פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 5597/15

אבו ג'ודה כאותר נ. מדינת ישראל משרד הפנים

העותרת ביקשה לחייב את משרד הפנים להנפיק לה תעודת זהות ישראלית מכוח מעמדה כתושבת קבע, למרות שאינה מתגוררת בישראל.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 27/10/2016 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 5597/15 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה מרשם אוכלוסין — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרת ביקשה לחייב את משרד הפנים להנפיק לה תעודת זהות ישראלית מכוח מעמדה כתושבת קבע, למרות שאינה מתגוררת בישראל.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 5597/15

אבו ג'ודה כאותר נ. מדינת ישראל משרד הפנים

העותרת ביקשה לחייב את משרד הפנים להנפיק לה תעודת זהות ישראלית מכוח מעמדה כתושבת קבע, למרות שאינה מתגוררת בישראל.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותרת, תושבת קבע בישראל המתגוררת בארצות הברית, עתרה לבג"ץ בדרישה לחייב את משרד הפנים להנפיק לה תעודת זהות ישראלית. המדינה טענה כי על פי חוק מרשם האוכלוסין, הזכות לקבלת תעודת זהות מותנית בכך שהאדם יהיה 'נמצא' בישראל (מגורי קבע). בית המשפט העליון קיבל את עמדת המדינה וקבע כי תושבות קבע לבדה אינה מספיקה לצורך הנפקת תעודת זהות, וכי נדרשת נוכחות פיזית בישראל. העתירה נדחתה והעותרת חויבה בהוצאות משפט.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים נ' הנדל, נ' סולברג, א' שהם
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • אבו ג'ודה כאותר

נתבעים

  • מדינת ישראל - משרד הפנים

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העותרת בעלת מעמד של תושבת קבע בישראל.
  • מעמד זה מחייב את המדינה להנפיק לה תעודת זהות.
  • אזרחותה האמריקאית אינה משנה את זכאותה לתעודת זהות ישראלית.
טיעוני ההגנה
  • תנאי סף לקבלת תעודת זהות ראשונה הוא היותו של התושב 'נמצא' בישראל.
  • העותרת אינה מתגוררת בישראל ולכן אינה עומדת בתנאי החוק.
מחלוקות עובדתיות
  • האם תושבות קבע לבדה מקנה זכות לקבלת תעודת זהות ללא נוכחות פיזית בישראל.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

2000
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 5597/15 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5597/15 לפני: כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט א' שהם העותרת: אבו ג'ודה כאותר נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל - משרד הפנים עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים בשם העותרת: עו"ד מוחמד זרעיני בשם המשיבה: עו"ד אבישי קראוס פסק-דין השופט נ' הנדל: 1. העותרת נולדה להורים ישראלים בארצות הברית, שבה היא מתגוררת עד היום. מתוקף מעמדם של הוריה היא בעלת מעמד של תושבת קבע. היא עותרת למתן תעודת זהות, לאחר שבקשות שהגישה בעניין זה סורבו. לטענתה, מעמדה כתושבת קבע, בעלת מספר זהות, מחייב לתת לה תעודת זהות. עוד הודגש כי אין באזרחותה האמריקאית לשנות זאת. מנגד הטעימה המדינה כי על פי הדין, תנאי לקבלת תעודת זהות ראשונה היא היותו של התושב "נמצא" בישראל, על דרך של מגורי קבע. 2. על פי חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965, החובה לקבל תעודת זהות מוטלת על "תושב הנמצא בישראל שמלאו לו 16 שנה" (סעיף 24 לחוק). "תושב" מוגדר כ"מי שנמצא בישראל כאזרח ישראלי או על פי אשרת עולה או תעודת עולה או על פי רישיון לישיבת קבע". אם כן, אין די באזרחות או תושבות קבע כדי לחייב קבלתה של תעודת זהות. יש צורך גם בכך שהאזרח או התושב יהיה "נמצא" בישראל. ומה באשר לזכאות לתעודה כזו? הלכה פסוקה היא כי ההימצאות בישראל היא גם תנאי לזכות לקבל תעודת זהות (ראו למשל בג"ץ 1115/01 ג'ראדאת נ' שר הפנים (20.11.2002)). כך, למשל, בבג"ץ 7092/07 קורנבליט נ' משרד הפנים – מנהל האוכלוסין (7.12.2009), נדון עניינם של עותרים שקיבלו אזרחות ישראל, ועתרו לקבלתה של תעודת זהות. וכך נקבע: "העותרים מבקשים כי נורה למשיב להנפיק להם תעודות זהות, ולכך אין בידינו להיעתר... גם סעיף 1 וגם סעיף 24 לחוק [מרשם האוכלוסין] אינם מסתפקים בכך שהתושב הוא אזרח ישראלי לעניין קבלתה של תעודת זהות, אלא נדרש כי יתקיים בו "נמצא בישראל". נוכח העובדות שאינן שנויות במחלוקת, שוב אין ספק כי עניין אחרון זה אינו מתקיים בעניינם של העותרים, ומכאן המסקנה כי דין עתירתם להידחות, וכך אנו עושים". כך גם במקרה שלנו. העותרת אינה טוענת כי היא מצויה בישראל, אלא מבקשת להנפיק לה תעודת זהות אך מכוח תושבותה. דא עקא, מעמד כזה אינו מקנה מיניה וביה גם את הזכות להנפקת תעודת זהות. יצוין כי בטרם מתן פסק דין זה, הוענקה לעותרת הזדמנות להתמודד עם המשוכה המשפטית המתוארת, ולא היה בתגובתה מענה לכך. 3. העתירה נדחית. העותרת תישא בהוצאות המשיבה בסך של 2,000 ש"ח. ניתן היום, ‏כ"ה בתשרי התשע"ז (‏27.10.2016). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 15055970_Z08.doc מא מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il