פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 5559/22
לפני:
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
כבוד השופט ע' גרוסקופף
כבוד השופט א' שטיין
העותר:
ח'ליל עוואודה
נ ג ד
המשיבים:
1. מפקד צבאי לאזור יו"ש
2. בית המשפט הצבאי לערעורים
עתירה למתן צו על-תנאי
תאריך הישיבה:
כ"ד באב התשפ"ב
(21.8.2022)
בשם העותר:
עו"ד אחלאם שחאדה חדאד
בשם המשיבים:
עו"ד יובל שפיצר, עו"ד מתן שטיינבוך
פסק-דין
1 העותר שבפנינו הוא פעיל של הג'יהאד האסלאמי שנמצא במעצר מינהלי החל מיום 27.12.2021. עתירתו מכוונת כלפי צו המעצר המינהלי הנוכחי בעניינו שתוקפו מיום 26.6.2022 ועד ליום 2.10.2022.
2. העתירה שבפנינו הוגשה ביום שישי, ה-19.8.2022, כשבמוקד הדברים באותה עת טענות שעניינן מצבו הרפואי הקשה של העותר על רקע שביתת רעב מתמשכת. בתמצית, נטען כי נוכח מצבו זה, שעולה כדי סכנת חיים מיידית, מתאיינת המסוכנות העולה מן העותר, ועל כן יש מקום להורות על שחרורו המיידי. בהתחשב באופיין של הטענות התיק נקבע לדיון דחוף היום – יום ראשון ה-21.8.2022 – בשעות הבוקר (החלטת השופט י' כשר מיום 19.8.2022).
3. מאז הגשת העתירה חלו מספר התפתחויות רלוונטיות. בעיקרו של דבר, לאחר הגשת העתירה, ביום 19.8.2022 בשעות הערב המוקדמות, המשיב 1, המפקד הצבאי לאזור יו"ש, וצוותו הגיעו לכלל מסקנה כי נוכח הדיווחים העדכניים ביחס למצבו הרפואי של העותר אכן נשקפת לו "סכנת חיים מיידית". בהתאמה, התקבלה החלטה בדבר התלייתו של צו המעצר המינהלי בעניינו של העותר, בכפוף לכך שיישאר בשטח בית החולים שבו הוא מאושפז, בית החולים "שמיר" (אסף הרופא).
4. בפתח הדיון שהתקיים בפנינו היום הוגשה תגובה לעתירה, בצירוף חוות דעת רפואית עדכנית. חוות הדעת חזרה ואישרה את מצבו הקשה של העותר נוכח שביתת הרעב שבה הוא מצוי. לצד זאת, צוין בחוות הדעת עוד כי העותר, שהוא "צלול ומבין את המשמעויות", מסרב לטיפול. לבסוף, הובהר כי העותר גילה נכונות להתערבות מיידית במקרה קיצון מסכן חיים. כן יצוין כי על-פי הסכמה שניתנה בפתח הדיון במענה לשאלתנו, ומטעמים הנוגעים בדחיפות הברורה של העתירה, הדיון בה התקיים כאילו ניתן בה צו על-תנאי.
5. לבקשתנו, ובהסכמת באת-כוחו של העותר, עיינו גם בחומר הביטחוני החסוי בעניינו של העותר ואף קיימנו דיון במעמד צד אחד עם נציגי כוחות הביטחון. נקדים ונאמר כי יש באפשרותנו לקבוע שמהיבט התשתית העובדתית קיימת הצדקה מוצקה ואיתנה להחלטה על המעצר המינהלי במקרה זה. הסוגיה העומדת לדיון נוגעת אפוא להשלכות של מצבו הרפואי של העותר על תוקפו של הצו.
6. משמעותה של החלטה על התלייתו של צו מעצר מינהלי היא כי הצו אינו מופעל עוד בשלב זה. דהיינו, כל עוד הצו מותלה, לא חלה כל מגבלה מכוחו על פעולותיו של האדם שהצו חל עליו, בהשוואה למאושפזים אחרים בבית החולים (ראו: בג"ץ 5575/15 עלאן נ' שירות הביטחון הכללי, פסקה ו' (19.8.2015)). בכלל זה, הוא רשאי לקבל מבקרים ללא המגבלות החלות על עצורים, בכפוף להגבלות הכלליות החלות ממילא על שאר המאושפזים בבית החולים (למשל, בנושא של שעות ביקור). במובן זה, חלה התפתחות עובדתית מהותית מאז הגשת העתירה, באופן שנתן מענה לחלק מן הטענות שהועלו בה. בהתייחסה לכך ציינה באת-כוח העותר כי גם לאחר התליית הצו חלף זמן עד אשר התאפשר לה להיפגש עמו, וכי למיטב ידיעתה האפשרויות לבקרו היו מוגבלות. על רקע האמור, הבהירו נציגי המדינה בדיון כי ככל שחל עיכוב בהעברת המידע על ההחלטה להתלות את הצו הם ערוכים לברר את הדברים, אך בכל מקרה הם מצהירים כי משמעותה של ההתליה היא – כפי שהובהר בפסיקתו של בית משפט זה – העדר כל הבחנה בין העותר לבין מאושפזים אחרים, כל עוד הוא מאושפז בבית החולים ושוהה בו. בהתאם לכך, אנו מצפים כי יינתנו הנחיות ברורות לגורמים הרלוונטיים על מנת למנוע כל טעות בנושא, ככל שנפלה, מבלי שאנו מכריעים בעניין זה כמובן. ניתן אף לקוות ששינוי בפועל בסביבה האופפת את העותר יוכל להניעו לקבל החלטה על הפסקתה של שביתת הרעב.
7. בנסיבות שתוארו, אנו סבורים כי אין הצדקה בעת הזו להתערבות שיפוטית נוספת מעבר להחלטות שכבר התקבלו. אכן, העותר לא הפסיק את שביתת הרעב שלו חרף ההחלטה על התלייתו של צו המעצר המינהלי. אולם, לא ניתן להתעלם מן השינוי המשמעותי שחל במצב נוכח התלייתו של צו המעצר המינהלי. אנו סבורים שעל רקע האמור אין מקום למתן סעד נוסף, כפי שנקבע במקרים דומים אחרים של שובתי רעב שצו המעצר המינהלי שלהם הותלה (ראו למשל: בג"ץ 6799/20 אח'רס נ' מפקד צבאי לאזור, פסקה 6 (1.10.2020)).
8. סוף דבר: בכפוף לאמור לעיל איננו נעתרים למתן סעד נוסף לעותר. בכך הסתיים הטיפול בעתירה. אין צו להוצאות.
ניתן היום, כ"ד באב התשפ"ב (21.8.2022).
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
ש ו פ ט
_________________________
22055590_A02.docx תא
מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il