקטה על השמרים לנוכח העיכוב, אלא שלחה איגרות ותזכורות רבות. מאמצים אלו לא צלחו והאישור המיוחל טרם התקבל. המשיבים שבו והדגישו את הצורך בקבלת אישור מצד משרד החוץ בירדן, על רקע תופעה של זיוף תעודות ציבוריות ירדניות העוסקות במקרקעין. לנוכח טעמים אלה, נטען כי אין באפשרות המשיבים להעניק את הסעד המבוקש על ידי העותר.
במענה לטענות המשיבים, העותר שב ומלין ביחס למתווה שגובש המחייב את בחינת משרד החוץ הירדני; מדגיש פעם נוספת את פרק הזמן הרב שחלף מאז שהגיש את המסמכים לקבלת האישור; וטוען, בין היתר, כי לא פורטו הפעולות שננקטו אל מול משרד החוץ הירדני. בהתחשב בכל זאת, נטען כי נפגעות זכויות חוקתיות המוקנות לעותר.
דין העתירה להידחות. אין חולק על העיכוב שבטיפול משרד החוץ הירדני במסמך מושא פניית העותר. עם זאת, כמוסבר בעמדת המשיבים, אין בידם אפשרות אפקטיבית לסייע בשלב זה. חזקה על המשיבים כי יוסיפו לפנות לגורמים הרלוונטיים על מנת לקדם את הסוגיה; ואולם אין מקום, ודאי בשלב זה, להעניק סעד שיפוטי המחייב, הלכה למעשה, את הרשות לפעול שלא בהתאם לנהליה; בוודאי שכך הואיל ועולה כי נהלים אלו גובשו מטעמים רבים וטובים. יחד עם זאת, מובן כי בהעדר התקדמות תוך פרק זמן סביר, שמורה לעותר הזכות לשוב ולעתור בעניין ככל שימצא לנכון.
אנו מורים אפוא על דחיית העתירה. בנסיבות העניין לא ייעשה צו להוצאות.
ניתן היום, כ"ד תמוז תשפ"ה (20 יולי 2025).
דוד מינץ
שופט
יוסף אלרון
שופט
עופר גרוסקופף
שופט