פסק הדין המלא
פסק-דין בתיק בג"ץ 5532/17
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 5532/17
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
כבוד השופט נ' סולברג
כבוד השופטת ע' ברון
העותר:
ידידיה משולמי
נ ג ד
המשיבים:
1. מפקד חיל האוויר
2. מדינת ישראל
עתירה למתן צו על-תנאי
בשם העותר:
בעצמו
בשם המשיבים:
עו"ד יונתן נד"ב
פסק-דין
השופט נ' סולברג:
1. העותר, טייס מסוקים במילואים, והוא עוסק בענייני תעופה גם בחייו האזרחיים. בגין טיסה פרטית שביצע שלא כדין, התלתה רשות התעופה האזרחית (להלן: רת"א) את רישיונו, והתנהל נגדו הליך פלילי שבו הורשע. לאחר שהדבר הובא לידיעתו של מפקד חיל האוויר, החליט המפקד להתנות את המשך השתתפותו של העותר בטיסות במסגרת שירות המילואים, בחתימה על כתב התחייבות. בכתב ההתחייבות נתבקש העותר להתחייב להימנע מהפעלת כלי טיס אזרחיים באזור יהודה ושומרון, בו הוא מתגורר, משום שאזור זה אסור לתעופה אזרחית. בתחילה חתם העותר על כתב ההתחייבות, אך לאחר מכן שב ופנה למפקד חיל האוויר וביקש ממנו 'להסיר את רוע הגזרה', ולאפשר לו להמשיך לטוס בשירות מילואים, ללא תנאים. בקשתו זו סורבה על-ידי מפקד חיל האוויר, ומכיוון שהעותר אינו ממלא אחר התנאים שבכתב ההתחייבות, אין מתאפשר לו לבצע טיסות במסגרת שירות המילואים. נגד החלטה זו מוסבת העתירה.
2. העותר מציין בעתירתו כי 'לאורך כל הדרך' הוא טוען כי אין פגם חוקי במעשיו, ואף אם יש כזה – הרי שהדבר צריך להתברר בבית המשפט, ואל לו למפקד חיל האוויר לחרוץ את דינו לשבט. העותר מציין כי להבנתו, מן ההליך הפלילי שהתנהל נגדו ניתן ללמוד שמעשיו, למצער לעת הזו, אינם פסולים, וכי תיקים שנפתחו נגדו במשטרה בעקבות מעשיו הנוכחיים – נסגרו. על כן, יש להורות על בטלות החלטתו של מפקד חיל האוויר.
3. לעמדת המדינה, יש לדחות את העתירה על הסף; הן בשל העדר עילה להתערבות בהחלטת מפקד חיל האוויר, הן בשל כך שהעותר פנה לבית המשפט בחוסר ניקיון כפיים. בתגובת המדינה לעתירה, הציג בא-כוחה בפרוטרוט את השתלשלות העניינים – שהוצגה בעתירה באופן תמציתי וחסר – המלמדת, לשיטתה, על כך שדין העתירה להידחות. לפי המתואר, העותר ביצע טיסה פרטית עם מטוסו בשלהי שנת 2012, במסגרתה חרג מן המותר לפי רישיונו – הן בכך שיצא מן האזור המותר לטיסה לפי תנאי הרישיון, הן בכך שהטיס אדם נוסף במטוסו, הן בכך שהנחית את המטוס ליד ביתו הפרטי, ביישוב איתמר. לאחר טיסה זו, המשיך העותר לטוס באזור יהודה ושומרון – אזור האסור לטיסות אזרחיות פרטיות על-פי דין. עקב מעשים אלו, קיימה רת"א שימוע לעותר, ובעקבותיו הוחלט שלא לחדש את רישיון התעופה שלו למשך שנה. העותר הגיש ערר על ההחלטה, בהתאם לדין; עונשו הוקל מעט, אך טענותיו העקרוניות נדחו. במסגרת הליכים אלו טען העותר טענות שונות בדבר חוקיות מעשיו, ובפרט באשר לתחולת חוק הטיס, התשע"א-2011, באזור יהודה ושומרון, אולם הללו נדחו בהחלטות המנומקות של רת"א ושל ועדת הערר.
4. במקביל, הוגש נגד העותר כתב אישום בגין מעשיו והתנהל נגדו הליך פלילי (ת"פ (שלום כ"ס) 14654-01-14 מדינת ישראל נ' משולמי). גם בהליך זה העלה העותר טענות בדבר חוקיות מעשיו באזור יהודה ושומרון, וגם שם נדחו טענותיו. העותר ערער על הרשעתו, ובמקביל המשיך בניסיונות 'להסדיר' את פעילות הטיסה שלו. בין היתר, ביקש העותר לגרוע את מטוסו הפרטי ממרשם כלי הטיס ברת"א, מתוך מחשבה, כנראה, שבכך הוא יחמוק מתחולת הדין; לאחר שהמטוס נגרע מהרישום, ביקש העותר לשוב ולרשום את המטוס תחת שם עברי ('אלומות') חלף סימונו באותיות לטיניות, כמתחייב מן התקנות; בקשתו סורבה. כמו כן פנה העותר במספר מכתבים לגורמים ברת"א בניסיון לחדש את רישיון הטיס שלו ולהסדיר את אפשרות התעופה שלו ביהודה ושומרון. ניסיונות אלו לא עלו יפה.
5. כאמור לעיל, משהובאו דברים אלו לידיעתו של מפקד חיל האוויר, החליט המפקד כי המשך טיסותיו של העותר כאיש מילואים יותנו בחתימה על כתב התחייבות, שבו יתחייב העותר שלא לטוס באזורים המוגדרים על-ידי רת"א כאזורים האסורים בטיסה, ובפרט ביהודה ושומרון; שלא להפעיל כלי טיס כל עוד אינו מחזיק ברישיון; ולהימנע מהפעלת מנחת אזרחי ללא האישורים הנדרשים. בתחילה, העביר העותר עותק חתום של כתב ההתחייבות לחיל האוויר, אולם לאחר מכן פנה, כאמור, למפקד חיל האוויר בבקשה 'לבטל את רוע הגזרה'. פנייה זו נדחתה.
6. זמן מועט לאחר מכן ניתן פסק הדין בערעור שהגיש העותר בהליך הפלילי. בפסק הדין צוין כי העותר "מבין היטב (את שלא ידע מלכתחילה) כי חוק הטיס חל על כלי טיס ישראלי גם באזור מגוריו, אזור יהודה ושומרון, ועל כן הוא מתחייב שלא לחזור על ביצוע עבירה מסוג זה הנוגעת לטיסה בכלי טיס ישראלי בלבד. המערער ציין כי מכיוון שהרשעתו לא פוגעת בשירותו בחיל האוויר ומשאין לה כל משמעות בנוגע להמשך טיסותיו במטוסו הפרטי במקום מגוריו, הוא מסכים למחיקת הערעור". הערעור על הכרעת הדין נדחה אפוא בהסכמת העותר, ובמקביל התקבל הערעור על גזר הדין במובן זה שהקנס שהוטל על העותר בוטל. יחד עם זאת ציין בית המשפט המחוזי, כי "איננו מביעים כל עמדה בכל הנוגע לשאלת השפעת הרשעתו של המערער על שירותו בחיל האוויר או על שאלת חוקיות הטסת מטוסו הפרטי במקום מגוריו. חזקה על המערער כי מסר את הודעתו האמורה לאחר שבחן את הדברים לפי מיטב הבנתו".
7. למרות שבית המשפט המחוזי קבע במפורש שאינו מביע עמדה באשר לעמדתו המשפטית של העותר בדבר חוקיות מעשיו, העותר ראה בפסק הדין שבערעור אסמכתא וחיזוק לטענותיו. משכך פנה שנית למפקד חיל האוויר 'לביטול רוע הגזירה' – אך בקשתו לא נענתה. המדינה מציינת שבמסגרת פניות אחרונות למפקד חיל האוויר, חזר העותר ועדכן כי הוא ממשיך בטיסותיו הפרטיות באזור יהודה ושומרון, בהתאם לעמדתו לפיה אין פגם חוקי במעשיו.
דיון והכרעה
8. לאחר העיון בעתירה ובתגובה המקדמית מטעם המשיבים, נחה דעתנו כי דין העתירה להידחות על הסף.
9. ראשית לכל, עסקינן בביקורת שיפוטית על החלטה פיקודית-מקצועית של מפקד חיל האוויר. מדובר בהחלטה הנמצאת בליבת שיקול הדעת המוקנה למפקד, ולא בנקל תימצא הצדקה להתערבות בהחלטה מעין זו. בנדון שלפנינו, מדובר בהחלטה המבוססת על החלטות חלוטות של רת"א, של ועדת הערר (המוקמת מכוח חוק הטיס), ושל בתי המשפט שדנו בהליך הפלילי. אזכיר כי במסגרת זו איננו דנים באותן החלטות, אלא בהפעלת שיקול הדעת של המפקד הצבאי לאורן (בהקשר זה חשוב לציין כי על החלטת ועדת הערר רשאי היה העותר להגיש ערעור מינהלי לבית המשפט לעניינים מינהליים – והוא אף עשה כן, אלא שבעצת בית המשפט 'משך' את ערעורו). לאור האמור בהחלטות אלו, ולאור הראיות המינהליות הנוספות שהונחו לפני מפקד חיל האוויר – אין עילה להתערב בהחלטתו של המפקד. בהקשר זה אחדד כי מפקד חיל האוויר לא אסר על העותר להשתתף בטיסות באופן גורף – אלא רק בכפוף להתחייבותו לקיים את הוראות הדין, כפי שפורשו והתבררו בהליכים שהתנהלו. לא רק שאין פגם בהחלטה כזו, אלא שהיא אף מתבקשת מנסיבות העניין.
10. מעבר לצורך אציין, כי העותר אינו מצביע על פגם מבורר בקביעות שנקבעו על-ידי רת"א וועדת הערר בנוגע לדין החל ביהודה ושומרון לפי חוק הטיס ולפי הדין הפנימי החל באזור, כמו גם בנוגע למשמעות גריעת המטוס ממרשם כלי הטיס; קביעות שאף אושררו, בעיקרו של דבר, בהליך הפלילי שהתנהל, ואף אנו איננו מוצאים בהן כל פגם. העובדה שלעותר פרשנות 'אלטרנטיבית' לדין, אינה מתירה לו לפעול בניגוד להוראות הגורמים הממונים הרלבנטיים ברת"א ובחיל האוויר. מהשתלשלות העניינים כפי שתוארה על-ידי ב"כ המדינה, ומן המסמכים השונים שצורפו לתגובתה, אכן עולה דפוס של עשיית דין עצמית (המתמשכת גם בימים אלו) והסתרת עובדות מהותיות מכתב העתירה, אשר עשויות כשלעצמן להצדיק את דחיית העתירה. מן המסמכים שהונחו לפנינו עולה לכאורה כי העותר עושה דין לעצמו, מטיס את מטוסו הפרטי ללא רישיון באזור אסור לטיסה אזרחית, מנחית אותו במנחת פיראטי שהכין עבורו, והכל בהתעלם מהוראות הגורמים הממונים על אסדרת התעופה. לא למותר לציין כי אין מדובר אך בעשיית דין עצמית בניגוד לחוק; בפעולות אלו טמון פוטנציאל ממשי לסיכון חיי אדם, בשמים ממעל ועל הארץ מתחת. על רקע זה, אין הצדקה לפנות לבית משפט זה בבקשה לקבלת סעד מן הצדק.
11. העתירה נדחית אפוא על הסף. העותר ישא בהוצאות המשיבים בסך של 2,000 ₪.
ניתן היום, כ"ה בחשון התשע"ח (14.11.2017).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 17055320_O07.doc שצ
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il