עיריית טמרה ואח' נ' המועצה הארצית לתכנון ובניה ואח'

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3416/24 בג"ץ3471/24 בג"ץ3677/24 בג"ץ5579/24 לפני: כבוד הנשיא יצחק עמית כבוד המשנה לנשיא נעם סולברג כבוד השופטת דפנה ברק-ארז העותרים בבג"ץ 3416/24: העותרים בבג"ץ3471/24: העותרת בבג"ץ3677/24: העותרים בבג"ץ5579/24: תחנת דלק צומת מכר-פהד סכס ובניו בע"מ ו- 6 אח מועצה מקומית כפר יסיף ואח' מועצה מקומית ג'דידה-מכר עיריית טמרה ו- 101 אח נגד המשיבות בבג"ץ 3416/24 , בג"ץ3471/24 ובג"ץ 3677/24: המשיבות בבג"ץ5579/24: 1 .המועצה הארצית לתכנון ובנייה ירושלים 2 .מדינת ישראל 3 .חברת חוצה ישראל 1. המועצה הארצית לתכנון ובניה 2. ממשלת ישראל 3. חברת חוצה ישראל בע"מ 4. כנסת ישראל 5 .הוועדה המקומית לתכנון ובניה שפת הגליל עתירות למתן צו על תנאי תאריך ישיבה: י"ג סיוון תשפ"ה (9 יוני2025) בשם העותרים בבג"ץ 3416/24 ובבג"ץ3471/24: בשם העותרת בבג"ץ 3677/24: בשם העותרים בבג"ץ 5579/245: בשם המשיבות2-1 בבג"ץ 3416/24, בג"ץ3471/24 , בג"ץ3677/24 ובג"ץ 5579/24: עו"דאמיל נחאס עו"ד חנא בולוס; עו"ד ג'מיל בולוס עו"ד קייס נאסר עו"ד יונתן ברמן; עו"ד שי כהן 2 בשם המשיבה3 בבג"ץ 3416/24, בג"ץ3471/24 , בג"ץ3677/24 ובג"ץ 5579/24: בשם המשיבה4 בבג"ץ 5579/24: עו"דתמר מגדל; עו"ד ליהי מרקמן עו"ד יצחק ברט דין -פסק 1. עניינן של ארבע העתירות שלפנינו הוא בהארכת כביש 6 בצפון הארץ (כולל מסילת ברזל מקבילה) בשני מקטעים שאושרו על ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה, כלהלן: (-) מקטע מס' 8 באורך של כ-14 ק"מ (תמ"א31/א8 )- בין מחלף אבליים עד מחלף הכפר ג'דידה-מכר. כנגד מקטע זה הוגשה עתירה של עיריית טמרה ובעלים של קרקעות פרטיות המיועדות להפקעה בתוואי הכביש (בג"ץ 5579/24 .) (-) מקטע מס 9 באורך של כ -7 ק"מ (תמ"א 31/א1/9 )– בין כפר מכר עד צפונית לבית העמק (כולל שני מחלפים – מחלף ג'וליס ומחלף בית העמק). כנגד מקטע זה הוגשו שלוש עתירות (בג״ץ 3416/24; בג״ץ 3677/24; ובג״ץ 3471/24) על ידי הרשויות המקומיות כפר יאסיף, אבו סנאן וג'דידה -מכר ובעלים של קרקעות פרטיות המיועדות להפקעה בתוואי ה כביש. העתירה בבג"ץ 416/24 מתמקדת במתחם תחנת התדלוק בצד המערבי של מכר, בטענה שהתוכנית החדשה פוגעת בנגישות לתחנה. [31/א2/9 כביש6 אמור להמשיך ממחלף בית העמק עד למחלף ראש הנקרה 2. הארכת כביש6 היא פרויקט לאומי שנועד לחבר את המרכז לפריפריה, ולתרום לפיתוח הפריפריה הצפונית של המדינה, בין היתר, באמצעות מתן מענה לצורך בתחבורה ציבורית ובדרכים מהירות, והגברת הנגישות למרכזי תרבות ותעסוקה תוך קיצור זמני הנסיעה. אין חולק על חשיבות הפרויקט וגם העותרים שבפנינו מברכים על כך. ברם, הטענה ה מרכזית העוברת כחוט השני בעתירות שלפנינו היא, שסלילת הכביש תגרום 3 להפקעה מסיבית של קרקעות פרטיות בתחום השיפוט של העיר טמרה ובכפרים הדרוזיים, ועל כן יש להעדיף חלופות אחרות של התוואי המתוכנן. 3. איננו רואים להידרש לגלגוליו של ההליך התכנוני על כל שלביו, עד לא ישור התוכניות. בתמצית שבתמצית, נספר כי בשנת 2016, נבחנו חלופות המאקרו. תחילה נבחנה האפשרות להיצמד לתוואי שאושר בתוכניות המתאר הארציות לדרכים ולמסילות (תמ"א 3 ותמ"א23) כך שהארכת כביש 6 תבוצע בתוואי של כביש 70 הקיים (להלן החלופה המזרחית). חלופה זו נפסלה לאחר שהתברר כי במהלך השנים הוקם בינוי, חלקו בלתי חוקי, לאורכו של התוואי, במיוחד באזור היישוב ג'דידה-מכר, וכי הארכת הכביש ומסילת הברזל בחלופה המזרחית כרוכה גם בקשיים סביבתיים, טופוגרפיים ואחרים. משכך, הוחלט להעביר את מקטע הכביש לתוואי מערבי יותר, בין כביש 70 לכביש4 , תוואי שעובר מערבית לכפר מכר (להלןהחלופה המערבית). העותרים אינם חולקים על החלופה המערבית ואף מברכים עליה, באשר פגיעתה של החלופה המזרחית בעיר טמרה ובשטחים בנויים קשה יותר. טענות העותרים נסבות אפוא על חלופות המיקרו שנבחרו במסגרת החלופה המערבית. 4. החל משנת 2016 ואילך, התקיימו פגישות של חברת חוצה ישראל עם נציגים מטעם המועצה האזורית מטה אשר, עיריית טמרה, והמועצות המקומיות הרלוונטיות (ג'דידה-מכר, אעבלין, כפר יאסיף, אבו סנאן וירכא) והתקיימו דיוני "שולחנות עגולים" עם כלל הגורמים הרלוונטיים. במהלך שנת 2017 נבחנו החלופות השונות על ידי הוועדה המשותפת לתחבורה יבשתית, שבה חברים נציגים ממשרדים שונים וכן גורמים שונים כמו רשות הטבע והגנים, נתיבי ישראל, רכבת ישראל ורשות מקרקעי ישראל (להלן: הוועדה המשותפת). לאחר מספר דיונים של הוועדה המשותפת המליצה הוועדה למועצה הארצית להכין תמ"א ברמה מפורטת, ובהתאם לכך הורתה המועצה הארצית בחודש פברואר 2018 על עריכת התוכניות מושא העתירות במסגרת החלופה המערבית ביום 2.7.2020 (ביחס לתמ"א 31/א8) וביום 11.4.2021 (ביחס לתמ"א 31/א1/9 ) הוצגו ממצאי תסקירי השפעה על הסביבה לוועדה המשותפת – בנוכחות נציגי המועצות המקומיות והאזוריות הרלוונטיות – והוצגו חלופות המיקרו. ביום 10.11.2020 החליטה המועצה הארצית להעביר את תמ"א 31/א8 להערות הוועדות המחוזיות ולהשגות הציבור ולהסמיך את הולנת"ע (ועדת המשנה לנושאים תכנוניים עקרוניים) לדון בהערות ובהשגות. כך נעשה גם בהחלטת המועצה הארצית מיום 10.8.2021 לגבי תמ"א31/א9 . 4 בעקבות השגות והערות שהוגשו על ידי גורמים שונים, בין היתר, על ידי העותרים התמנה חוקר לבחינת חלופות המיקרו השונות. החוקר ניהל במהלך חודש אוגוסט 2021 שישה ימי דיונים לשמיעת כלל ההשגות. ביום 31.8.2022 העביר החוקר את מסקנותיו לגבי תמ"א 31/א8 לולנת"ע. זו אימצה את דו"ח החוקר והמליצה למועצה הארצית לאשר את התוכניות על פי ההמלצות המפורטות בדו"ח, בכפוף למספר שינויים ותיקונים. ביום 8.11.2022 אימצה המועצה הארצית את המלצות הולנת"ע והחליטה לאשר את תמ" א 31/א8 בכפוף למספר שינויים ותיקונים, שאחד מהם הוא חיבור היישוב ג'דידה-מכר לכביש 85 באמצעות מנהור. לאחר דחיית השגות שהוגשו על ידי גורמים שונים, לרבות השגתה של עיריית טמרה, המליצה המועצה הארצית בהחלטתה מיום 2.5.2023 לאשר את תמ"א31/א8, וביום21.2.2024 העביר מזכיר הממשלה את מסמכי התוכנית לחברי הממשלה. ביום 7.1.2022 פורסמה תמ"א31/א1/9 להערות הוועדות המחוזיות ולהשגות הציבור לאחר שמיעת ההשגות המליצה הולנת"ע ביום 13.6.2023 למועצה הארצית לאשר את התוכנית, וביום 4.7.2023 המליצה המועצה הארצית בפני הממשלה לאשראת התוכנית, וזו פורסמה ביום 21.3.2024 למתן תוקף 5. בהסתמך על חוות דעתו של פרופ' יוסף ג'בארין, שהוצעה על ידי המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי, העותרים הציגו חלופת מיקרו (חלופה E) הן למקטע8 והן למקטע 9, החלופה המערבית ביותר מכלל חלופות המיקרו שנבחרו אקדים ואציין כי חלופה זו נדחתה בסופו של יום בשל סיבות תכנוניות -מקצועיות שעיקרן: מרחק לא תקני של כ-1.1 קילומטר בין שני מחלפים על כביש עכו-צפת (6/85 ו-4/85); החלופה עולה על התכנון המוצע של שכונת עכו -מזרח שהוכרזה כמתחם מועדף לדיור ומקודמת על ידי הותמ"ל; פגיעתה של חלופה E בקרקעות בבעלות פרטית ככל שתוסט על מנת שלא לפגוע בשכונת עכו -מזרח, דומה ממילא לחלופה הנבחרת; חלופה זו מאריכה את התוואי תוך יצירת פיתולים שמורידים את איכות הדרך; פגיעה בשמורות טבע מאושרות ומוכרזות. 6. בנוסף לטענות הספציפיות שהועלו, והיו מיוחדות לעתירה זו או אחרת, ברקע הדברים עמדה גם טענה כללית לפיה החלופה שנבחרה בסופו של יום מקפחת את היישובים הערביים/הדרוזיים על דרך הפקעה של אדמות פרטיות. 5 אציג להלן, ובתמצית, את הטענות לגבי שני המקטעים 7. מקטע8 – עתירת עיריית טמרה ובעלי קרקעות פרטיים (בג"ץ 5579/24 :) העירייה והעותרים העלו מספר טענות, ובין היתר, כי התוכנית המאושרת פוגעת באופן ישיר בשטח של 1,200 דונם ובאופן עקיף בשטח של 1,400 דונם; התוכנית פוגעת באפשרות של העיר טמרה להתרחבות בעתיד לכיוון מערב; ניתן היה לנקוט בפתרון של מנהור; החלופה שנבחרה לבסוף מתחשבת במועצה אזורית מטה אשר ובכפר מסריק על חשבון העיר טמרה; מאחר שמדובר בפרויקט לאומי ובאינטרס לאומי מן הדין היה להעדיף חלופה שעוברת באדמות מדינה; התוכנית מתחשבת שלא כדין במחלף נעמן שעדיין לא תוכנן. במישור החוקתי נטען כנגד החלת סעיף 53א(א) לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 (להלן חוק התכנון והבנייה) הקובע ברירת מחדל לפיה תוכנית מתאר ארצית מאושרת על ידי הממשלה תוך 21 יום מהמועד שבו שלח מזכיר הממשלה את התוכנית לחברי הממשלה. נטען כי הסעיף סותר את כללי המשפט המינהלי, פוגע באוכלוסיות חלשות ובשקיפות כלפי הציבור, והוחל רטרואקטיבית כלפי העותרים. 8. מקטע9 – עתירות כפר ג'דידה-מכר, כפר יאסיף ואבו סנאן ובעלי אדמות פרטיות (בג"ץ 3677/24; בג״ץ3471/24): העותרים העלו מספר טענות, ובין היתר, כי התוכנית המאושרת פוגעת ב-2,582 דונם של קרקעות פרטיות; כי הרשות המקומית לא שותפה בהליכי התכנון; כי יש בתוכנית כדי לפגוע בתוכנית מאושרת בתחומי כפר מכר (תוכנית טנטור); כי התוכנית פוגעת בכניסה לג'דידה-מכר; כי צריך היה להכין תסקיר סביבתי לגבי ארבע חלופות המיקרו; וכי החלופה שנבחרה לבסוף פוגעת בעיקר בקרקעות פרטיות. הבעלים של מתחם תחנת הדלק טען כי ניתן לשמור על הנגישות המלאה לתחנת הדלק הן מצפון, והן עבור מי שמגיע מכביש 85 ממערב וממזרח על פי תוכנית חלופית שהוצעה על ידו. 9. אקדים ראשית לאחרית ואומר כי דין העתירות להידחות התוכניות נדונו במוסדות התכנון במשך מספר שנים, נבחנו בהליך סדור ומקיף, בהשתתפות העותרים ותוך התייחסות להשגות שהוגשו כנגד התוכניות. החוקר והמועצה הארצית בחנו בכל אחד משני המקטעים ארבע חלופות מיקרו לעומקן ולבסוף נבחרה 6 אחת מהחלופות. לכל אחת מחלופות המיקרו שנבחנו יתרונות וחסרונות שעליהן עמד החוקר בטבלה מפורטת. ענייננו אפוא בשיקולים מקצועיים מובהקים והלכה ותיקה עמנו כי בית משפט זה אינו מתכנן-על ואינו מחליף את שיקול דעתו בשיקול דעתם של מוסדות התכנון (ראו, מבין רבים: עע"מ 3189/09 החברה להגנת הטבע נ' המועצה הארצית לתכנון ובנייה (2.7.2009); עע"ם317/10 שפר נ' יניב, פסקה 17 והאסמכתאות שם (23.8.2012).) כך על דרך הכלל, וכך במיוחד כאשר מדובר בהחלטות המועצה הארצית לתכנון ובניה (בג"ץ 8160/13 ועד תושבי שכונת עין כרם נ' ממשלת ישראל, פסקה 3 (1.5.2014); בג"ץ 4375/19 מועצה אזורית מטה יהודה נ' המועצה הארצית לתכנון ובניה פסקאות 19-18 והאסמכתאות שם (18.5.2020 .)) בנקודה זו יכול הייתי לסיים ואידך זיל גמור. מעבר לנדרש, ולאור רגישות הנושא, אתייחס בקצרה באופן פרטני לכל אחד מהמקטעים. עוד נציין כי לאחר שבחנו את תשומת הלב שניתנה לבחינת כל אחת מהחלופות, השתכנענו שנעשה מאמץ לצמצום הפגיעה בזכויות בקרקע. לא למותר לציין כי מלכתחילה העדפת החלופה המערבית התחשבה בעמדתם של העותרים. כמו כן, חלופות ספציפיות שעליהן הצביעו העותרים לא היו חלופות מעשיות – בשל השלכותיהן על אזורי מגורים של רשויות אחרות (שלא צורפו כמשיבות לעתירות). 10. מקטע8 בתחום השיפוט של עירייתטמרה: במסגרת תיקון מס' 144 לחוק התכנון והבניה מיום 1.6.2023 נחקק סעיף 53א. זאת, כחלק ממארג חקיקתי שמרכזו בחוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ"ג -2023 (להלןהחוק לקידום תשתיות לאומיות ), שנועד לייעל ולקדם הליכי תכנון וביצוע של מיזמי תשתית בישראל. וזו לשון סעיף 53א לאחר תיקונו אישור תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות (תיקון מס' 144) תשפ"ג-2023 53א. (א על אף האמור בסעיף 53, החליטה המועצה הארצית להגיש לאישור הממשלה תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות כהגדרתה בסעיף 6ב(ב), ישלח מזכיר המועצה הארצית למזכיר הממשלה, בתוך חמישה ימים מיום שקיבל לידיו את התוכנית, עותק דיגיטלי של התוכנית או עותקים של התוכנית כמספר חברי הממשלה; מזכיר הממשלה ישלח לחברי הממשלה את התוכנית – בתוך שבעה ימים מיום שקיבל אותה לידיו בעותק דיגיטלי, ובתוך 14 ימים אם קיבל אותה בעותקים כמ ספר חברי הממשלה; יראו את התוכנית כמאושרת על ידי הממשלה בתום 21 ימים ממועד שבו נשלחה התוכנית לחברי הממשלה כאמור, אלא אם כן ביקש חבר 7 הממשלה, בתקופה האמורה, להביא את התוכנית לדיון בממשלה. (ב) ביקש חבר הממשלה להביא תוכנית לדיון בממשלה לפי הוראות סעיף קטן (א), יתקיים הדיון בתוך 14 ימים מהיום שבו ביקש זאת חבר הממשלה, והממשלה תכריע בדיון כאמור אם לאשר את התוכנית בלא שינוי או, לאחר דיון חוזר במועצה, לאשרה בשינוי או לדחותה. (ג סעיף 53 לחוק התכנון והבניה טרם תיקונו קבע כי תוכניות מתאר ארציות מפורטות לתשתיות לאומיות טעונות אישור הממשלה לאחר השלמת ההליך התכנוני במועצה הארצית, מה שהביא במקרים רבים לעיכוב באישור התוכניות ובכניסתן לתוקף. לכן, נקבעה ברירת המחדל בסעיף 53א, כך שיראו את התוכנית כמאושרת אלא אם ביקש מי מהשרים לקיים דיון בתוכנית. 11. עיריית טמרה טענה כ י סעיף 53א הוחל לגביה רטרואקטיבית, אך לא מצאתי ממש בטענה זו. סעיף 58 לחוק לקידום תשתיות לאומיות קבע הוראת מעבר הרלוונטית לענייננו וזו לשונה: חוק התכנון והבנייה – הוראות מעבר 58(א). מזכיר המועצה הארצית יעביר למזכיר הממשלה כל תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתי ות לאומיות, שלפני יום התחילה החליטה המועצה הארצית להגישה לאישור הממשלה אך הממשלה טרם החליטה לאשרה או לדחותה, בתוך עשרה ימים מיום שקיבל לידיו את התוכנית או מיום התחילה, לפי המאוחר, והוראות סעיף 53א לחוק התכנון והבנייה כנוסחו בחוק זה יחולו על תוכנית שהועברה כאמור. על פי הוראת המעבר החוק חל על כל תוכנית שהוחלט על ידי המועצה הארצית להגישה לאישור הממשלה לפני כניסתו לתוקף של החוק, והממשלה טרם החליטה על אישורה או דחייתה. מכאן, שסעיף 53א לחוק התכנון והבניה חל על תוכנית מתאר ארצית לתשתיות לאומיות שהמועצה הארצית החליטה להגיש לאישור הממשלה עוד טרם כניסת החוק לתוקף, ובהתקיים אחד התנאים החלופיים הקבועים בסעיף. בענייננו, המועצה קיבלה את החלטתה להמליץ לממשלה לאשר את תמ"א 31/א8 ביום2.5.2023, כחודש לפני תיקון סעיף 53א בכפוף לעריכת תיקונים בתוכנית. רק לאחר הטמעת התיקונים השונים התקבלה ביום 11.2.2024 התוכנית אצל מזכיר המועצה הארצית ששלח אותה למזכיר הממשלה ביום 21.2.2024, דהיינו, בתוך עשרה ימים מיום שקיבל את התוכנית לידיו. מכאן, שהתמלאה הוראת המעבר. כאמור, החלטת המועצה הארצית להעביר התוכנית לאישור הממשלה התקבלה בחודש מאי 202 3 ובמועד כניסת התיקון לחוק 8 לתוקף לא ניתנה החלטת הממשלה ביחס לאישור התוכנית, כך שהוראת המעבר חלה בענייננו וחל סעיף 53א 12. ולגופה של חלופה שנבחרה כאמור, אין חולק על ההחלטה ברמת המאקרו להעתיק את תוואי הכביש לחלופה המערבית חלף החלופה המזרחית. למעט השטח שאמור להיות מופקע (ונציין כי הודעות הפקעה כבר נשלחו לבעלים), הרי שהתוכנית שאושרה מאפשרת המשך ייעודי הקרקע המאושרים כיום, קרי, שטחים לעיבוד חקלאי. לכן, אני מתקשה לקבל את הטענה כי שטח של כ -1,400 דונם (מתוך תחומי העיר טמרה המתפרסים על שטח של כ -30,000 דונם) נותר כשטח כלוא ממערב לכביש 6 . ובכלל, השטח שבו עובר תוואי הכביש, הוא בייעוד של "שטח חקלאי/נוף כפרי פתוח", ואף התוכנית הכוללנית של טמרה אינה קובעת את השטח האמור כמיועד לפיתוח עתידי. התוכנית הותירה את ייעוד השטח לחקלאות, ולא למותר לציין כי התוכנית כוללת גשר חקלאי לצורך מעבר כלים חקלאיים משני צידי הכביש. 13. מבין ארבע חלופות המיקרו שנבחנו, נבחרה לבסוף חלופה 4D מטעמים מקצועיים מובהקים כמפורט בדו"ח החוקר (נציין כי במסגרת חלופה D נבחנו שלוש תת-חלופות). הנימוקים להעדפת חלופה זו היו: מתן פתרונות להמשך עיבוד שטחים חקלאיים במטה אשר; מזעור הפגיעה בשטחים הפרטיים; עמידה בסטנדרטים של דרך מהירה שלצידה מסילת ברזל; המשך תפקוד אתר תקשורת בזק. כפי שנטען על ידי המשיבים, פתרון המנהור אינו ישים לנוכח אופי הקרקע (קרקע חרסיתית) ומכל מקום, תוואי התוכנית חוצה את אדמות טמרה בשטח מישורי ואין גם הצדקה כלכלית לחפירת מנהרה באורך של כקילומטר וחצי, ואילו חפירת מנהרה בשיטה של חפירה וכיסוי תפגע במקרקעין נוספים ובבעלי קרקעות נוספים. אשר לטענות להתחשבות-יתר במחלף נעמן, הרי שאין מקום לטענה כי מדובר בתכנון היולי בלבד, באשר התוכנית לגבי מחלף זה כבר פורסמה למתן תוקף ברשומות ביום 21.11.2024 . 9 14. סוף דבר שדין הטענות כנגד אישור תמ"א31/א8 להידחות. לאור האמור לעיל איני נדרש לטענות המקדמיות שהועלו על ידי חברת חוצה ישראל, כמו שיהוי ומעשה עשוי. 15. מקטע9 (תמ"א31/א1/9): גם במקטע דרך זה נבחנו ארבע חלופות מיקרו ולבסוף נבחרה חלופה מסויימת (3C) ועל כך יצא קצפם של העותרים טענת העותרים להעדפת פגיעה במקרקעין שבבעלות פר טית המשמשים לחקלאות, על פני מקרקעין בבעלות מדינה, מצריכה הבהרה כי גם מקרקעין בבעלות המדינה משמשים לחקלאות את היישובים שבתחום התוכנית. בהקשר זה, העותרים טענו כי בהיבט של "צדק חלוקתי" היה מקום להעדיף את חלופה 2D על פני החלופה שנבחרה אך מעיון בטבלת השוואת חלופות, מלמד כי פני הדברים הם מורכבים יותר. הנימוקים לבחירה בחלופה זו היו, בין היתר, התחשבות בתוכנית העתידית להרחבת היישובים נס עמים ובית העמק; מזעור פגיעה בשטחים פרטיים; והתוויה אופטימלית לשילוב של דרך מהירה ומסילת ברזל. 16. גם טענת העותרים כי תמ"א31/א1/9 פוגעת ב-1,139 דונם אינה מדויקת. אכן בתחום "הקו הכחול" של התוכנית נכלל שטח זה, אך מרביתם המכרעת של השטחים הכלולים בתוכנית אינם מיועדים להפקעה, אלא כ-400 דונם בלבד. ביתרת השטח ניתן להמשיך את השימוש הקיים והמ אושר בקרקע ואף ניתן לקדם תוכנית לשינוי ייעוד השטחים בכפוף לעמידה בהוראות התוכנית. העותרים טענו כי לא נערך תסקיר השפעה על הסביבה, אך תסקיר כאמור נערך בשלב המקדים של בחינת החלופות, ובהמשך, השיקול שהכריע את הכף בבחירת חלופה 3C היה מזעור הפגיעה בקרקעות חקלאיות. אשר לפיצוי בגין ההפקעות, הרי שעל הדרך חל חוק כביש ארצי לישראל, התשנ"ה-1994 והתוכנית אינה עוסקת בסוג ובגובה הפיצוי 17. העתירה הנוגעת למתחם תחנת התדלוק (בג"ץ 3416/24:) אין חולק כי הוספת המעבר התת -קרקעי בכביש הגישה לג'דידה -מכר לא מאפשרת כניסה לתחנת הדלק מכיוון צפון ומכיוון דרך 85 מערב. עם זאת, בדיון במועצה הארצית נקבע כי השינוי מאפשר גישה ישירה מדרך 85 אל היישוב וכפועל יוצא מכך אל תחנת התדלוק. מכל 10 מקום, במסגרת תמ"ל1105 החלה על האזור הוספה דרך גישה אל תחנת התדלוק מכיוון מזרח. גם בהנחה שהנגישות אל מתחם תחנת התדלוק נפגעה, האינטרס של בעלי מתחם תחנת הדלק אינו עולה בקנה אחד עם האינטרס של שיפור הנגישות ליישוב ג'דידה-מכר, וברי כי בין שני האינטרסים, גובר האינטרס הציבורי של היישוב. מכל מקום, לעותרים אין זכות קנויה כי הסדרי התנועה לא ישתנו, וייתכן כי בעתיד, דווקא התנועה על ציר כביש 6 תביא ברכה למתחם התדלוק איני רואה להידרש לחלופה התכנונית שהוצעה על ידי העותרים, באשר זו נפסלה על ידי חברת חוצה ישראל מטעמים טכניים-מקצועיים כמו זווית השיפועים. דומה כי גם העותרים אינם עומדים כיום על החלופה התכנונית מטעמם ובקש תם היא שעמדתם תישמע בעת הכנת התוכניות המפורטות. 18. סוף דבר שגם העתירות כנגד אישור תמ"א31/א1/9 דינן להידחות 19 . עם השלמת כתיבתו של פסק הדין נודע האסון שפקד את היישוב טמרה בשל מתקפת הטילים מאיראן. ליבנו עם המשפחות האבלות. 20. סוף דבר: אנו מורים על ד חיית העתירות. לפנים משורת הדין לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, כ' בסיון התשפ"ה (16.6.2025.) יצחק עמית נשיא נעם סולברג משנה לנשיא דפנה ברק-ארז שופטת