צבי אלעזר שישא נ. שר הביטחון

4 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 554/20 לפני: כבוד המשנה לנשיאה ע' פוגלמן כבוד השופט י' עמית כבוד השופטת ד' ברק-ארז העותרים: 1. צבי אלעזר שישא 2. משה סעמיועלס נ ג ד המשיבים: 1. שר הביטחון 2. רמטכ"ל 3. מפקד יחידת מיטב 4. מפקד לשכת הגיוס בירושלים עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד שמואל הורביץ; עו"ד נדב גדליהו בשם המשיבים: עו"ד אילנית ביטאו פסק-דין המשנה לנשיאה ע' פוגלמן: בעתירה שלפנינו התבקשנו להורות למשיבים להעניק לעותרים פטור משירות ביטחון מטעמי דת ומצפון לפי סעיף 36 לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986 בשל השתייכותם לקהילת היישוב הישן; לבחון את מתן הפטור כאמור מבלי שהדבר יותנה בהגיעם לגיל 18 או בהשלמת הליכי המיון לבדיקת כשירותם לשירות (להלן: הליכי המיון); לדחות את המועד שבו ידרשו להתייצב להליכי המיון עד לאחר הכרעה בבקשתם למתן פטור; ולפטור את העותרים משירות ביטחון מטעמי אי התאמה או בהחלטה מיוחדת. העותרים, ילדי שנת 2002, זומנו בשנת 2019 להתייצב בלשכת הגיוס להליכי המיון, אך לא התייצבו כנדרש. משלא התייצבו בתאריכים המיועדים, זומנו מספר פעמים נוספות וחרף זאת לא התייצבו בלשכת הגיוס. העותרים פנו למשיבים (יוער כי פנייתו של העותר 1 למשיבים הועברה לפני המועד שבו נדרש להתייצב בלשכת הגיוס) בבקשה לפטור אותם משירות ביטחון וכן מהתייצבות להליכי המיון, בשל השתייכותם לקהילת "היישוב הישן", וכן ביקשו שבקשתם תיבחן אף בטרם ימלאו להם 18 שנים, ואולם המשיבים סירבו לבקשותיהם. כמו כן, דחו המשיבים את בקשתם החלופית למתן פטור מטעמי אי התאמה או בהחלטה מיוחדת. מכאן העתירה שלפניי. בעיקרם של דברים, טוענים העותרים כי דין מדיניות המשיבים שבגדרה מתן הפטור מטעמי דת ומצפון מותנה בהשלמת הליכי המיון ובכך שמלאו למועמד לגיוס 18 שנים (להלן: המדיניות) להתבטל, מכיוון שהיא מנוגדת לעיקרון החוקיות משאינה מעוגנת בנהלי המשיבים. לשיטתם, המדיניות פוגעת בחופש הדת והמצפון של העותרים, וכן בזכויות יסוד נוספות, ובהן זכותם לחופש ביטוי, לכבוד, לחירות ולפרטיות. כמו כן, טוענים העותרים כי המדיניות פוגעת בזכותם לשוויון, מאחר שנהלי הצבא מאפשרים לקבוצות אחרות באוכלוסייה לדחות את הליכי המיון עד לאחר בחינת בקשתם למתן פטור. לחלופין מבקשים העותרים כי נורה למשיבים לפטור את העותרים מטעמי אי-התאמה לשירות צבאי או לפטור אותם בהחלטה מיוחדת (ומפנים בהקשר זה לפקודת מטכ"ל 30.0118 "הענקת תעודות פטור משירות ביטחון" (29.8.1996) בשל התנגדותם האמונית לשירות צבאי כמי שמשתייכים לקהילת היישוב הישן. המשיבים טוענים מנגד כי דין העתירה להידחות על הסף מחמת חוסר ניקיון כפיים, וזאת מאחר שהעותרים עשו דין לעצמם, לא התייצבו להליכי המיון ואף לא גילו זאת במסגרת עתירתם. המשיבים סבורים כי דין העתירה להידחות אף לגופה, בהיעדר עילה להתערבות במדיניות המשיבים באשר למועד בירור בקשות לפטור משירות ביטחון. המשיבים מדגישים כי עתירות דומות שהוגשו על ידי חברי קהילת היישוב הישן נדחו על ידי בית משפט זה. לשיטת המשיבים, בחובת ההתייצבות להליכי המיון אין נטילת חלק בשירות ביטחון או במסגרת צבאית. לטענתם, הליכים אלה נדרשים לשם הערכת כשירות המועמד שכן אין מקום לבחון את בקשת המועמד למתן פטור בטרם יימצא כשיר לשירות. אשר לבקשתם של העותרים למתן פטור מטעמי אי התאמה או לחלופין בהחלטה מיוחדת, לטענת המשיבים פטור זה ניתן למיועד לגיוס בנסיבות חריגות ופרטניות, כאשר במסגרת זאת נשקלים מכלול הנתונים בענייננו של המועמד כפי שהם נלמדים בהליכי המיון. לבקשתם, התרתי לעותרים להשיב לתגובת המשיבים. בתמצית, שוללים העותרים את הטענה בדבר חוסר ניקיון כפיים. לטענת העותרים, הם לא ניסו להטעות את בית המשפט וזאת מאחר שנקודת המוצא בעתירה היא שהם לא משתפים פעולה עם הליכי הגיוס; כן נטען כי העותרים לא יכלו לפרט במסגרת העתירה את מועדי הזימונים שכן המידע האמור מצוי אצל המשיבים. כמו כן הצביעו העותרים על השוני שקיים לטענתם בין העתירות שנדחו בעניין מתן פטור לחברי קהילת היישוב הישן לבין העתירה דנן. לחלופין, מבקשים העותרים להגיש עתירה מתוקנת. לאחר שעיינתי בעתירה, בתגובה לה ובתשובת העותרים הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. לבית משפט זה הובאו לא אחת עתירות שכוונו כלפי מדיניות המשיבים בנושא בקשות לפטור משירות צבאי לחברי קהילת היישוב הישן. עתירות אלה נדחו נוכח שיקול הדעת הרחב הנתון למשיבים בסוגיה האמורה, סוגיה מקצועית המצריכה התחשבות בשיקולים רבים. כך, בבג"ץ 8283/18 ועד בני היישוב הישן נ' ממשלת ישראל (9.8.2020) (להלן: עניין ועד בני היישוב הישן), נדחתה על הסף עתירה שבה התבקש בין היתר סעד של מתן פטור מהתייצבות להליכי המיון לחברי קהילת היישוב הישן, תוך שנקבע כי: "חברי קהילת היישוב הישן, עליה נמנים העותרים על פי הנטען, אינם זכאים לפטור משירות מעצם השתייכותם לקהילה. עניינם צריך להיבחן רק בהתאם להסדרים הכלליים החלים על גיוס לצה"ל, ובמקרים המתאימים בהתאם להסדרים החלים על בני הקהילה החרדית בכללותה [...] גם טענת העותרים כי יש ליתן לבני הקהילה פטור גורף מטעמים מצפוניים אינה מגלה כל עילה להתערבות. [...] מדיניות המשיבים למתן פטור מטעמי מצפון נבחנה על ידי בית משפט זה מספר פעמים לאורך השנים ונמצאה סבירה ומידתית (ראו, בין היתר: בג"ץ 7622/02 זונשיין נ' הפרקליט הצבאי הראשי (30.10.2002); בג"ץ 8771/08 ארלנק נ' שר הבטחון (31.3.2009); בג"ץ 2383/04 מילוא נ' שר הביטחון (9.8.2004); בג"ץ 5587/09 שבילי נ' שר הביטחון (28.7.2010))" (פסקה 5; לשלמות התמונה יוער כי עתירה לביטול פסק דין זה נדחתה גם היא (בג"ץ 6375/20 ועד בני היישוב הישן נ' הרכב בית המשפט הגבוה לצדק שפסק בתיק בג"ץ 8283/18 (1.10.2020)). בהתאם לכך, אין העותרים זכאים לקבל פטור מטעמי מצפון אך על בסיס הצהרתם כי הם משתייכים לקהילת היישוב הישן וכי הם מתנגדים לשירות צבאי; על העותרים להגיש בקשה פרטנית למתן פטור משירות מטעמי מצפון, ובקשותיהם ייבחנו בהתאם לנהלים הכלליים אשר מסדירים את אופן בחינת בקשות אלה. גם בקשת העותרים שנורה על דחיית המועד שבו יחויבו להתייצב להליכי המיון עד לאחר בחינת בקשתם למתן פטור מטעמי מצפון מעלה נושא שנדון ונדחה במסגרת עתירות קודמות (בג"ץ 999/21 היימליך נ' שר הביטחון, פסקה 12 (13.7.2021); בג"ץ 1882/21 וויס נ' שר הביטחון, פסקאות 15-14 (17.6.2021) (להלן: עניין וייס)). אין בטענות שמעלים העותרים בעתירה הנוכחית כדי להצדיק דיון מחודש בסוגיות אלו. אשר ליתר הסעדים שהתבקשו בעתירה – דינם להידחות בהיעדר עילה להתערבות. העותרים מבקשים כי נורה למשיבים לבחון את בקשת העותרים למתן פטור מטעמי מצפון עובר להגיעם לגיל 18; לחלופין, מבקשים הם שנורה כי יינתן להם פטור פטור בהחלטה מיוחדת או מטעמי אי התאמה אף בטרם ישלימו את הליכי המיון. ואולם, מדובר במדיניות מקצועית-תכנונית של רשויות הצבא בתחום כוח האדם, והלכה עמנו כי שיקול דעתן של רשויות הצבא "בענייני פרוצדורה" בהקשר זה הוא רחב (עניין וויס, בפסקה 15; עניין ועד בני היישוב הישן, פסקה 5; בג"ץ 3630/20 טופר נ' צבא הגנה לישראל, פסקה 12 (9.7.2020); בג"ץ 2210/14 כוכבי נ' צבא הגנה לישראל (27.3.2014); בג"ץ 2203/20 פודים נ' ראש אגף כוח אדם בצה"ל, פסקה 6 (22.4.2020)). לא מצאתי כי העתירה שלפנינו מקימה עילה להתערבות במדיניות המשיבים כאמור. לכך יש להוסיף את הימנעותם של העותרים לציין במסגרת עתירתם כי לא התייצבו להליכי המיון. התנהלות זאת, שיש בה הצגת תמונה חלקית לבית המשפט, עלולה לעלות לחוסר ניקיון כפיים שיש בו להצדיק דחיית העתירה על הסף (וראו גם: בג"ץ 540/19 שישא נ' שר הביטחון (11.2.2021)). בנסיבות האמורות אף לא ראיתי להיענות לבקשתם החלופית של העותרים להגיש עתירה מתוקנת. סוף דבר: העתירה נדחית. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ח בתמוז התשפ"ב (‏17.7.2022). המשנה לנשיאה ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 20005540_M22.docx תש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1