עלי עודה נ. מדינת ישראל

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 5520/96 בפני: כבוד השופט מ' חשין כבוד השופט י' זמיר כבוד השופטת ד' ביניש המערער: עלי עודה נגד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 28.5.96 בת.פ. 180/95 שניתן על ידי כבוד השופטת א' פרוקצ'יה תאריך הישיבה: כ"ז באלול תשנ"ז (29.9.97) בשם המערער: עו"ד עטרי אריאל בשם המשיבה: עו"ד אורלי מור אל בשם שירות המבחן: גב' שלזמן ויקי פסק-דין המערער הורשע בבית-משפט קמא בשלוש עבירות של התעללות בקטין, עבירת תקיפה ועבירה של הדחת קטין לסמים מסוכנים, ונדון למאסר של שנתיים וחצי והיתרה על על-תנאי. המערער מכור לסמים והכרעת-הדין מגלה לנו מחזה קשה של אדם המכה ללא רחם בילדיו ובאישתו עד כדי פציעתם וגרימת שפכי-דם פנימיים, בין השאר כדי שישיגו עבורו כסף לשם רכישת סמים. המערער נהג להשתמש בסמים בביתו, לבדו או ביחד עם חבריו, בנוכחות ילדיו, וכתוצאה מכך למד ילדו להשתמש בסמים ואף השתמש בעצמו בסמים שהיו בבית ואשר הובאו לשם בידי המערער. בתחילה ערער המערער הן על הרשעתו בעבירה של הדחת בנו לשימוש בסמים והן על גזר-הדין, אך במהלך הטיעון ויתר על ערעורו על ההרשעה. אשר לגזר-הדין דעתנו היא כי לא הוכחה עילה להתערבותנו. בית-משפט קמא לא זו בלבד שלא החמיר עם המערער אלא הטיל עליו עונש הנוטה לקולה. אנו מחליטים לדחות את הערעור. ניתן היום, כ"ז באלול תשנ"ז (29.9.97) ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96055200.G02