יבגני גבריאלוב נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 5555/00 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 5555/00 ע"פ 9760/01 בפני: כבוד השופט ת' אור כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופטת א' פרוקצ'יה המערער בע"פ 5555/00: יבגני גבריאלוב המערער בע"פ 9760/01: ויטלי (סולומון) ניימטוב נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעורים על הכרעת דינו ופסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בת"פ 274/99 שניתנו ביום 18.4.00 על ידי כבוד השופטים מ' לינדנשטראוס, ס' ג'ובראן ומ' נאמן בשם המערער בע"פ 5555/00: עו"ד תמר אולמן ועו"ד שלומי שרון בשם המערער בע"פ 9760/01: עו"ד ציון אלישע בשם המשיבה: עו"ד נעמי גרנות פסק-דין השופט ת' אור: 1. שני המערערים - ויטלי ניימטוב (להלן: ניימטוב), המערער בע"פ 9760/01, ויבגני גבריאלוב (להלן: גבריאלוב), המערער בע"פ 5555/00 - הורשעו בעבירת רצח לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977. בית המשפט המחוזי קבע שהשניים החליטו לרצוח את רפאל רוכלין (להלן: המנוח) תמורת בצע כסף. לצורך זה, הם הגיעו לפגישה עמו בשעת לילה, כשעמם סכין ורצועה. תוך כדי שיחה עמו, בא אחד מהם מאחוריו וכרך רצועה סביב צווארו ומשך בה על מנת לחנקו, והשני החזיק במנוח כדי למנוע את התנגדותו, כך עד שסברו שמת. כשהחל המנוח מגלה, על אף החנק, סימני חיים, נטל אחד המערערים את הסכין שהביאו עמם וחתך את גרונו של המנוח ארבע פעמים. פעולת החנק והחתך כאמור, גרמו למותו של המנוח. לאחר שגרמו למות המנוח, גנבו ממנו המערערים את נשקו האישי, אקדח צ'כי, ושתי מחסניות מלאות כדורים וכדורים נוספים, אשר נמסרו למנוח במסגרת תפקידו כשומר בחברת "השמירה". כעבור זמן, מכרו נשק ותחמושת אלה לאחר תמורת הסכום של 1,400 ש"ח. 2. הרשעת המערערים מבוססת על הודאת כל אחד מהם בנפרד על חלקו במעשה. אף כי כל אחד מהשניים הטיל על רעהו חלק מכריע יותר במעשה הרצח, שניהם קושרים את עצמם להחלטה להמית את המנוח ולביצוע משותף של מעשה הרצח. ואמנם, בטיעונם בפנינו לא חלקו עוד סניגורי המערערים על כך שהתביעה הוכיחה הן כי המערערים בצעו את מעשה המתתו של המנוח, והן כי הוכחו כל האלמנטים של כוונה תחילה מצד כל אחד משניהם. את ערעוריהם בפנינו צמצמו הסניגורים כך, שבפי כל אחד מהמערערים טענה אחת בלבד. בטענות אלה נדון להלן. 3. טענתו של ניימטוב היא, שעומדת לו בנסיבות המקרה טענת הגנה עצמית. העובדות המהוות לטענתו הגנה עצמית, במובן סעיף 34י' לחוק העונשין, הן העובדות עליהן העיד בבית המשפט המחוזי, אותן מביא הסניגור בנימוקי הערעור, דהיינו: "כשביקשתי ממנו ללוות לי כסף הוא התרגז מאוד והתחיל לקלל ולנבל את פיו בקללות גסות, והוא אמר 'אני לא מלווה יותר לאף אחד ותחזיר לי את החוב הישן'. התחלתי להסביר לו שאני אחזיר לו ביחד עם החוב הזה, אז הוא הוציא אקדח וטען אותו, שם כדור בקנה והתחיל לומר לנו שנסתלק משם אחרת יירה בנו. הזיכרון שלי מעורפל לגבי מה שקרה הלאה, ראשית בגלל הסיבה שאקדח היה מכוון אלי והייתי במצב לחוץ. מה שקרה אני לא יכול לזכור במדוייק". בגירסה זו, על פיה היה אקדח בידו של המנוח, תמך בבית המשפט גם גבריאלוב (אשר אינו טוען בפנינו טענה של הגנה עצמית). הוא מתאר שלאחר שהיה אקדח בידו של המנוח, התפתחה קטטה בין ניימטוב למנוח, אך גם מציין שהוא בעצם לא ראה מה קרה והוא לא ראה מי עשה מה. טענת ההגנה העצמית אינה יכולה להתקבל. ראשית, הגירסה העובדתית עליה מבוססת הטענה הינה גירסה כבושה אשר לא הועלתה כלל במסגרת חקירות המערערים. היא גם עומדת בסתירה חזיתית לעובדות בהן הודה כל אחד מהם באימרות שנמסרו לחוקרי המשטרה. כפי שיכולנו ללמוד מטיעון סניגורו של ניימטוב, לו עצמו נודע על גירסת ההגנה העצמית רק מעדותם של המערערים בבית המשפט. לא ניתן כל הסבר סביר לכך שניימטוב לא סיפר על גירסתו זו לסניגורו, לו היתה זו גירסת אמת. שנית, בית המשפט המחוזי התייחס לטענה זו ולגירסת המערערים בעדותם, וקבע מפורשות שעדותם בעניין זה אינה מהימנה עליו, תוך שהוא מציין את הנימוקים שהביאוהו לכך. אין בנסיבות המקרה כל עילה להתערב בממצא בדבר חוסר מהימנות גירסת המערערים בנקודה זו. די בנימוקים האמורים כדי לדחות את טענת ההגנה העצמית. למעלה מן הצורך נוסיף, שגם על פי גירסת ניימטוב, המצוטטת לעיל, לא עומדת לו טענת הגנה עצמית. על פי גירסה זו, לו היו המערערים מסתלקים מן המקום, כדרישת המנוח, לא היה קורה למי מהם דבר. לא היתה, על כן, הצדקה להתנפל על המנוח ולהרגו בחניקה ובסכין, תחת הברירה שעמדה לניימטוב, גם לפי העולה מגירסתו, להסתלק מהמקום. על כן, דין ערעורו של ניימטוב להידחות. 4. גבריאלוב לא חלק על הרשעתו בעבירת רצח. טענתו היחידה היא בנושא העונש שהוטל עליו. לטענתו, היה על בית המשפט לבחון את ההצדקה להטלה של עונש מופחת עליו, וזאת לאחר שיתאפשר לו להגיש חוות דעת של פסיכיאטר שתאשש את טענתו לתחולת סעיף 300א'(א)(2) לחוק העונשין בעניינו. בטיעונה בפנינו חזרה סניגוריתו של גבריאלוב על הבקשה לאפשר את בדיקתו על ידי פסיכיאטר. על יסוד בקשה זו, לה לא התנגדה המדינה, החלטנו לאפשר לגבריאלוב להגיש חוות דעת פסיכיאטרית. זאת, במסגרת טענתו כי קיימות אינדיקציות המצדיקות שבית המשפט יעשה שימוש בסמכותו לפי סעיף 300א' לחוק העונשין. כן החלטנו, שלאחר קבלת חוות הדעת, נחליט אם יש הצדקה, מעיקרו של דבר, למנות מומחה בתחום הפסיכיאטרי מטעם בית המשפט לצורך בחינת הטענה הנסמכת על סעיף 300א'. בהתאם להחלטה האמורה, הוגשה לנו חוות דעתו של הפסיכיאטר ד"ר א' קריינין. מסקנתו של המומחה בחוות דעתו היתה, כי בעת ביצוע המעשה גבריאלוב לא היה שרוי במצב נפשי מעורער, ויכול היה להבדיל בין טוב ורע ובין מותר לאסור. כן הוסיף, שמבנה האישיות של גבריאלוב מצביע באופן חד משמעי, ש"מעולם לא יכול היה לתכנן רצח, אמנם כן יכול להשתתף ברצח בצורה פסיבית, בתור מבצע, ולא בתור מתכנן". 5. סעיף 300א'(א)(2) קובע: "300א. על אף האמור בסעיף 300, ניתן להטיל עונש קל מהקבוע בו, אם נעברה העבירה באחד מאלה: (א) במצב שבו, בשל הפרעה נפשית חמורה או בשל ליקוי בכושרו השכלי, הוגבלה יכולתו של הנאשם במידה ניכרת, אך לא עד כדי חוסר יכולת של ממש כאמור בסעיף 34ח - ... (2) להימנע מעשיית המעשה". חוות הדעת האמורה אינה מצביעה לא על "הפרעה נפשית חמורה" ולא על "הגבלת יכולתו" של גבריאלוב, לא "במידה ניכרת" ולא בכלל, להימנע ממעשה העבירה. ההגבלה היחידה הנזכרת בחוות הדעת היא ביכולת התיכנון של גבריאלוב, אך לא ביכולתו להיות שותף להחלטה להמית ולהיות מבצע בצוותא של מעשה הרצח. בנסיבות אלה, אין חוות הדעת יכולה להועיל לגבריאלוב, ונוכל לומר לזכותה של הסניגורית המלומדת, שהיא לא טענה אחרת. לפיכך, גם דין ערעורו של גבריאלוב להידחות. 6. בעניין אחד יש לתקן את גזר דינו של בית המשפט המחוזי, כמבוקש על ידי הסניגורים ובהסכמת באת כוח המדינה. בגזר דינו של בית המשפט המחוזי יוסף שריצוי עונש מאסר העולם שהוטל על כל אחד מהמערערים יחל מיום מעצר כל אחד מהם. בכפוף לכך, נדחים שני הערעורים. ש ו פ ט השופטת ד' דורנר: אני מסכימה. ש ו פ ט ת השופטת א' פרוקצ'יה: אני מסכימה. ש ו פ ט ת ניתן היום, טז' בכסלו תשס"ג (21.11.2002). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________ העתק מתאים למקור 00055550_E06.doc נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח. שרה ליפשיץ – מזכירה ראשית /עכב בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444 בית המשפט פתוח להערות והצעות: [email protected] לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il