פאדי מסארוה נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 5564/12 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 5564/12 לפני: כבוד השופט ח' מלצר כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופטת ד' ברק-ארז המערער: פאדי מסארוה נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי מרכז (כב' השופטת ר' לורך) מתאריך 19.06.2012 ב-ת"פ 19899-09-11 תאריכי הישיבות: ח' באדר התשע"ג (18.02.2013); י"ג בטבת התשע"ה (04.01.2015) בשם המערער: עו"ד אוהד מגורי בשם המשיבה: עו"ד דפנה שמול; עו"ד נורית הרצמן בשם שרות מבחן למבוגרים: גב' ברכה וייס פסק-דין השופט ח' מלצר: 1. בפנינו ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי מרכז מתאריך 19.06.2012 ב-ת"פ 19899-09-11 (כב' השופטת ר' לורך), בגדרו נגזרו על המערער: 15 חודשי מאסר בפועל; 12 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שלא יעבור תוך שלוש שנים מיום שחרורו עבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה; שלושה חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שלא יעבור תוך שלוש שנים משחרורו עבירה של הכשלת שוטר או נהיגה בזמן פסילה, ופסילה מלהחזיק רישיון נהיגה למשך שישה חודשים לאחר שחרורו. להלן יובאו הנתונים הדרושים להכרעה. רקע עובדתי 2. לפי המפורט בכתב האישום, שתוקן במסגרת הסדר טיעון – בתאריך 06.08.2009, בשעת לילה מאוחרת, המערער נסע במהירות מופרזת בכביש 57, כשהוא נתון תחת השפעת אלכוהול. שוטרים שהבחינו במהירות נסיעתו ביקשו לעצור את מכוניתו במחסום משטרתי שהוצב בכביש. המערער פרץ את המחסום והמשיך בנסיעה פרועה עד קלנסאווה, שם אותר על ידי השוטרים. השוטרים ניסו לעצור את המערער, אך הוא התנגד, התפרע וניסה לברוח, ורק לאחר שארבעה שוטרים הגיעו לזירה – הם הצליחו להשתלט עליו. בגין המעשים הנ"ל – יוחסו למערער עבירה של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה (עבירה לפי סעיף 332(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין)) והפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו (עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין). 3. כשלושה חודשים לאחר ביצוע עבירה זו ביצע המערער עבירה נוספת, נעצר בגינה וריצה מאסר של 12 חודשים, ממנו השתחרר במהלך חודש אוגוסט 2011. 4. בתאריך 27.03.2012 המערער הורשע, על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן. בתאריך 23.05.2012 הוגש לבית המשפט קמא הנכבד תסקיר מבחן בעניינו של המערער, בגדרו תיארה עורכת התסקיר הליך שיקום משמעותי וחיובי שהתחיל המערער בעת מאסרו בגין העבירה שעבר לאחר העבירה הנוכחית, בו, כך נטען, התמיד המערער גם לאחר שחרורו. עורכת התסקיר אף העריכה כי הסיכוי להישנות מעורבות בפלילים של המערער היא נמוכה. נוכח האמור המליצה עורכת התסקיר כי יוטל על המערער עונש של שירות לתועלת הציבור, או מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות. לאחר שמיעת הטיעונים לעונש, הושתו על המערער, בתאריך 19.06.2012, העונשים המפורטים בפיסקה 1 שלעיל. 5. הערעור שבפנינו מופנה כנגד גזר הדין הנ"ל וכבר נציין כי לאחר הדיון הראשון, שהתקיים בפנינו בתאריך 18.02.2013, הסכימו הצדדים, בהתאם להמלצת שירות המבחן, כי ריצוי עונשו של המערער (שביצועו עוכב בהחלטת חברי, השופט נ' הנדל מתאריך 25.07.2012) – ידחה כדי שלשירות המבחן תהיה הזדמנות להתרשם מהליך שיקומו של המערער. 6. בתאריך 30.06.2013 הגיש שירות המבחן תסקיר משלים בעניינו של המערער. עורכת התסקיר ציינה כי המערער משתלב בקבוצה טיפולית ומשתף פעולה, אך יחד עם זאת נפתחו נגדו תיקים חדשים בגין: נהיגה בשכרות, החזקת נשק, הפרת הוראה חוקית, וניסיון לגרום למותו של אדם. נוכח פתיחת התיקים האמורים התבקשנו ליתן לשירות המבחן ארכה נוספת של חמישה חודשים כדי לאמוד את מצבו של המערער והסתבכותו הלכאורית החדשה בפלילים. הצדדים הסכימו לבקשה הנ"ל ובתאריך 11.12.2013 הוגש תסקיר משלים נוסף בעניינו של המערער. עורכת התסקיר ציינה כי המערער נעצר בתאריך 14.10.2013 בגין עבירות נשק ובית המשפט שנדרש לכתב האישום החדש שהוגש נגדו – הורה על מעצרו עד תום ההליכים בתיק זה. נוכח מעצרו האמור והסתבכותו החוזרת והנשנית בפלילים – חזרה בה עורכת התסקיר, בתסקיר המעדכן שהגישה, מהמלצתה השיקומית הקודמת, ולא באה עוד בהמלצה לגבי המערער. טענות הצדדים והתפתחויות נוספות 7. עיקר טענותיו של בא-כח המערער בדיון הראשון שהתקיים בפנינו – הופנו כנגד הטעות שנפלה, לשיטתו, בפסק דינו של בית המשפט קמא הנכבד בכך שלא ניתן משקל מספיק לשיקול השיקום בגזר הדין שהושת על המערער. בא-כח המערער הדגיש כי כתב האישום הוגש כנגד המערער רק כשנתיים לאחר ביצוע העבירות בהן הודה, וטען כי חרף מעידותיו הנ"ל של המערער, הוא עדיין נמצא במסלול של שיקום, שייקטע אם המערער ישלח לכלא. בא-כח המערער אף טען כי ביחס לעבירה האחרונה שיוחסה לו, בגינה הוא היה עצור עד תום ההליכים בעת שנשמע הערעור – המערער חף מפשע והוא יוכיח את חפותו זו בבית המשפט, ולכן אין לייחס לתיק זה משמעות בבחינת הליך שיקומו. יחד עם זאת, זה המקום לציין כי בתאריך 25.06.2014, הורשע המערער, על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של החזקת נשק והחזקת נכס החשוד כגנוב, אשר יוחסו לו בכתב האישום החדש (ת"פ 47368-10-13 בבית משפט השלום בכפר סבא), ומכאן שהוא לא הצליח להוכיח את חפותו, כאמור לעיל. 8. נוכח האמור בפיסקה 7 סייפא שלעיל – זימנו דיון נוסף בערעור שלפנינו ובמסגרתו ביקשנו את התייחסות הצדדים להשלכות ההרשעה הנוספת על טענות המערער בהקשר לשיקומו. הדיון האמור התקיים בתאריך 04.01.2015, ובגדרו התבררו הנתונים הבאים: (א) בדיון שהתקיים בפני בית משפט השלום בכפר-סבא – לא הביאו ב"כ הצדדים את עובדת קיומו של ההליך שבפנינו לידיעת בית המשפט הנכבד שם. (ב) המערער מבין כי טענותיו ביחס לעלייתו על "דרך השיקום" מוקשות עתה, ואולם הוא ביקש להתחשב בעובדה כי הוא מצוי בעיצומו של הליך רפואי, שפורט בפנינו, העתיד להמשך, לדבריו, כ-4 חודשים. מאחר שלא הוגשו לנו אישורים רפואיים לגבי ההליך הרפואי הנ"ל – איפשרנו לב"כ המערער להציג לנו אישורים כאלה והוא אמנם עשה כן, אך מהם לא עלה כי נדרשים למערער בהכרח כ-4 חודשי טיפול – ולפיכך ב"כ המשיבה הודיעה, בתגובה למסמכים הנ"ל, כי היה ועונש המאסר שהושת על המערער ישאר בעינו, ראוי שהמערער יתחיל לרצותו לאלתר. 9. עתה לאחר שהצגנו את הנתונים הרלבנטיים ואת השתלשלות העניינים בבירור הערעור – נעבור לליבון הדברים. דיון והכרעה 10. לאחר בחינה מעמיקה של נימוקי הערעור ושמיעת טיעוני באי-כוח הצדדים בשני הדיונים שערכנו – הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. להלן יובאו עיקרי הטעמים למסקנתנו זו. 11. נקודת המוצא בסוגיה שלפנינו נשענת על ההלכה, לפיה ככלל – אל לה לערכאת הערעור להתערב בעונש שהושת בערכאה הדיונית, אלא אם כן מדובר בסטייה מהותית ממדיניות הענישה הראויה, או כאשר מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות את הדבר. הנה כי כן, התערבות במידת העונש תעשה על-ידי ערכאת הערעור רק אם "הערכאה הדיונית נכשלה בטעות, או שהעונש שנגזר על ידה חורג במידה קיצונית מן העונשים המוטלים, בדרך כלל, בנסיבות דומות" (ראו: ע"פ 1242/97 גרינברג נ' מדינת ישראל (3.2.1998); ע"פ 9097/05 מדינת ישראל נ' ורשילובסקי (3.7.2006); ע"פ 3091/08 טרייגר נ' מדינת ישראל (29.1.2009); ע"פ 6877/09 פלוני נ' מדינת ישראל (25.6.2012)). 12. במקרה דנן לא מצאנו כי העונש שנגזר על המערער יסודו בטעות, או כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות את קבלת הערעור. המערער התנהל, בעבירות בהן הורשע על פי הודאתו, מושא הערעור, בצורה שלוחת רסן, סיכן את חייהם של נוסעים בכביש וכן את חייהם של השוטרים, שנאלצו לדלוק אחריו. הוא גם התנגד למעצר וניסה להימלט. חומרה יתרה ראינו בהקשר זה בעובדה כי כל מעשיו הנ"ל של המערער בוצעו תחת השפעת אלכוהול. 13. על אף האמור בפיסקה 12 שלעיל – נכונים היינו לשקול הקלה בעונש, בשים לב לכך שהעותר, לאחר שחרורו מהכלא בשנת 2011, הציג חזות על פיה הוא מנסה להשתקם ומבקש באמת ובתמים להרחיק עצמו מעולם העבריינות. עם זאת, ההתרחשויות שקרו מאז, כפי שתוארו לעיל, מעידות כי מדובר היה בתקווה שנכזבה. כנגד המערער נפתחו בפרק זמן קצר בעוד ערעור זה תלוי ועומד מספר הליכים פליליים חדשים, והוא הורשע בסופו של דבר, על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון – בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן, שהוגש כנגדו בבית משפט השלום בכפר סבא. הנה כי כן גם אם נטינו בתחילה להתחשב ברצונו של המערער לנסות ולעלות על פסים של שיקום, אגב מניעת שליחתו החוזרת לכלא, הרי שהמציאות טפחה על פנינו ואיכזבה את כל מי שביקש ליתן אמון בהצהרות המערער. 14. נוכח כל האמור לעיל – הערעור נדחה. המערער יתייצב איפוא לריצוי עונש המאסר שנגזר עליו – בתאריך 01.04.2015 עד לשעה 10:00, בבימ"ר הדרים, או במקום אחר על פי החלטת שירות בתי הסוהר, כשברשותו תעודת זהות, או דרכון. על המבקש לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר, טלפונים: 08-9787377 או 08-9787336. ניתן היום, ‏י"ב באדר התשע"ה (‏3.3.2015). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 12055640_K06.doc אצ+מה מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il