פלוני נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 5570/07 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 5570/07 בפני: כבוד הנשיאה ד' ביניש כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט ח' מלצר המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בשבתו כבית משפט לנוער בת"פ 516/06 שניתן ביום 13.5.07 על-ידי השופטת ר' ברקאי תאריך הישיבה: י"ג בתשרי תשס"ח (25.9.07) בשם המערער: עו"ד קובי סודרי בשם המשיבה: בשם שירות המבחן: עו"ד נעמי גרנות גב' דרורה טל פסק-דין השופט א' רובינשטיין: א. ערעור על העונש שהושת על המערער בגזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 13.5.07, בשבתו כבית משפט לנוער בת"פ 516/06 בעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה (סעיף 332(3) לחוק העונשין, תשל"ז-(1977). המערער, שהיה קטין בעת המעשה (העבירה נעברה בהיותו כבן 17 ו-9 חודשים), הודה והורשע בכתב אישום מתוקן ונדון לשנתיים מאסר בפועל (בהפחתת מספר ימי מעצר) ולמאסר על תנאי של 12 חודשים – לשלוש שנים מיום שחרורו – על העבירה בה הורשע, וכן לפסילה לנהיגה למשך שלוש שנים מיום שחרורו. ב. לפי כתב האישום המתוקן בו הודה המערער, נהג ביום 4.7.06 ברכב, ומשהבחין בניידת משטרה נסע לעבר כיכר, שאליה נכנס בניגוד לכיוון התנועה. משנסעו אחריו השוטרים תוך הדלקת אור כחול מהבהב וכריזה, לא עצר, אלא נסע במהירות ובפראות גם לכיכר נוספת, שאף אליה נכנס נגד כיוון התנועה, והמשיך באותה נסיעה מהירה ופראית חרף כריזה וצפירות סירנה של השוטרים. לצומת שאליו הגיע בהמשך נכנס ללא כיבוד זכות קדימה, מה שגרם בלימת חרום לרכב אחר שנסע בדרך, ואחר כך, באותו סוג נסיעה פראית, נהג בכביש בעקיפת רכבים, תוך הפרת קו הפרדה רצוף ואילוץ נהגים לסטות מנתיבם, ולרבות בנסיעת עקלתון בין נתיבי התנועה. ג. לבית המשפט קמא הוגש תסקיר שירות המבחן לנוער שתיאר את רקעו המשפחתי והאישי של המערער, אשר נשר מבית הספר אחר עשר שנות לימוד ואינו יודע קרוא וכתוב (במאמר מוסגר – דבר זה מעורר הרהורים נוגים באשר לחינוך בן 10 השנים שעבר המערער). נמסר כי המערער עבד בעבודות מזדמנות, והיה עובר לעבירה ללא עבר פלילי, ומשהוטל עליו מעצר בית לא הפרו. את העבירה הסביר ברצון לסייע לגיסתו להגיע לקופת חולים (הסבר שאינו משכנע, אין צריך לומר), ובחשש פן ייתפס בהיעדר רישיון נהיגה. נאמר, כי המערער ממעיט בשיחות עם השירות בחומרת העבירה, אך ההליכים מהוים גורם מרתיע בעבורו, והוא מבקש התחשבות בו והזדמנות להוכיח את עצמו. הומלץ איפוא בתסקיר על עונש כגורם מרתיע ומציב גבולות, אך נאמר גם כי עונש מאסר בפועל "עלול להיות הרסני עבורו", ועל כן הוצע מאסר מותנה, קנס ופסילה מרישיון נהיגה. ד. בגזרו את הדין הזכיר בית המשפט את מדיניות הענישה שקבע בית משפט זה בעבירות מסוג זה (ע"פ 2410/04 מדינת ישראל נ' אלקיעאן (טרם פורסם), בו הושתו ארבע שנות מאסר); עם זאת התחשב בית המשפט בגילו הצעיר של המערער, בהיעדר עבר פלילי ובכך שלא היתה תוצאה נזקית למעשים (למרבה המזל). על כן נגזרו העונשים המתוארים מעלה. ה. (1) הערעור הופנה כנגד המאסר בפועל, ונטען כי ניתן להשיג הן את המניעה הן את הרתעת הרבים שלא מאחורי סורג ובריח. (2) לקראת הדיון עיינו בתסקיר עדכני של שירות המבחן לנוער, לפיו הביע המערער חרטה על עבירתו, וטען כי ביצע אותה מתוך טעות של אדם צעיר ובשל בלבול ופחד. השירות חזר על התרשמותו מאדם סביר ללא תיקים פתוחים אחרים, שהביע חרטה על מעשיו, ושתקופת המאסר הארוכה עלולה לגרום לו נזק כבד, ולכן נשנתה העמדה שבוטאה בבית המשפט המחוזי. (3) בפנינו טען בא כוח המערער, כי יש ליתן משקל מיוחד להמלצת שירות המבחן לנוער, הרואה השלכה הרסנית בעונש מאסר בפועל; עצם ההליך השיפוטי הותיר – כך נטען – רישומו המרתיע במערער. (4) מנהלת מחוז ירושלים בשירות המבחן לנוער ציינה – בהתבסס על שיקולי שיקום – את עברו הנקי של המערער, ואת שיתוף הפעולה שלו עם שירות המבחן; החשש הוא פן יספוג דפוסי עבריינות מאחורי סורג ובריח, ועל כן ההמלצה היא להשית עונש שאינו מאסר כזה. (5) מנגד טענה באת כוח המדינה, כי נוכח הגישה המחמירה בעבירה זו, שגם באה לביטוי בפסיקתנו, אין מקום להקל עם המערער מעבר להכרעתו של בית המשפט המחוזי, שכבר הקלה עמו. ו. (1) מן המפורסמות, כי העבירות בהן הורשע המערער הן "מכת איזור" בדרום. הוא נהג – נהג תרתי משמע – כפי שנוהגים עבריינים רבים שם, ולמרבה הצער נמשכת התופעה והולכת. על בתי המשפט מצדם להמשיך איפוא ליתן ידם למאבק בה, ובלא לאות. הענישה המקובלת מחמירה (ראו פרשת אלקיעאן הנזכרת), כמובן תוך התחשבות בנסיבות אינדיבידואליות. במקרה דנא, הנסיבות האישיות שבית המשפט קמא התחשב בהן, ואף אנו רואים מקום לכך, הן שתיים: קטינותו של המערער בעת המעשים וכן עברו הנקי, שנותר נקי גם כיום. כשלעצמנו סברנו, מחד גיסא, כי בנסיבות המקרה – כפי שתוארו מעלה – אכן אין מקום לעונש שאיננו מאסר מאחורי סורג ובריח. עם זאת באנו לכלל מסקנה, כי בנסיבותיו האישיות של המערער, כפי שפורטו, זהו מן המקרים שבהם ניתן לעשות צעד לקראתו, במגמה לעודדו לחיים נורמטיביים. השתתנו הכרעתנו – ראשית על קטינותו של המערער, ופשיטא שקטינות היא מרכיב משמעותי בשיקולי הענישה, על פי מצוות המחוקק בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א-1971; נטעים, כי אילולא זאת, ספק רב אם היינו רואים מקום להקל בעונשו של המערער. שנית – נסמכנו בהכרעתנו (אף שבו כשלעצמו לא היה די) על עברו הנקי של המערער, וגם על כך שלא חטא בעבירות בשנה ורבע כמעט שמאז העבירה. ייחסנו בהקשרים אלה משקל משמעותי לדבריו של שירות המבחן לנוער. (2) נוכח כל אלה, אנו מקבלים את הערעור במובן זה שאנו מעמידים את עונשו של המערער על שנת מאסר אחת בפועל. המאסר על תנאי ועונש הפסילה יישארו בעינם. (3) כדי שהמערער לא יושפע מחברה עבריינית בבית הסוהר, כדאגה שביטא שירות המבחן לנוער, נפנה תשומת לב שירות בתי הסוהר לשיבוץ מתאים בעת ריצוי העונש. (4) אנו מקוים כי המערער הפנים וימשיך להפנים את הצורך לשמור על החוק, וכי לא יבוא עוד לידי עבירה. (5) המערער יתייצב לריצוי עונשו ביום 7.10.07 עד שעה 10:00 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע. ניתן היום, י"ג בתשרי תשס"ח (25.9.07). ה נ ש י א ה ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07055700_T04.doc מפ מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il