טאוור ויז'ן בע"מ נ. שיג'ו וארגיז ואח'

החלטה בתיק רע"א 5548/11 בבית המשפט העליון רע"א 5548/11 בפני: כבוד השופט א' גרוניס המבקשים: 1. טאוור ויז'ן בע"מ 2. טאור ויז'ן- שותפות מוגבלת 3. עו"ד אורן גיצלטר 4. בינימיני רני נ ג ד המשיבים: 1. שיג'ו וארגיז ואח' 2. שיג'ו וארגיז רהק קו בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בת.א. 2192/08 מיום 20.6.11 שניתנה ע"י כב' השופטת רות רונן בשם המבקשים: עו"ד תמר צחר עו"ד עמירם גיצלטר עו"ד ארנון ויצלטר בשם המשיבים: עו"ד אורית קרן-פולק פסק-דין 1. לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו (כבוד השופטת ר' רונן), אשר קיבל בחלקה את בקשת המשיבים למתן סעד זמני נגד המבקשים. 2. המבקשת 2, טאואר וויז'ן שותפות מוגבלת, היא שותפות הרשומה בישראל (להלן - השותפות). המבקשים 1, 3 ו-4 הם השותפים המוגבלים בשותפות. יוער, כי המבקש 3 מחזיק את חלקו בשותפות בנאמנות עבור המשיב 1 (להלן – המשיב), שהינו אזרח בריטי. המשיב זכאי, לטענתו, ל-7% מהזכויות בשותפות בנאמנות עבור המשיבה 2, שהיא שותפות באנגליה. זאת, בהתבסס על מסמך שנחתם בין הצדדים ביום 17.10.2006 (להלן - מסמך הזכאות). לטענת המשיבים, על בסיס האמור במסמך, הם זכאים ל-7% מהזכויות בשותפות, או בכל ישות חליפית לשותפות, במקרה של שינוי במבנה האחזקות של השותפות. על מנת להבהיר את טענת המשיבים, יש לפרט מעט אודות מבנה ההחזקות של השותפות. כאמור, השותפות רשומה בישראל. השותפות מחזיקה ב-64.9% מהמניות של חברת Tower Vision Jersey (להלן - טאוור ג'רזי), הרשומה בג'רזי. טאוור ג'רזי מחזיקה ב-50.27% ממניות חברת Tower Vision Mauritius Limited (להלן - טאוור מאוריציוס), הרשומה במאוריציוס. יצוין, כי יתרת המניות של טאוור מאוריציוס מוחזקת על ידי 25 בעלי מניות נוספים. חברת טאוור מאוריציוס מחזיקה במלוא מניותיה של חברת Tower Vision India Private Limited (להלן - טאוור הודו), למעט מניה אחת המוחזקת על ידי טאוור ג'רזי. חברת טאוור הודו, הרשומה בהודו, מפעילה עסק להקמת אנטנות סלולאריות בהודו. 3. בשנת 2008 הגישו המשיבים לבית המשפט המחוזי בתל אביב כתב תביעה למתן צו הצהרתי לפיו זכאים הם לחלקם בשותפות בהתאם למסמך הזכאות וכן למתן חשבונות לשם קביעת שווי זכות זו. יוער, כי המבקשים הגישו תביעה שכנגד בסך 10 מיליון ש"ח. ביום 30.12.2010 הגישו המשיבים בקשה למתן סעד זמני במעמד צד אחד. זאת, לטענתם, על רקע כוונת המבקשים למכור את העסק הפועל בהודו. במסגרת הבקשה עתרו המשיבים לסעד זמני אשר יורה למבקשים להימנע מלבצע כל פעולה במניות המוחזקות בידיהם, או על ידי אחרים מטעמם, ואשר קשורות לעסק הפועל בהודו. לחילופין, עתרו הם לקבלת סעד זמני לפיו יורה בית המשפט על הפקדת 7% מהתמורה שתתקבל כתוצאה מכל פעולה במניות האמורות. ביום 9.1.2011 ניתן צו ארעי בו התקבלה הבקשה החלופית של המשיבים. ביום 20.6.2011 ניתן סעד זמני המורה למשיבים להפקיד בנאמנות 7% מחלקה היחסי של השותפות בכל תמורה שתתקבל על ידי מי מהחברות הזרות מכל עסקה שתבוצע על ידיהן. על החלטה זו נסובה בקשת רשות הערעור שלפניי. החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה. 4. דין הערעור להתקבל. לפי החלטתו של בית המשפט המחוזי, על המבקשים להפקיד בנאמנות 7% מכל תמורה יחסית שיקבלו בגין עסקאות שיבוצעו על ידי כל אחת מהחברות המוחזקות בשרשור החברות, כפי שתואר לעיל. לטעמי, קיים קושי במתן סעד זמני כאמור. זאת, נוכח העובדה כי עסקינן במספר חברות, אשר המבקשים מחזיקים בשרשור אך בחלק מסוים ממניותיהם. אומנם, בית המשפט המחוזי נדרש לסוגיה זו וקבע כי קיימות אינדיקציות מסוימות לכך שלמבקשים שליטה מעשית בפעילות כלל החברות, ובכללן העסק הפועל בהודו. כך, התייחס בית המשפט המחוזי לעובדה כי השותפות היא מחזיקת המניות המשמעותית בטאוור ג'רזי, וכי נציגי המבקשים מכהנים כדירקטורים בחברות הזרות. ואולם, אינני סבור כי בכך די על מנת ליתן סעד מרחיק לכת, המחייב חברות זרות, אשר אינן צד לתביעה הנוכחית, להפקיד לחשבון נאמנות חלק מהתמורה מעסקאות המבוצעות על ידן. מה גם, שאף כי המבקשים הינם, ככל הנראה, בעלי מהלכים מסוימים בחברות הזרות, אין זה ברור כי ביכולתם לכפות את ביצוע הצו האמור על החברות הזרות. כך, השותפות מחזיקה, בשרשור, רק בכ-32% מהון המניות של חברת טאוור מאוריציוס, אשר יתרת מניותיה מוחזקות על ידי בעלי מניות אחרים. אין זה ברור כי ביכולתה לכפות על טאוור מאוריציוס, או על טאוור הודו, לקבל החלטה בדבר ייחוד חלק מהתמורה בעסקה. 5. מעבר לאמור, עיון במסמך הזכאות עליו נסמכים המשיבים בבקשתם, מעלה כי מדובר במסמך שנחתם בין השותפות לבין המשיבים בלבד. ברי, כי אין בו כדי לחייב את החברות הזרות. הדברים האמורים מקבלים משנה תוקף נוכח העובדה, עליה לא חולקים גם המשיבים, כי המבקש 3 מחזיק חלק בשותפות בנאמנות עבור המשיבים. היינו, לא ניתן לומר כי זכותם הנטענת של המשיבים אינה מובטחת כלל. לטעמי, העובדה כי זכותם של המשיבים בשותפות עצמה מוחזקת בנאמנות עבורם מסירה את החשש מפני נזק בלתי הפיך שייגרם להם כתוצאה מביצוע עסקה זו או אחרת. על כן, סבור אני כי אין הצדקה ליתן את הסעד הזמני המבוקש. 6. סיכומם של דברים הוא, כי הערעור מתקבל והסעד הזמני שניתן בבית המשפט המחוזי מבוטל. המשיבים ישאו בשכר טרחת עורך דין בסך 40,000 ש"ח. ניתן היום, ‏כ"ו בתשרי התשע"ב (‏24.10.2011). ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11055480_S02.doc גק מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il