פלוני נ. עו"ס לחוק הנוער - המחלקה לשירותים חברתיים

5 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים עפ"ס 55943-03-25 לפני: כבוד הנשיא יצחק עמית המערערת: פלונית נגד המשיבים: 1. עו"ס לחוק הנוער – המחלקה לשירותים חברתיים 2. הסיוע המשפטי – מחוז ת"א (אפוטרופסות) 3. פלוני 4. פלוני ערעור על החלטת בית המשפט לנוער בבית משפט השלום בתל אביב-יפו בתנ"ז 39995-06-25 מיום 5.3.2025 שניתנה על ידי כב' השופטת שרית מרום בשם המערערת: עו"ד ענת נוי פרי פסק-דין ערעור על החלטת בית המשפט לנוער בבית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופטת ש' מרום) מיום 5.3.2025 בתנ"ז 39995-06-24 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינה של המערערת. 1. בחודש מאי 2022 החלו להתנהל בפני בית משפט השלום לנוער במחוז תל אביב במסגרת צב"ן 26198-05-22, הליכי נזקקות בעניין בנם של המערערת והמשיב 3, קטין שכיום בן 15 שנים (להלן: המשיב ו-הקטין, בהתאמה). ההליכים נפתחו על ידי המשיבה 1, עובדת סוציאלית לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960 (להלן: העובדת הסוציאלית ו-חוק הנוער, בהתאמה). זאת לאחר שהעובדת הסוציאלית הגיעה למסקנה כי הקטין הוא קטין נזקק כהגדרתו בסעיף 2 לחוק הנוער וביקשה שבית המשפט יורה על דרכי הטיפול בקטין. בהתאם להחלטת בית משפט השלום לנוער (השופט נ' שילו) מיום 12.5.2022, ניתן צו ביניים שלפיו הקטין הוצא ממשמורת הוריו המצויים בהליך גירושין עצים, ומונה לקטין אפוטרופוס לדין מהלשכה לסיוע משפטי. צו הביניים האמור הוארך בהחלטת בית משפט השלום לנוער (השופט נ' זנו) מיום 9.6.2022 בצב"ן 16978-06-22. סמוך לכך, ביום 19.6.2022, בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו (השופטת ס' אופק), שדן בהליך המשמורת בין המערערת למשיב, נתן תוקף של שנה – בהסכמת ההורים – לצו נזקקות הקטין, וקבע דרכי טיפול שונות (תנ"ז 34004-06-22). בהמשך, המערערת חזרה בה מהסכמתה והגישה ערעור לבית המשפט המחוזי (ענ"א 37036-08-22). בתום הדיון בערעור, ניתן תוקף של פסק דין (השופט נ' שילה) להסכמת הצדדים להשיב את הדיון לבית המשפט לענייני משפחה. לאחר מכן אימץ בית המשפט לענייני משפחה את המלצות גורמי הטיפול, תוך שנקבע כי טובת הקטין מחייבת את הוצאתו ממשמורת הוריו, והורה על העברתו למסגרת פנימייתית, שבה הוא שוהה עד היום. 2. לאחר שנמחק הליך המשמורת בבית המשפט לענייני משפחה, הגישה העובדת הסוציאלית לבית המשפט לנוער בבית משפט השלום בתל אביב-יפו בקשה להארכת צו הנזקקות של הקטין בשנתיים נוספות (תנ"ז 47794-04-23). בהחלטה מיום 2.7.2023 נעתר בית המשפט (השופטת ש' מרום) באופן חלקי לבקשה, והאריך את צו הנזקקות במשך שנה וקבע דרכי טיפול שונות. ערעור מטעם המערערת על החלטה זו נדחה על ידי בית המשפט המחוזי (השופט נ' שילה) ביום 7.11.2023 (ענ"א 8970-08-23). 3. בחודש יוני 2024 הגישה העובדת הסוציאלית בקשה להארכת צו הנזקקות בשנה נוספת, הוא ההליך שבמוקד הערעור שלפניי. הבקשה נקבעה לדיון, ובתוך כך האריך בית המשפט את צו הנזקקות על כל חלקיו עד למועד הדיון. ואולם, הדיון נדחה מספר פעמים לנוכח בקשות הצדדים והתקיים בסופו של דבר ביום 13.1.2025, במהלכו הציעה המערערת להתחיל לקיים פגישות שבועיות עם הקטין בליווי איש מקצוע. עוד ציינה כי עברה להתגורר בתל אביב, ועל כן ובהתאם לדין יש להעביר את הטיפול בהליך ממחלקת הרווחה הנוכחית אל זו שבתל אביב. בתוך כך המערערת הציעה שתתכנס ועדת תכנון טיפול בתל אביב, בשיתוף עם מחלקת הרווחה הנוכחית, במקביל למפגשים השבועיים עם הקטין. כמו כן המערערת עתרה לכך שבית המשפט יורה לדודתו של הקטין, אחותה, להפסיק להיפגש עמו (להלן: הדודה). בתום הדיון הוארך צו הנזקקות עד ליום 1.7.2025. בין היתר נקבע כי לנוכח הנתק המתמשך בין המערערת ובין הקטין, ובשים לב לעמדת כל הצדדים כי יש לחדש את הקשר, מתבקשת העובדת הסוציאלית לפעול לאיתור מומחה לחידוש קשר שיוסכם על הצדדים. כך שהמומחה יחל בבניית תכנית לחידוש הקשר, והכל בהתאם לטובתו של הקטין. בהמשך לכך התבקשה העובדת הסוציאלית לעדכן את בית המשפט בדבר המומחה המוסכם. עוד נקבע כי העובדת הסוציאלית תבנה תכנית קשר בין הדודה ובין הקטין, בשלב זה תחת פיקוח, וזאת עד למתן החלטה אחרת. לבסוף, נקבע כי העובדת הסוציאלית תפעל להעביר את התיק ללשכת הרווחה בתל אביב, וכי היא נדרשת לעדכן על מועד כינוסה של ועדת טיפול משותפת של מחלקת הרווחה הנוכחית עם זו שבתל אביב. 4. העובדת הסוציאלית עדכנה ביום 30.1.2025 כי בהמשך להחלטת בית המשפט, הועברו חומרים אודות המשפחה ללשכת הרווחה בתל אביב. אלא שגורמי הרווחה בתל אביב פנו למשרד הרווחה, ועתרו נגד העברת התיק לטיפולם, וזאת מפני שמרכז חייו של הקטין מצוי בתחומי הרשות המקומית של מחלקת הרווחה הנוכחית. בהמשך לפנייה זו, העובדת הסוציאלית עדכנה כי ממונת ההשתייכות במשרד הרווחה הכריעה כי הטיפול בקטין יוותר במחלקת הרווחה הנוכחית, יחד עם המשיב. העובדת הסוציאלית הצביעה על כך שההחלטה ניתנה בניגוד להמלצת גורמי הטיפול הנוכחיים, אשר ערים לחוסר האמון מצד המערערת וחשדנותה בהם, כמו גם בקושי בהתנהלות מולה. עוד ציינה העובדת הסוציאלית כי הרווחה בתל אביב תטפל במערערת ותבנה תכנית טיפול מתאימה לחידוש הקשר שלה עם הקטין. לנוכח דברים אלה עדכנה העובדת הסוציאלית כי אין טעם בכינוס ועדת טיפול משותפת של שתי הרשויות, שכן תכנית הטיפול של הקטין נשארת על כנה. בכל הנוגע למומחה חידוש הקשר, העובדת הסוציאלית עדכנה שהועברו למערערת רשימה של מומחים מטעם בית המשפט לענייני משפחה, אך זו מסרה בתגובה כי יש בידה מומחים ספציפיים שהיא תעבירם בהמשך. 5. בתגובה להודעת העובדת הסוציאלית הגישה המערערת "בקשה דחופה לקיום דחוף והוראות אופרטיביות". המערערת הלינה על כך שבית המשפט מקבל "בשוויון נפש" את אוזלת היד של רשויות הרווחה, ואת העובדה שמהודעת העדכון עולה שהחלטת בית המשפט לא מקוימת. עוד עמדה על כך שבית המשפט לא נתן כל הוראה אופרטיבית שתוביל לחידוש הקשר בינה ובין הקטין. בהקשר זה טענה המערערת כי אם בית המשפט אינו מסוגל להביא לחידוש הקשר בינה ובין הקטין, עליו להחזיר את הטיפול בהליך לבית המשפט לענייני משפחה או לפסול את עצמו מלדון בהליך. המערערת הוסיפה וציינה כי מסרה למנהלת הרווחה בתל אביב שלושה שמות של מומחים, ובתוך כך התבקש בית המשפט להורות על מינוי אחד מהשמות המוצעים וכן לקבוע דיון דחוף בהליך. הצדדים התבקשו להתייחס לבקשתה של המערערת. 6. העובדת הסוציאלית סברה שאין מקום לקיים דיון, מאחר שרק שלאחרונה התקיים דיון לפני בית המשפט ולא חל שינוי בנסיבות ובמצב הקטין. עוד הדגישה כי הטיפול בקטין ממשיך להתקיים במחלקת הרווחה הנוכחית, וכל מידע בעניינו, לרבות בדבר המומחים לחידוש קשר אמור לעבור דרך העובדת הסוציאלית. בכל הנוגע לשמות המומחים שהוצעו על ידי המערערת, העובדת הסוציאלית העירה כי מהמידע המצוי אודותיהם באתרי האינטרנט נראה כי חידוש קשר אינו חלק ממומחיותם. ולמרות זאת, העובדת הסוציאלית לא התנגדה לבחון את תכניתם. העובדת הסוציאלית ציינה שתיצור עמם קשר, ולצורך כך התבקשו ההורים לחתום על ויתור סודיות. לבסוף, על מנת להתרשם באופן בלתי אמצעי מרצונותיו של הקטין, העובדת הסוציאלית ביקשה שבית המשפט יקיים עמו פגישה חסויה, בליווי עובדת סוציאלית מהפנימייה בה הוא שוהה, זאת טרם שייקבע אם לקיים דיון נוסף. המשיב מצידו התנגד לבקשת המערערת ולמינוי מי מהמומחים שהציעה, ועמד על כך שעל בית המשפט למנות מומחה "ניטרלי" לחידוש הקשר. 7. בהמשך להתייחסות העובדת הסוציאלית, בית המשפט קבע דיון לשיחה חסויה עם הקטין בנוכחות האפוטרופוס לדין ועובדת סוציאלית מהפנימייה שבה הוא שוהה. הדיון התקיים ביום 2.3.2025, ולאחר שבית המשפט שוחח עם הקטין ושמע את דברי האפוטרופוס לדין, הורה בית המשפט לעובדת הסוציאלית לפעול בתיאום עם גורמי הפנימייה לצורך קביעת מספר מצומצם של מפגשים מפוקחים עם הדודה. עוד נקבע כי בתום קיום המפגשים המפוקחים, ולאחר שיחה של גורמי הטיפול עם הדודה, תעביר העובדת הסוציאלית את המלצתה אם יש צורך בהמשך הפיקוח במפגשים עם הדודה. כן נקבע כי העובדת הסוציאלית תבנה תכנית סיוע לצמצום הפערים הלימודיים של הקטין, בתיאום עם הגורמים בפנימייה. כמו כן, בית המשפט הורה כי צו הנזקקות ייוותר על כנו. לשלמות התמונה יצוין כי המערערת השיגה על ההחלטה האמורה ועל החלטות נוספות שניתנו על-ידי בית המשפט, באמצעות שני ערעורים שאוחדו וטרם הוכרעו בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (ענ"א 36917-03-25; ענ"א 32695-02-25). 8. למחרת, ביום 3.3.2025, הגישה המערערת את בקשת הפסלות שבמוקד הערעור שלפניי. המערערת טענה כי מותב בית המשפט מתנהל במשוא פנים חמור כלפיה, כששיאה של התנהלות זו בקיום דיון "מאחורי גבה" כלשונה. עוד ציינה כי במסגרת הדיון שינה בית המשפט מהחלטותיו הקודמות, מבלי לקבל את עמדתה, וכפי שאירע במקרים רבים אחרים בהליך לדבריה. התנהלות זו, כך טענה המערערת, מלמדת על דעה שלילית חמורה כלפיה ומשוא פנים חמור ומתמשך. המערערת הוסיפה וטענה כי מותב בית המשפט מתעלם לכל אורך ההליך מזכויותיה ומכך שהיא ההורה המשמורן על הקטין ומכאן שעליה להיות מעורבת בכל ההחלטות הנוגעות לו. 9. בית המשפט דחה את בקשת הפסלות בהחלטה ביום 5.3.2025. בפתח החלטתו, סקר בית המשפט את החלטות המותבים השונים שדנו בהליך הנזקקות, והצביע על התנהלות המערערת המתוארת בפרוטוקולי הדיונים ובהחלטות השונות. בתוך כך עמד בית המשפט על ריבוי הבקשות שהגישה המערערת בכל פעם שהוחלף ייצוגה, והפנה לתלונה שהגישה באת-כוחה לנציב תלונות הציבור על השופטים, וציין את השימוש התכוף בלשון תוקפנית מצידה, לרבות איומים בתביעות נגד גורמים שונים. בית המשפט ראה באמירות אלה ניסיון להטיל אימה על גורמי הטיפול. בכל הנוגע לשיחה החסויה עם הקטין, בית המשפט הבהיר כי טיבה של שיחה שכזו להתקיים ללא נוכחות הצדדים. עוד עמד בית המשפט על כך שההחלטה בעניין הדודה מתמצית ביישום החלטה קודמת, שניתנה בנוכחות המערערת. לגופם של דברים נקבע כי החשש שהציגה המערערת לא מקים עילת פסלות, וכי לא הונחה תשתית ראייתית לחשש ממשי למשוא פנים ולכך שדעתו של מותב בית המשפט ננעלה. בתוך כך הדגיש בית המשפט כי בקשת הפסלות נסמכת על תחושות סובייקטיביות בלבד, ואין כל מניעה למותב בית המשפט להמשיך ולדון בהליך. 10. מכאן הערעור שלפניי, שבו שבה המערערת על עיקרי טענותיה מבקשת הפסלות. לטענתה, מותב בית המשפט מחזיק בדעה שלילית מוקדמת לגביה ונוהג בה במשוא פנים חמור. עוד טוענת המערערת כי מותב בית המשפט מתעלם לאורך ההליך מבקשותיה תוך שניתנות בהליך החלטות במעמד צד אחד, מבלי לשמוע את עמדתה. שיאה של התנהלות זו, כפי שציינה גם בבקשת הפסלות, בא לידי ביטוי בכך שמותב בית המשפט ערך דיון חסוי עם הקטין, בהיעדרה ומבלי שניתנה הסכמתה. המערערת מדגישה כי מדובר בהתנהלות עקבית של מותב בית המשפט לאורך כל ההליך וכל מחאותיה בנדון זכו להתעלמות. עוד טוענת המערערת כי התנהלות מותב בית המשפט "לאורך השנים", כמו גם בעת האחרונה, מעידה על יחס מפלה. המערערת מצביעה על כך שבית המשפט מקבל בעקביות את עמדת העובדת הסוציאלית, ובכך מתפרק משיקול דעתו ומעבירו, הלכה למעשה, לידי העובדת הסוציאלית. לגישתה, יש בהתנהלות זו ביטוי מובהק למשוא פנים. 11. לאחר שעיינתי בערעור על נספחיו, הגעתי לכלל מסקנה כי דינו להידחות אף מבלי להידרש לתשובה. כפי שידוע, המבחן לפסילת שופט מלשבת בדין מעוגן בסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ובמסגרתו יש לבחון אם מתקיימות נסיבות שיש בהן כדי להעיד על חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב. לא שוכנעתי כי בענייננו הוכח חשש ממשי מעין זה. המערערת מלינה על שורה של החלטות דיונית שניתנו בהליך, אך כפי שנקבע לא אחת, דרך המלך להשיג על החלטות דיוניות אינה בבקשת פסלות, אלא בהליכי ערעור מתאימים (עפ"ס 2384-05-25 כוכבי נ' כונס הנכסים הרשמי תל אביב, פסקה 7 (12.5.2025); ע"א 6779/20 פלוני נ' פקיד סעד לחוק הנוער, פסקה 8 (10.11.2020)). לכך יש להוסיף את השיהוי בו לוקות מקצת טענות המערערת, ובפרט טענתה הכללית כנגד התנהלות מותב בית המשפט "לכל אורך השנים בעניינה". כפי שכבר נפסק, טענת פסלות אינה בבחינת "נשק סודי" שאותו ניתן לשמור לעת מצוא, ובעל דין המבקש לפסול מותב שדן בענייננו נדרש להעלות את טענתו מיד לאחר שנודעה לו עילת הפסלות (וראו בהקשר זה את תקנה 173(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 החלה בענייננו מכוח תקנה 1 לתקנות הנוער (טיפול והשגחה) (סדרי דין), התשל"א-1970 (להלן: תקנות הנוער)). העובדה ש"לאורך השנים", בזמן אמת המערערת נמנעה, מסיבותיה, מלהגיש בקשת פסלות אין בה כדי לרפא את השיהוי שבו לוקות טענותיה (ע"א 2435/22 פלוני נ' פלונית, פסקה 9 (30.8.2022)). 12. אף לגופן של הטענות, לא מצאתי כי הן מקימות עילה לפסילת המותב מלשבת בדין. עיקר טענות המערערת מתמקד באופן ניהול המותב את ההליך, ובפרט בהחלטות המותב לקיים דיון ולשמוע במעמד צד אחד את הקטין, ובהמשך לדיון זה להתיר לו להיפגש עם הדודה. אלו הן החלטות דיונית, שכשלעצמן אינן מקימות חשש ממשי למשוא פנים, גם כאשר מדובר ברצף החלטות או ב"הצטברות" של החלטות שאינן לרוחו של בעל הדין (ראו מני רבים: עפ"ס 5857-03-25 פלונית נ' פלוני, פסקה 7 (17.3.2025); עפ"ס 34885-01-25 א.ל.ס סער בע"מ נ' תמיר, פסקה 7 (27.2.2025); ע"א 2698/23 פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 13 (22.5.2023)). בהקשר זה יבואר כי לנוכח תפקידו של בית משפט הדן בעניינו של קטין נזקק, עשוי בית המשפט לחרוג לא פעם מסדרי הדין המקובלים – המחוקק הכיר בכך (סעיף 8 לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995); מחוקק המשנה הכיר בכך (תקנה 14 לתקנות הנוער); ובית משפט זה הכיר בכך (רע"א 3411/16 פלוני נ' משרד הרווחה ירושלים, פסקה 20 (20.6.2016); ע"א 2017/98 ניסן נ' פקידת סעד, פסקה 7 (24.5.1998)). ובכל מקרה בנסיבות המקרה מוקנית לבית המשפט סמכות לפגוש את הקטין ולהתרשם מדבריו במעמד צד אחד (ראו את תקנה 9(א) לתקנות הנוער המורה כי "בית המשפט רשאי להורות כי לא יהיו נוכחים בשעת שמיעת הקטין אלא מי שבית המשפט הרשהו להיות נוכח; בית המשפט יערוך תרשומת של הדברים שהשמיע הקטין"). 13. טיפול בתיקים העוסקים בשלומו וברווחתו של קטין, והכרעה בסוגיות שהם מעוררים, מאופיינים ברגישות רבה ובמתח ניכר מצד הצדדים. תחושות אלו מובנות לנוכח עוצמתו הרגשית של ההליך. הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר מתבקשת הכרעה בנוגע לניתוק קטין מהוריו, צעד בעל השלכות גורליות. כבר נפסק כי הרגישות והמתח המלווים הליך משפטי בענייני קטינים עלולים לעורר אצל בעל דין תחושה כי השופט אינו מבין אותו, אולי אף אינו אוהד אותו או אף מתנכל לו, ומכל מקום אינו צודק. ואולם בניהול הדיון, אין בית המשפט מבקש אלא למלא את תפקידו לפי שיקול דעתו, הבנתו ומצפונו (ע"א 7126/10 פלונית נ' לשכת רווחה גדרה, פסקה 6 (17.1.2011)). כך נעשה גם במקרה זה. כך, עיון בתרשומת הדיון החסוי שנערך עם הקטין, מעלה כי בית המשפט ניגש לסוגיה בסבלנות וברגישות, כפי שנדרש בנסיבות העניין. מובן כי המערערת אינה שבעת רצון מהתוצאה שאליה הגיע בית המשפט בשלב זה, והיא אף מעוררת בקרבה תחושה קשה של משוא פנים. עם זאת, תחושת המערערת כי התנהלות בית המשפט מעידה על משוא פנים נותרת תחושה סובייקטיבית בלבד, שאינה מקימה עילת פסלות (עפ"ס 26915-03-25 פלונית נ' אלמונית, פסקה 4 (16.4.2025)), ולא מצאתי בהתנהלותו של בית המשפט עילה לפסילתו מלהמשיך ולדון בעניינה. 14. בשולי הדברים אציין כי באת-כוחה הנוכחית של המערערת היא השישית במספר עורכי הדין שייצגו את המערערת לאורך ההליכים השונים; המערערת מאיימת בהגשת תביעות אישיות נגד עובדי ציבור; והגישה תלונה כנגד המותב לנציב תלונות השופטים. ערעור הפסלות שהונח לפני מעיד על כך שלשיטת המערערת "כולם אשמים". טוב תעשה המערערת אם תבחן את התנהלותה שלה, חלף "מלחמה" בכל הרשויות ובכל החזיתות. 15. בתי המשפט עמוסים לעייפה והזמן השיפוטי הוא משאב יקר. מתן החלטות בבקשות פסלות שהוגשו ללא בסיס בדין, גוזל זמן שיפוטי יקר על חשבון מתדיינים אחרים. למרות שההלכות בנוגע לדיני הפסלות מוכרות וידועות, דומה כי מספר בקשות הפסלות אך הולך וגדל. במצב דברים זה, אל לערכאה הדיונית להימנע מהטלת הוצאות אך מתוך חשש שהדבר יתפרש כ"הוכחה" נוספת לטענת משוא פנים שהועלתה כלפי המותב. 16. סוף דבר שהערעור נדחה. המערערת תישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 2,500 ש"ח. ניתן היום, כ"ח סיוון תשפ"ה (24 יוני 2025). יצחק עמית נשיא