חמזה עבאסי נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 5587/16 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 5587/16 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט ג' קרא המערער: חמזה עבאסי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ירושלים בתיק פ 057220-05-15 שניתן ביום 30.05.2016 על ידי כבוד השופט ב' גרינברגר תאריך הישיבה: ב' בשבט התשע"ח (18.01.2018) בשם המערער: עו"ד רמזי קטילאת בשם המשיבה: עו"ד חיים שוויצר בשם שרות המבחן: גב' ברכה וייס פסק-דין 1. המערער הורשע לאחר שמיעת ראיות בשורה ארוכה של מקרים (15 אישומים) של אירועי הפרות סדר. מהכרעת הדין עולה, כי המערער פעל במסגרת קבוצה רחבה שארגנה הפרות סדר, כשהמערער אחראי על תיאום הפרות הסדר וממלא תפקיד מרכזי בהתארגנות. הפרות הסדר נשאו אופי אלים, נעשה במהלכם שימוש נרחב בהשלכת בקבוקי תבערה וירי וזיקוקים נגד רכבים, תוך כדי השלכת אבנים והבערת צמיגים. כך, באחד הארועים השליכו המערער ואחרים בקבוקי תבערה לעבר ג'יפ סיור משטרתי שעלה באש, ולאחר מכן יידו אבנים ובקבוקי תבערה לעבר השוטרים שנמלטו מהרכב. בגין כך השית בית משפט קמא על המערער, בין היתר, מאסר בפועל של 7 שנים. 2. הערעור שבפנינו נסב הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין. במסגרת הערעור על הכרעת הדין, הלין בא כוח המערער, בין היתר, על הפרקטיקה של רישום זכ"דים על ידי חוקרי השב"כ ועל כך שאלו לא העידו על תוכנם. כן הפנה לתוכנם של זכ"דים כאלה ואחרים. 3. התקשינו לרדת לסוף דעתו של המערער לגבי הכרעת הדין. המערער לא העלה טענת זוטא ואף לא ביקש לחקור את עורכי הזכ"דים, שהוגשו בהסכמה. הפרקטיקה של עריכת זכ"דים על ידי השב"כ וגביית הודעה מפורטת במשטרה לאחר מכן מוכרת וידועה, ואושרה בפסיקתו של בית משפט זה. למעשה, גם המערער עצמו אינו טוען לפסילה של ההודאות, אך טוען כי יש ב"פגמים" אליהם הפנה כדי לפגוע במשקלם. ברם, לא מצינו כי בהודעותיו-הודאותיו של המערער במשטרה ובשב"כ נפלו פגמים, וממילא איננו שותפים לדעה כי משקל ההודאה נפגם, ולא בכדי נדחו טענות אלה על ידי בית המשפט קמא. גם הטענה כי חוקרי השב"כ "שתלו" כביכול פרטים בשאלות שהפנו אל המערער, אין בה ממש והיא נדחתה בדין על ידי בית משפט קמא. 4. להודאותיו של המערער ניתן להוסיף את עדותם של שותפיו למעשה, שהודעותיהם הוגשו ללא התנגדות מכוח סעיף 10א לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971. עדותם והודעותיהם של העדים הנ"ל, כולם או רובם, מסבכת ישירות את המערער, ועולה בהרבה על הדרישה לתוספת "דבר-מה" להודאת נאשם. 5. איננו מקבלים טענת המערער, כי על אף שההודעות של השותפים למעשה הוגשו ללא התנגדותו, היה על המאשימה לזמן את גובי האמרות. קשה להלום כי בשלב הסיכומים תעלה ההגנה התנגדות להגשת ראיות שהוגשו במהלך המשפט ללא התנגדות (מה עוד שהודעת אחד מהשותפים למעשה הוגשה במסגרת פרשת ההגנה, אף זאת ללא התנגדות מצד המערער). סופו של דבר, שאנו דוחים את הערעור על הכרעת הדין. 6. גם איננו רואים לקבל הערעור על גזר הדין. כאמור, המערער מילא תפקיד דומיננטי בהפרות הסדר. מדובר במסכת ארוכה של ארועים במהלכם הושלכו בקבוקי תבערה לעבר רכבים ונורו זיקוקים והושלכו אבנים. המדובר בריבוי ארועים הנמצאים במדרג גבוה של חומרה, והמערער לא הצביע על נסיבות מיוחדות המצדיקות התערבות בגזר הדין, שאינו חורג מרף הענישה הנוהג (השוו: ע"פ 7517/15 מדינת ישראל נ' מוחמד עביד (9.3.2018); ע"פ 919/17 דארי נ' מדינת ישראל (10.12.2017)). 7. סוף דבר, שהערעור נדחה על כל רכיביו. ניתן היום, ‏ב' בשבט התשע"ח (‏18.1.2018), בנוכחות הצדדים. ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 16055870_E13.doc עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il