פסק-דין בתיק ע"פ 5551/09
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 5551/09
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופט ח' מלצר
כבוד השופט י' עמית
המערער:
חסן הואשלה
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, מיום 29.6.09, בת.פ. 1148/08, שניתן על ידי השופטים: ב' אזולאי, נ' זלוצ'ובר וצ' צפת
תאריך הישיבה:
י"ב בחשון התשע"א
(20.10.10)
בשם המערער:
עו"ד גסר יעקב
בשם המשיבה:
עו"ד עדי שגב
פסק-דין
השופט א' א' לוי:
בכתב אישום מתוקן בעובדותיו הודה המערער נטען, כי הוא נהג באלימות כלפי אשתו. אותה אלימות כללה את הכאתה בכבלים של רכב, חניקתה עד כדי אובדן הכרה, סטירות על פניה, וחבלות שגרם לה תוך שימוש באביזרי מתכת ואף בכסא. באחד המקרים כאשר התחנן בנו של המערער כי אביו יפסיק להכות את האם, איים המערער לפגוע גם בו. בגין כל אלה הורשע המערער בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה, חבלה בכוונה מחמירה, תקיפת בת-זוג ואיומים, עבירות לפי סעיפים 379, 380+382(ב), 329(א) ו-192 לחוק העונשין, והוא נדון ל-6 שנות מאסר, 12 חודשים מאסר על-תנאי, וחויב לפצות את הקורבן בסכום של 10,000 ש"ח.
המערער סבור כי בית המשפט המחוזי החמיר עמו, אף שהראיות והעדויות שהובאו בעניינו מצביעות עליו כאדם חיובי. עוד נטען, כי עברו של המערער נקי מהרשעות קודמות; המתלוננת עצמה חטאה באלימות כלפיו וכלפי אמה, וכן בהתנהגות שאינה הולמת; בני הזוג התגרשו והמערער הסכים כי המשמורת על הילדים תינתן לאמם; לבסוף, נטען כי בית המשפט המחוזי התעלם מפסיקה שהובאה בפניו, וחרג מרמת הענישה הנוהגת.
המערער נהג באשתו בדרך קשה ואלימה, וגם אם מדובר באירועים ספורים, אין להשלים עמם והיה צורך להגיב עליהם בענישה מחמירה. עם זאת, דרכיהם של בני הזוג נפרדו כבר בשנת 2008, וכאמור, ילדיהם נמצאים, בהסכמת המערער, במשמורת האם. בנסיבות אלו, ומתוך תקווה כי המערער הפנים את הלקח הנדרש ולא ישוב לבצע עבירות דומות, החלטנו ללכת לקראתו, ואת תקופת מאסרו בפועל אנו מעמידים על 5 שנים. יתר רכיביו של גזר הדין יעמדו בעינם.
ניתן היום, י"ב בחשון התשע"א (20.10.2010).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 09055510_O01.doc אז
מרכז מידע, טל' 02-6593333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il