גיאו בר (92) הנדסה אזרחית בע"מ נ. אלון טובים

החלטה בתיק בש"א 5563/15 בבית המשפט העליון בש"א 5563/15 לפני: כבוד השופט ס' ג'ובראן המערערת: גיאו-בר (92) הנדסה אזרחית בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. אלון טובים 2. מדינת ישראל - משרד המשפטים 3. חב' א.נ. טייטלבאום בע"מ 4. יששכר בר הלל, עו"ד - כונס הנכסים של חב' אופניהיימר ממתקי ירושלים בע"מ ערעור על החלטתו של כבוד רשם בית המשפט העליון ג' לובינסקי מיום 3.8.2015 בע"א 5934/14 בשם המערערת: בעצמה בשם המשיב 1: עו"ד שלמה גולדשטיין בשם המשיב 2: עו"ד אסף קוינט בשם המשיבה 3: עו"ד אוהד שני בשם המשיב 4: עו"ד יששכר בר הלל פסק-דין לפניי ערעור על החלטתו של כבוד הרשם ג' לובינסקי (ע"א 5934/15-י') מיום 3.8.2015 בו הורה על הוצאת מסמכים מתיק המוצגים שהגישה המערערת. 1. המערערת הגישה לבית המשפט ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 10.3.2014 בו ניתן צו לפירוקה ומונה לה מנהל מיוחד. עם הגשת סיכומיה הגישה המערערת תיק מוצגים בו נכללה עתירה שהוגשה לבית משפט זה בשבתו כבג"ץ על ידי חברת לשם ד.נ. טכנולוגיות בע"מ ועניינה במינוי המנהל המיוחד למערערת. יצוין כי העתירה נדחתה יום למחרת הגשתה. כמו כן צירפה המערערת לתיק המוצגים בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין שהוגשה לבית המשפט המחוזי ואת התגובה והתשובה לה. 2. המשיב 4 עתר להוצאת המסמכים מתיק המוצגים ובהחלטתו מיום 3.8.2015 קיבל הרשם את הבקשה בחלקה. הרשם קבע כי אין חולק שהעתירה הוגשה מספר חודשים לאחר מתן פסק הדין, ולא הוגשה כראיה בהליך בבית המשפט המחוזי. על כן קבע הרשם כי המערערת לא הייתה רשאית לצרפה להליך דנן וכי היה עליה להגיש בקשה מתאימה להוספת ראיה. אשר למסמכים הנוגעים לעיכוב הביצוע, קבע הרשם כי יש להותירם בתיק, שכן יש לנקוט לעניין גישה גמישה ולאחר שאלה הוגשו לערכאה הדיונית. הרשם הורה אפוא למערערת להגיש תיק מוצגים מתוקן שבו לא תיכלל העתירה, והוסיף שאין מניעה לצרף לתיק המוצגים מסמכים שצורפו כנספחים לעתירה ובלבד שהם עומדים בכללים הנהוגים לעניין זה. 3. המערערת מלינה על החלטת הרשם וטוענת כי הטיעונים בעתירה משלימים את הודעת הערעור ומהווים חלק בלתי נפרד ממנו. כן מוסיפה המערערת וטוענת כי העתירה הוגשה לבית המשפט המחוזי טרם הגשת הערעור לבית משפט זה. 4. המשיב 4 מתנגד לערעור וטוען כי היה על המערערת לכלול את מלוא טענותיה במסגרת הערעור, והוא מציין כי העתירה הוגשה לבית המשפט כחמישה חודשים לאחר מתן צו הפירוק וכן היא הוגשה מטעם גורם אחר. המשיבים 1 ו-3 מתנגדים אף הם לערעור ומצטרפים לטענות המשיב 4. המשיב 2, הכונס הרשמי, הותיר את ההחלטה בערעור לשיקול דעת בית המשפט. 5. דין הערעור להידחות. הלכה היא כי שיקול דעתו של הרשם רחב ולא בנקל תתערב בו ערכאת הערעור (ראו למשל בשג"ץ 4934/14 גורנשטיין נ' כנסת ישראל, פיסקה 13 (21.7.2014)). במקרה שלפנינו, הערעור הוגש על פסק דינו של בית המשפט מיום 10.3.2014 בו ניתן צו לפירוק המערערת, ואילו העתירה הוגשה לבית משפט זה בחודש אוגוסט 2014, ובנסיבות העניין צדק הרשם בקובעו, כי היה המערערת לעתור לבית משפט זה בבקשה להוספת הראיה, ככל שברצונה היה להציג את הראיה בערעור (ראו לעניין זה תקנה 437(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). משלא הוגשה הבקשה, אין להכשיר את קבלת הראיה במסגרת מוצגי המערערת. 6. סיכומם של דברים, הערעור נדחה. אין צו להוצאות. ניתן היום, כ"ג בתשרי התשע"ו (6.10.2015). ש ו פ ט ________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 15055630_H02.doc שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il