פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 5601/20
לפני:
כבוד השופט י' עמית
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
כבוד השופטת י' וילנר
העותר:
אסף שפירא
נ ג ד
המשיבים:
1. מועצה איזורית ערבות הירדן
2. משרד הפנים – הממונה על היישובים היהודים ביו"ש – רו"ח תמי נאסה
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותר:
בעצמו
פסק-דין
השופטת י' וילנר:
1. בעתירה זו מבקש העותר, המייצג את עצמו, כי נורה למועצה האזורית ערבות הירדן, היא המשיבה, להפסיק לאלתר את התקשרותה עם היועץ המשפטי שלה אשר על-פי הנטען מועסק על-ידה בניגוד לדין; לחשוף את כרטסת הנהלת החשבונות שלה ואת כלל הסכמי שכר הטרחה בינה לבין בא-כוחה; ולהשיב את כספי הציבור ששולמו לבא-כוחה. בנוסף מבקש העותר כי נורה על פיטוריהם של ראש המועצה וגזברית המועצה עקב העלמת כספי ציבור.
2. בעתירה נטען כי העותר הגיש עתירה מינהלית בה התבקשו סעדים דומים לבית המשפט המחוזי בירושלים (עת"ם 4007-04-07). ואולם, לטענת העותר, מזה ארבעה חודשים לא ניתנו החלטות בכ-15 בקשות שהגיש העותר במסגרת עתירתו המינהלית. משכך, מבקש העותר כי בית משפט זה יפסוק בעתירה דנן, ולחלופין יורה לבית המשפט המחוזי לקבל הכרעה בעתירה המינהלית שהגיש לאלתר.
3. דין העתירה להידחות על הסף.
כפי שציין העותר, הוא הגיש אך לפני כארבעה חודשים עתירה מינהלית בה עתר לסעדים זהים המבוקשים בעתירה דנן. עיון ב"נט המשפט" מעלה כי בית המשפט המחוזי נתן שורה של החלטות בבקשותיו הרבות של המבקש, כאשר האחרונה שבהן ניתנה ביום 7.6.2020, ובה הורה למשיבה להגיש תשובה לאחת מבקשות העותר עד ליום 21.6.2020. העותר אמנם הוסיף והגיש שורה ארוכה של בקשות מיום מתן ההחלטה האחרונה על-ידי בית המשפט המחוזי אשר טרם ניתנה בהן החלטה, ואולם מאחר שחלף כחודש וחצי מהמועד בו היה על המשיבה להגיש את תשובתה האחרונה, לא היה מקום להגיש את העתירה דנן בחלוף פרק זמן כה קצר, ודי בכך כדי לדחות את העתירה, וזאת מבלי להידרש כלל לשאלת קיומה של עילה להתערבות וכן קיומו של סעד חלופי במקרה הנדון.
4. סוף דבר: העתירה נדחית.
ראוי היה לחייב את העותר בהוצאות לאוצר המדינה, ואך לפנים משורת הדין לא ייעשה כן.
ניתן היום, כ"א באב התש"ף (11.8.2020).
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט ת
_________________________
20056010_R01.docx מב
מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il