סעדה נ' צבא הגנה לישראל ואח'

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5599-10-24 לפני: כבוד השופט דוד מינץ כבוד השופטת יעל וילנר כבוד השופט עופר גרוסקופף העותרים: מואמן ח'מיס עבד אלחמיד סעדה נגד המשיבים: 1. צבא הגנה לישראל 2. קצין משטרה צבאית ראשי 3. נציב שירות בתי הסוהר 4. המטה לביטחון לאומי 5. היועצת המשפטית לממשלה 6. הפרקליטה הצבאית הראשית עתירה למתן צו הביאס קורפוס בשם העותר: עו"ד נאדין אבו ערפה בשם המשיבים: עו"ד מתן שטיינבוך פסק-דין השופט עופר גרוסקופף: העתירה שלפנינו, שהוכתרה כ"עתירה לצו הביאס קורפוס", הוגשה בעניינו של העותר – תושב רצועת עזה, אשר נטען כי נעצר על ידי חיילי צה"ל ביום 26.8.2024 באזור מעבר "כרם שלום" ועל פי הנמסר מרשויות הצבא הוא מנוע מפגש עם עורך דין עד ליום 8.10.2024. הסעד העיקרי שהתבקש הוא למסור למשפחתו של העותר מידע על מקום הימצאו, ובכלל זה על ידי מי הוא מוחזק, היכן הוא מוחזק ומכוח איזה דין; והאם שוחרר או הועבר לגורם אחר. בתגובה המקדמית מטעם המשיבים נכתב כי "העותר דנן נעצר אגב פעילות כוחות הביטחון ברצועת עזה, החזקתו כעת בידי רשויות מדינת ישראל נעשית מכוח אסמכתא חוקית" וכי מניעת המפגש של העותר עם עורך דין לא צפויה להתארך מעבר ליום 8.10.2024 (סעיף 11 לתגובה המקדמית). נוכח האמור בתגובה המקדמית, התבקשו באי-כוח העותר להודיע האם הם עומדים על העתירה, וביום 29.10.2024 הללו השיבו בחיוב. בהתייחסותם, ביקשו באי-כוח העותר כי העתירה תמשיך לעמוד על כנה ותצורף לעתירות בבג"ץ 38429-08-24, בג"ץ 38489-08-24 ובג"ץ 38533-08-24, במסגרתן נדונה השאלה האם קיימת חובה, על פי המשפט הבינלאומי המנהגי, למסור מידע על מקום הימצאו של אדם המוחזק מכוח חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, התשס"ב-2022. לאחר שבחנו את הדברים, לא ראינו מקום להיעתר לבקשת באי-כוח העותר. בכל הנוגע לעניינו הפרטני של העותר, הרי שהעתירה איננה אקטואלית עוד ואף באי-כוח העותר לא טוענים אחרת. באשר לשאלה העקרונית בדבר קיומה של חובה כאמור, אשר הועלתה כסעד משני בעתירה, לא סברנו כי יש בעתירה דנן כל טיעון חדש או שונה, מעבר לאלו שהועלו בשלוש העתירות האחרות אשר הוגשו גם הן על ידי באי-כוח העותר. נוכח האמור, העתירה נדחית. אין צו להוצאות. ניתן היום, כ"ח תשרי תשפ"ה (30 אוקטובר 2024). דוד מינץ שופט יעל וילנר שופטת עופר גרוסקופף שופט