פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 5519/99

סלימאן חג'אזי נ. מדינת ישראל

העותר ביקש מבית המשפט העליון להורות למשיבים לשלם לו דמי שימוש בשיעור 8% משווי הקרקע, בהתבסס על פרשנותו לפסק דין קודם של בית משפט השלום.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 06/09/1999 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 5519/99 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה דמי שימוש במקרקעין — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותר ביקש מבית המשפט העליון להורות למשיבים לשלם לו דמי שימוש בשיעור 8% משווי הקרקע, בהתבסס על פרשנותו לפסק דין קודם של בית משפט השלום.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 5519/99

סלימאן חג'אזי נ. מדינת ישראל

העותר ביקש מבית המשפט העליון להורות למשיבים לשלם לו דמי שימוש בשיעור 8% משווי הקרקע, בהתבסס על פרשנותו לפסק דין קודם של בית משפט השלום.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותר הגיש עתירה לבג"ץ בבקשה לחייב את המדינה לשלם לו דמי שימוש במקרקעין בשיעור של 8% משווי הקרקע. העותר טען כי זהו שיעור דמי השימוש שנקבע בפסק דין קודם של בית משפט השלום. המדינה, מנגד, טענה כי בית משפט השלום לא קבע את שיעור דמי השימוש, ולכן שילמה לפי שיעור של 5% בלבד. בית המשפט העליון דחה את העתירה על הסף, בקובעו כי מדובר במחלוקת פרשנית על פסק דין של ערכאה נמוכה יותר, וכי מאחר ששני הצדדים כבר הגישו ערעורים על פסק הדין של בית משפט השלום, הרי שהמקום הנכון לבירור המחלוקת הוא במסגרת הליכי הערעור ולא בבג"ץ.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים ש' לוין, ד' דורנר, ד' ביניש
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • סלימאן דרוויש חג'אזי

נתבעים

  • מדינת ישראל
  • המפקד הצבאי של איזור איו"ש
  • שר הבטחון

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • בית משפט השלום קבע בפסק דינו כי דמי השימוש הם בשיעור 8% משווי הקרקע.
  • יש להורות למשיבים לשלם את ההפרש בגין 3% הנותרים באופן מיידי.
טיעוני ההגנה
  • בית משפט השלום לא קבע את שיעור דמי השימוש בפסק דינו.
  • השיעור הראוי הוא 5% בהתאם לחוות דעת מומחה שהוגשה בכתב התביעה המקורי.
מחלוקות עובדתיות
  • האם פסק הדין של בית משפט השלום קבע את אחוז התשואה (דמי השימוש) כ-8% או שלא קבע אותו כלל.

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5519/99 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופטת ד' ביניש העותר: סלימאן דרוויש חג'אזי המשיבים: 1. מדינת ישראל 2. המפקד הצבאי של איזור איו"ש 3. שר הבטחון עתירה למתן צו על תנאי וצו בינים בשם העותר: עו"ד וסים דכוור בשם המשיבה 1: עו"ד חני אופק פסק דין העותר הגיש תביעה לבית משפט השלום בירושלים בה ביקש לחייב את המשיבה בתשלום דמי שימוש ראויים, פיצויים בגין עוגמת נפש, וכן בתשלום דמי שימוש עתידיים, וזאת בשל שימוש במקרקעין המצויים בבעלותו. המחלוקת בין הצדדים סובבת סביב השאלה, האם ביהמ"ש קמא הכריע בפסק דינו, גם בשאלת גובה אחוז התשואה. המשיבה 1, אשר סברה כי אחוז התשואה לא נקבע בפסק הדין, הגישה בקשה לתיקון טעות בפסק-הדין בהתאם לסעיף 81(א) לחוק בתי-המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד1984-. העותר סבור כי ביהמ"ש קבע כי גובה דמי השימוש הוא 8%. בתגובתו לבקשת התיקון טען, כי אין המדובר בתיקון טעות סופר או השמטה מקרית. בית המשפט קיבל את עמדת העותר בקובעו כי "צודק בא כוח העותר שאין טעות סופר או השמטה מקרית". יחד עם זאת, בית המשפט לא קבע בהחלטתו כי דמי השימוש הם 8% משווי הקרקע. שני הצדדים ערערו על פסק דינו של בית המשפט השלום. העותר, מצדו, ביקש לאשר את דרך החישוב שצוינה על-ידו בתגובתו לבקשה לתיקון טעות סופר, קרי דמי שימוש בגובה 8%. המשיבה התייחסה גם היא בערעור לשאלת דמי השימוש, וטענה, כי בית המשפט קמא לא קבע את שיעורם. המשיבה החלה בביצוע פסק הדין של בית משפט השלום. לענין דמי השימוש, המשיבה שלמה לעותר דמי שימוש בגובה 5%, וזאת לאור עמדתה, ולפיה, בית המשפט לא קבע את גובהם של דמי השימוש, ובהסתמך על כתב התביעה ובו חוות דעתו של מומחה מטעמו של התובע, שציין כי זהו אחוז התשואה המקובל והנהוג על מקרקעי ישראל. העותר מבקש להורות למשיבים לשלם מיידית 8% דמי שימוש, וזאת, לטענתו, בהתאם לפס"ד שניתן בבית המשפט השלום. יוצא, אם כן, שהמחלוקת בין הצדדים נוגעת ל3%- הנותרים. דין העתירה להדחות על הסף. מן הדברים עולה, כי הצדדים חלוקים ביניהם בדרך הבנת פסק דינו של בית המשפט השלום. במקרה זה בחרו שני הצדדים לערער על פסק הדין, וערעור זה נסוב, בין היתר, על קביעת אחוז התשואה. מן הראוי שהענין יתברר בערכאת הערעור, ולא בבית משפט זה. אשר על כן, העתירה נדחית. ניתן היום, כ"ה באלול התשנ"ח (6.9.99). ה מ ש נ ה ל נ ש י א ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת 99055190.N02