פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 5554/94
טרם נותח

שפירר ארז (קטין) באמצעות הוריו נ. מור המכון למידע בע"מ

תאריך פרסום 19/05/1998 (לפני 10213 ימים)
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 5554/94 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
טרם נותח פסק הדין נאסף אך עוד לא עבר ניתוח אוטומטי. סיכום, נושא והחלטה יופיעו כאן ברגע שהניתוח יסתיים.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 5554/94
טרם נותח

שפירר ארז (קטין) באמצעות הוריו נ. מור המכון למידע בע"מ

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)

פסק הדין המלא

-
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 5554/94 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן כבוד השופט י' אנגלרד המערער: ארז שפירר, קטין נגד המשיב: מור המכון למידע בע"מ ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 13.7.94 בתיק ת.א. 976/89 שניתן על ידי כבוד השופט ד' קציר תאריך הישיבה: כ"ג באייר תשנ"ח (19.5.98) בשם המערער: עו"ד קין מירון בשם המשיבה: עו"ד גורי יצחק, עו"ד שפרברג יצחק פסק-דין השופטת ט' שטרסברג-כהן: זהו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט ד' קציר), לפיו נדחתה תביעת המערער. המערער נולד ב11.3.87- כשהוא סובל ממום הקרוי "אקסטרופיה של שלפוחית השתן" ו"אפיספדיאס של איבר המין". במהלך הריונה של אימו נערכו לה שתי בדיקות אולטרה-סאונד והמום לא אובחן באף אחת מהן. בבדיקה השניה, שבה, לטענת בא כוח המערער, ניתן היה להבחין במום, נרשם ליד הפריט "שלפוחית שתן" כי היא "נצפתה", דבר המצביע על תקינות השלפוחית. הטענה המרכזית בבית משפט קמא וגם בפנינו, היא שלא ניתן היה לצפות את השלפוחית באותה בדיקה, וכי אלמלא נרשם הרישום האמור על ידי הטכנאית הבודקת, ניתן היה לעמוד על קיומו של המום, להביא את הדבר לידיעת האם, שהיתה מונעת את הולדת הוולד שמומו כבד ביותר, עד "שנוח לו לאדם שלא נברא יותר מאשר נברא". קראנו את סיכום טענותיהם של הצדדים, שמענו השלמת טיעון מפי בא-כוח המערער ויכולים אנו לומר שאין טענה שהועלתה על ידי בא-כוח המערער בפנינו, וקודם לכן בפני בית משפט קמא, שלא נידונה בהרחבה ושלא ניתנה עליה תשובה ראויה על ידי בית המשפט. בית המשפט סקר את החומר הרפואי שהיה לפניו, סמך ידו על אותן חוות דעת ועדויות שמצא לנכון לאמץ והגיע למסקנה כי אין להטיל אחריות על מי שנהג בטכנולוגיה חדישה, בדרך שהיתה נקוטה באותה שעה גם במוסדות אחרים שהפעילו אותה, וכי הבדיקות נעשו על ידי טכנאית מיומנת ומנוסה באמצעים שעמדו אז לרשות הרפואה במוסד בו בוצעה הבדיקה ובמוסדות אחרים בארץ, וכי גם אם היתה טעות ברישום על ידי הטכנאית, אין זו מגעת לכדי התנהגות רשלנית, ויש בכך, לכל היותר, כדי להוות טעות הנובעת מנדירותו היתירה של המום, ומהאפשרות שבבדיקה התגלו סימנים שניתן היה לפרשם כשלפוחית שנצפית. סוף דבר, לא מצאנו כי שגגה יצאה מלפני בית משפט קמא בעובדות שקבע או במסקנות שהסיק מהן ולפיכך לא מצאנו מקום להתערב בהן. הערעור נדחה ובנסיבות הענין אין צו להוצאות. ניתן היום, כ"ג באייר תשנ"ח (19.5.98). המשנה לנשיא ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 94055540.J03/