רפאל קדמון נ. שר הביטחון

פסק-דין בתיק בג"ץ 5570/17 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5570/17 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט ג' קרא כבוד השופט י' אלרון העותרים: 1. רפאל קדמון 2. רבקה בן משה 3. אריה נוי 4. יפה גיסר 5. שי בן יוסף 6. יקי פריד 7. רחל פריד 8. יוסף ויינר 9. חיה ויינר 10. "עפרה" כפר שיתופי להתיישבות קהילתית נ ג ד המשיבים: 1. שר הביטחון 2. מפקד פיקוד מרכז 3. ראש המינהל האזרחי 4. שרת המשפטים עתירה למתן צו על-תנאי; ובקשה לאיחוד עם בג"ץ 1308/17 ובג"ץ 2055/17 בשם העותרים: עו"ד אבי סגל; עו"ד יעל סינמון בשם המשיבים: עו"ד ענר הלמן; עו"ד יונתן ברמן פסק-דין השופט נ' סולברג: 1. בעתירה זו מבקשים העותרים כי נוציא צו על-תנאי המורה למשיבים לנמק "מדוע לא ינקטו באופן מיידי בכל הפעולות הנדרשות לשם מימוש הוראות החוק להסדרת ההתיישבות ביהודה והשומרון, תשע"ז-2017, לגבי הסדר המקרקעין שעליהם בנוי היישוב עפרה ולגבי הסדרת המקרקעין של יתר ההתיישבות הבנויה על מקרקעין הטעונים הסדרה בהתאם לחוק". 2. בבית משפט זה תלויות ועומדות עתירות בעניין חוקתיותו של החוק הנ"ל. הן עתידות להתברר במועד קרוב בהרכב מורחב של תשעה שופטים. במסגרת העתירות ניתן תוקף של צו שיפוטי להסדר דיוני שהושג בין העותרים לבין היועץ המשפטי לממשלה, בדבר ישומו של החוק עד להכרעה בעתירות. לאחר שהוגשה העתירה דנא, נתבקש על-ידי העותרים לאחד את הדיון בה עם הדיון בעתירות החוקתיות הללו. 3. עמדת המשיבים, בשים לב להסדר הדיוני הנ"ל, היא שיש למחוק את העתירות תוך שמירת טענות הצדדים. מכוח ההסדר הדיוני, בעת הזו אין ניתן לבצע פעולות של רישום, נטילת זכויות במקרקעין, הקצאה או תכנון מכוח החוק. משכך, הסעד העיקרי המבוקש בעתירה אינו בר-ישום בעת הנוכחית. באשר לבקשה לאיחוד הדיון, טענו המשיבים, כי לנוכח העובדה שאין מקום לברר את העתירה בשלב זה, גם אין הצדקה לאחד את הדיון בעתירות. זאת ועוד, הדיון בעתירות הוא חוקתי במהותו, ואילו הסעד המבוקש בעתירה דנא הוא סעד מינהלי. עוד ציינו המשיבים כי העותרת 10, היישוב עפרה, ביקשה להצטרף כמשיבה בעתירות החוקתיות, אולם בקשתה נדחתה. 4. ביום 21.1.2018 הצעתי לעותרים 'למשוך' את העתירה תוך שמירת זכויות וטענות, עד להכרעה בעתירות החוקתיות. הפניתי את תשומת לב העותרים לפסק הדין שניתן בבג"ץ 6240/17 מיילס נ' ראש הממשלה (9.1.2018), שם נתבקש סעד דומה לזה שלפנינו, והוחלט – בין היתר לאור העתירות החוקתיות וההסדר הדיוני שנקבע בהן – על דחיית העתירה. ביום 22.1.2018 הודיעו העותרים כי הם מבקשים להותיר את העתירה על כנה, ליתן החלטה בבקשה לאיחוד הדיון עם הדיון בעתירות החוקתיות, ולאפשר לעותרים להעלות את טיעוניהם במסגרת הדיון שיתקיים בעתירות. 5. דין העתירה, במתכונתה לעת הזאת, להימחק, תוך שמירת זכויות וטענות הצדדים. ההסדר הדיוני, שניתן לו תוקף של צו שיפוטי, הופך את עיקרו של הסעד המבוקש לכזה שאינו בר-ישום בעת הנוכחית. אמנם אין מניעה לביצוע עבודות מטה והכנות ליישום החוק, אך אין בעובדה זו כדי להצדיק את המשך בירור העתירה, שעה שהסעד האופרטיבי המבוקש בה אינו בר-ישום. מכל מקום, המשיבים מציינים כי בכוונתם לבצע אי אלו בדיקות ביחס ליישוב עפרה, ועוד זאת, שבעניין מיילס נדחתה הטענה כי יש להתערב בשיקול הדעת של המשיבים ביחס לעבודות מטה שכאלו. הפניתי, כאמור, את תשומת הלב של העותרים לפסק דין זה, אולם לא נטען על-ידם כי יש הצדקה להבחין בין מה שנקבע שם לבין הנדון שלפנינו. 6. שעה שאין הצדקה לבירור העתירה בשלב זה, ממילא נשמטת הקרקע תחת הבקשה לאיחוד הדיון עם העתירות החוקתיות. גם לגופו של עניין דומני כי אין הצדקה לאיחוד דיון העוסק בתקיפת חוקתיותו של חוק, לדיון העוסק באופן יישומו. גם אין הצדקה לבירור טענותיהם של העותרים במישור היישומי, בהרכב מורחב של תשעה שופטים (השוו: בג"ץ 466/07 גלאון נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד סה(2) 44, פסקה 26 לפסק הדין של השופטת (כתוארה אז) מ' נאור (2012)). במצב דברים זה, ככל שהעותרים מעוניינים להצטרף ולטעון טענותיהם בקשר לסוגיה החוקתית, דרך המלך היא לפנות בבקשה להצטרפות כמשיבים לעתירות החוקתיות, ומצדנו איננו נוקטים עמדה לעניין זה, ולא להגיש עתירה בעלת אופי מינהלי ולבקש לאחד את הדיון בעתירות. 7. סוף דבר: העתירה נמחקת בזה; כל טענות הצדדים שמורות להם. אין צו להוצאות. ניתן היום, כ"ח באייר התשע"ח (‏13.5.2018). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 17055700_O07.doc שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il