ישראל רוזנפלד נ. היועץ המשפטי לממשלה

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5600/99 בפני: כבוד השופט א' מצא כבוד השופט י' קדמי כבוד השופטת ד' דורנר העותר: ישראל רוזנפלד נגד המשיבים: 1. היועץ המשפטי לממשלה 2. דוד גבאי עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים פסק-דין השופטת ד' דורנר: במסגרת חקירת חשדות להונאת מרכז ההשקעות, ובהעדר די ראיות להעמדת החשודים בהונאה לדין, ערכה המדינה הסכם עם המשיב 2 (להלן: המשיב), לפיו ישמש המשיב עד-מדינה במשפטים הפליליים שיתנהלו כנגד החשודים, וביניהם העותר (להלן: ההסכם). בעקבות ההסכם והודעותיו של המשיב במשטרה, הוגש כתב-אישום כנגד העותר ואדם נוסף, אשר הודה באישומים נגדו במסגרת עסקת-טיעון. כנגד העותר מתנהל כעת משפט פלילי, כאשר העד המרכזי במשפטו הוא המשיב. העותר עתר לבית-משפט זה לביטול ההסכם, להפסקת ההליכים המתנהלים נגדו ולהגשת כתב-אישום כנגד המשיב, בעילה של שיבוש מהלכי משפט. לטענת העותר, החלטת המדינה לערוך הסכם עד-מדינה עם המשיב אינה החלטה סבירה וזאת בשל היותו מעורב במספר רב של עבירות ובשל חלקו הגדול בפרשות ההונאה שנחקרו. עוד טען העותר, כי המשיב הינו אדם לא אמין, שהפר את ההסכם בהעלימו ראיות מהמדינה, ובכך גרם לשיבוש מהלכי משפט, סיבה שיש בה בלבד כדי להביא לביטול ההסכם שנערך עמו. המדינה, בתגובתה, לא חלקה על הטענה כי המשיב עבר עבירות במסגרת פרשות ההונאה שנחקרו. עם זאת, היא טענה, כי אלמלא ההסכם עם המשיב, לא ניתן היה להגיש כתבי-אישום כנגד העותר וחשודים נוספים. המדינה העדיפה, לטענתה, את האינטרס הציבורי שבהעמדת חשודים בעבירות הונאה ושוחד לדין, ועל-כן הפכה את המשיב לעד-מדינה. עוד טענה המדינה, כי הפרטים הקטנים, אותם הוסיף המשיב להודעותיו מיוזמתו תוך כדי ניהול ההליכים המשפטיים, אינם מעידים על העלמת ראיות מהמדינה ואינם מצדיקים את ביטול ההסכם והגשת כתב-אישום נגד המשיב בגין שיבוש מהלכי משפט. זאת ועוד, אם תבטל המדינה את ההסכם עם המשיב, כתבי-האישום שהוגשו נגד העותר ושאר החשודים יבוטלו, והם יזוכו מבלי שתתברר אשמתם בבית-המשפט ומבלי שיבואו החוטאים על עונשם. דין העתירה להדחות. העובדה שאדם עבר עבירות שונות אין בה, כשלעצמה, כדי למנוע את הפיכתו לעד-מדינה. החלטות בעניין העמדה לדין ועריכת הסכמי עד-מדינה נתונות לשקול-דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, בהיותו מופקד על התביעה הכללית. שקול-הדעת הנתון ליועץ המשפטי לממשלה הוא רחב ומתחם סבירות החלטותיו הוא נרחב, בהתאם. מכאן, שמתחם ההתערבות השיפוטית בהחלטותיו של היועץ המשפטי לממשלה בעניינים אלו הוא צר, יחסית. ראו בג"צ 2534/97, 2535, 2541 ח"כ יהב ואח' נ' פרקליטת המדינה ואח', פ"ד נא(3) 1, בע' 32. העותר לא הצביע על עילה המצדיקה את התערבותו של בית-המשפט בשקול-דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, התערבות שתביא, בהכרח, לזיכויו ולזיכוי חשודים אחרים מעבירות חמורות, מבלי שהתברר עניינם עד תום. העתירה אפוא נדחית. ניתן היום, י"ז בתשרי תש"ס (27.9.99). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 99056000.L03