ננה בנאי נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 5537/06 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 5537/06 בפני: כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט י' אלון המערערת: ננה בנאי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב בתיק פח 1044/05 שניתן ביום 24.5.06 על-ידי השופטת ס' רוטלוי – אב"ד, השופטת ע' סלומון צ'רניאק והשופט ד"ר ק' ורדי תאריך הישיבה: כ"ב באייר תשס"ז (10.5.07) בשם המערערת: עו"ד ח' רחמני-וייס בשם המשיבה: עו"ד א' פרסקי פסק-דין השופט א' רובינשטיין: א. (1) המערערת משיגה על חומרת העונש שנגזר עליה על-ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב (השופטים רוטלוי – סגנית נשיא, צ'רניאק וורדי) ביום 29.5.06 בתפ"ח 1044/05 זאת לאחר שהורשעה בעקבות הודאתה בכתב אישום מתוקן בסדרת עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות (סעיף 415 סיפא לחוק העונשין, תשל"ז-1977), עושק (סעיף 431(1) לחוק), סחיטה באיומים (סעיף 428 סיפא לחוק), קשירת קשר לביצוע פשע (סעיף 499(א)(1) לחוק, איומים (סעיף 1102 לחוק), סיוע לאינוס (סעיף 345 (א)(2) יחד עם סעיף 31 לחוק) וסיוע לביצוע מעשה מגונה (סעיף 348(א) בנסיבות סעיף 345(א)(ג) יחד עם סעיף 31 לחוק). (2) המערערת נידונה לעשר שנות מאסר בפועל, שלוש שנות מאסר מותנה, ופיצוי לאחת המתלוננות בתיק בסך 50,000 ₪. (3) יצוין כי שותפה ה"בכיר" של המערערת לכתב האישום מאיר פחימה (רוזנשטיין) (להלן השותף), נדון לאחרונה (29.4.07) בבית המשפט המחוזי לעשרים וחמש שנות מאסר, מהן עשרים ושתיים בפועל והיתרה על תנאי, ובנוסף מאסר מותנה של שנים עשר חודש בעניין חלק מן העבירות, וכן לפיצוי למתלוננות בסך כולל של 300,000 ₪. (4) הרי תמצית המעשים שיוחסו למערערת בכתב האישום: הנאשמת והשותף הציגו עצמם בין 2000 ל-2005 כבעלי יכולות מיסטיות ופירסמו מודעות באשר ליכולתם "להשיב אהבות נכזבות", "להסיר כישופים" ועוד, וקשרו קשר להונות מתלוננות שיפנו אליהן בעקבות זאת, תוך ניצול מצוקותיהן, איום עליהן והפחדתן, לשם קבלת סכומי כסף ורכוש לביצוע עבירות מין. כל המתלוננות פנו אליהם על פי המודעות, והן ביצעו "טיפולים", ובתמורה דרשו מאות אלפי שקלים, חפצי ערך ורכוש. הנושא הכספי הוצג שקרית כמימון עלות הטיפולים או כצורך להכין קמעות לקבורה בבתי עלמין; בחלק מהמקרים גם ניצלו הנאשמים את מצוקת המתלוננות לשם קבלת "הסכמה" לביצוע אינוס ומעשים מגונים. (5) לפי האישום הראשון קראה המערערת, כביכול, בקלפים באשר למתלוננת וגרמה בעקבות זאת למתלוננת לשלם לה כספים "להסרת עין הרע"; בפגישות אחדות נוספו והלכו דרישות כספיות וכן דרישות למסירת תכשיטים, והסך הכולל של מה שנלקח הגיע לכ-39,500 ₪ וכן תכשיטים. לפי האישום השני, חזר סיפור דומה במתלוננת אחרת, תוך שבמצג כוזב וטענה של "הוצאות", הוציאו השניים מיד המתלוננת סך כ-23,700 ₪. באישום השלישי – החמור ביותר – נוספו לפרשת סחיטת הכספים, שהגיעה כאן לממדים של כ-340,000 ₪ ותכשיטים רבים, תוך שהמערערת והאחר עושים שימוש בכספים למטרותיהם האישיות בצורות שונות, גם עבירות מין שבוצעו במתלוננת שסבלה מהפרעה נפשית. זאת – תוך המצאת סיפור מעוות של צורך כי המתלוננת "תטהר" את גופה ויירשמו כתובות בשפה המצרית על גופה הערום, ויינטל זרע מן השותף שיעורב בנוזלי גופה של המתלוננת. השותף קיים יחסי מין עם המתלוננת, החדיר ויברטורים ואת אצבעותיו לאיבר מינה, שיפשף איבר מינו בין רגליה ועל חזה, והמערערת והוא צילמוה בעת יחסי המין, תוך ניצול מצוקת המתלוננת וחולשתה. בין היתר גם הוחתמה המתלוננת על הסכם להעברת דירתה לשותף. באישום הרביעי היתה פרשה דומה של הוצאת כספים, במקרה זה כ-46,000 ₪ ותכשיטים בשווי 19,500 ₪, ובנוסף "טיפול מיני" שכלל יחסי מין עם השותף, שימוש בויברטור וצילומים. באישום החמישי ניסו השניים לקבל במרמה 10,600 ₪ מן המתלוננת. אישום שישי יוחס לשותף בלבד. באישום שביעי קיבלה המערערת מהמתלוננת, תוך ניצול מצוקה נפשית, והבטחות להסיר "כישוף" וכדומה, כ-11,700 ₪ ותכשיטים. (6) בטיעוני המדינה לעונש הוצגה פסיקה של 5-4 שנות מאסר בפועל, אך נתבקשה החמרה "שלא תפחת לדעתנו מ-8 שנות מאסר...". בית המשפט קמא עיין בתסקיר נפגע עבירה באשר למתלוננת השלישית, שיצרה תלות רגשית במערערת וייחסה לה כוחות מאגיים, ונגרמו לה נזקים רבים, נפשיים בראש וראשונה וגם כספיים. בית המשפט ראה בעבירות משום התעללות נפשית. הוא עמד על הקושי שבענישה בעבירות מרמה שאליהן מתלוות עבירות מין, והטעים את עליית מעמדם של הקרבנות בשיטתנו המשפטית. לחומרה צוין, בין השאר, כי המערערת לא למדה לקח ממעצר משנת 2000 והמשיכה בעבירות עד 2005. מנגד צוינו הודאתה, עברה הנקי, אך בסופו של יום ניתן משקל לעקרון התגמול, לענישה מחמירה בשל היעדר מצפון ופגיעה בשש נשים חלשות. נגזרו העונשים שפורטו מעלה. ג. (1) בערעור נטען כי לא ניתן משקל בגזר הדין לנסיבותיה האישיות של המערערת, רווקה ילידת 1970, הסובלת מתסכולים בשל מראה החיצוני וקומתה הנמוכה; נטען כי המערערת גילתה בעצמה יכולות מיסטיות, תחילה כעיסוק חובבים ואחר כך במסודר, כולל רישום בביטוח הלאומי ופרסום בעתון. נטען כי המערערת הכירה ב-2001 את השותף והפכה לבת זוגו, ואחר כך נוצלה על-ידיו גם היא ולא רק המתלוננות; היא האמינה כי הוא אוהב אותה וישא אותה לאשה, והיתה זו מערכת יחסים רומנטית ראשונה שלה, ועל כן נכרכה אחר השותף ואף קיימה עמו יחסי מין בהסתמך על הצעת נישואין שלא מומשה, בעוד הוא ציין במשפט כי לא התכוון לשאתה. נטען עוד, כי בעיסוקה רב השנים במיסטיקה טיפלה המערערת בלקוחות שונים שלא התלוננו. נטען עוד, באשר לאישום השלישי, כי מעורבות המערערת בו היתה שולית ואף למורת רוחה. (2) בפנינו הוסיפה באת כוח המערערת וטענה, כי מי שמילא את התפקיד הדומיננטי בפרשה היה השותף, שהיה המתכנן והמבצע העיקרי, ושגם ניצל את המערערת עצמה ולא רק את מצוקת המתלוננות. באת כוח המערערת הפנתה לגזר דינו של בית המשפט קמא בתיקו של השותף, שבו – לשיטתה – הוצבע על חלקה הקטן של המערערת בעבירות. נטען כי הוחמר עם המערערת ללא תקדים, וכי היא סובלת מעודף משקל רב ומבעיות בריאות הכרוכות בו. הופנתה תשומת לב לפסיקה במקרים ששולבו בהם עבירות מין ומרמה (תפ"ח (ת"א) 1052/02 מדינת ישראל נ' זינו (לא פורסם), מקרה דומה כלפי מתלוננת אחת, שבו נגזר על העבריין מאסר בפועל של ארבע שנים ועשרה חודשים; תפ"ח (ת"א) 1177/05 מדינת ישראל נ' גדאי ("טיפול" ללא הוצאת כספים) – 24 חודשי מאסר בפועל. (3) בא כוח המדינה ציין כי המדובר במעשים שנתמשכו זמן רב, כלפי נשים חלשות רבות, וקשה למצוא להם אח. יש צורך איפוא בהרתעה, והצטברות כלל הגורמים מצדיקה את העונש. ד. אכן, אירע שערעור זה נשמע ימים ספורים לאחר שנגזר דינו של השותף. עיינו בגזר הדין של בית המשפט המחוזי, שראה את הפרשה בחומרה, אך עמד על ההבדלים שבין המערערת לבין השותף, ראשית, באשר לעבר הפלילי. למערערת היה עבר נקי, בעוד השותף הורשע בעשרות עבירות מ-1982 ועד 2003. נאמר בגזר הדין כי נקודת המוצא היא העונש שהושת על המערערת, אך יש בין השניים הבדלים נוספים, בין השאר בכך שהשותף הורשע באינוס ומעשים מגונים של המתלוננות באישומים השלישי והרביעי, ואילו המערערת לא היתה שותפה בחלק המיני באישום הרביעי, ובאישום השלישי התבטא חלקה בעבירות המין ב"הצגת מצגי שווא לגבי הצורך המיסטי בקיום יחסי המין עם הנאשם כ'טיפול' ו'כישופים' וכן בצילום האקטים הנ"ל", בעוד הנאשם ביצע את המעשים המיניים עצמם. נזכר גם כי המערערת הודתה ואילו הנאשם כפה על המתלוננות להעיד ולהיחקר, וכן הורשע בעבירות נוספות שבהן לא הורשעה המערערת (שיבוש מהלכי משפט, הטרדת עד והדחה בחקירה). הוטעם הצורך בהחמרה בעבירות משולבות של מין ומרמה, נוכח "ההיקף העצום של תופעת הידעונים והמכשפים למיניהם". על כן הוטל העונש הנזכר מעלה. ה. אכן מדובר בפרשה בעלת חומרה רבה. אנו תמימי דעים עם בית המשפט המחוזי, כי עלינו ליתן יד למאבק לעקירתן מן השורש של תופעות בזויות של ניצול תמימותו ומצוקתו של הזולת להפקת רווחים קלים, להשפלת כבודו ולפגיעה בנפשו. קשיי העולם המודרני, הבדידות שחשים רבים, האטומיזציה החברתית, ומנגד פתיחות אמצעי התקשורת וההתקשרות והזמינות והנגישות לציבור רחב, יוצרים כר לפעולה לנוכלים ולרמאים, ותמימים נופלים ברשתם. כך אירע במקרה דנא. גם אם המערערת סבורה כי יש לה כוחות מיסטיים, עשיית שימוש באמונה זו לניצול הזולת, כפי שתוארה מעלה, בעבריינות הכוללת שפל מוסרי, ראויה לענישה מחמירה, מעבר לרף שהיה נהוג בעבר. גם השילוב בין עבירות מין למעשי מרמה מצדיק זאת. ואולם נתנו דעתנו, ראשית, לכך שחלקה של המערערת בתחום עבירות המין היה באישום אחד בלבד, השלישי, וכחלק משני בו, כך שעיקר משקל הכובד לגביה הוא בעבירות המרמה. לגבי אלה, בהתחשב בעברה הנקי ראינו מקום להפחתה מסוימת, אם כי מתוך החמרה כלפי הנהוג בתקדימי עבר, ותוך הדגשה כי בנסיבות מתאימות בתיקים אחרים תוכבד היד. שנית, ראינו לנכון להתחשב במידה מסוימת בנסיבותיה האישיות של המערערת. נוכח כל זאת החלטנו להעמיד את עונש המאסר בפועל על שבע שנים מיום מעצרה. שאר חלקי גזר הדין יעמדו בעינם. ניתן היום, כ"ה באייר התשס"ז (13.5.2007). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06055370_T02.doc מפ מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il