אברהם בר הראל נ. כונס הנכסים הרשמי

החלטה בתיק ע"א 5518/05 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 5518/05 - ב' בפני: כבוד הנשיא א' ברק המערער: אברהם בר הראל נ ג ד המשיבים: 1. כונס הנכסים הרשמי 2. טובה אורביטל 3. מיה שיר הראל 4. סיוון גלילה הראל ערעור על החלטתה של כבוד הרשמת מירה דהן שלא לפסול עצמה בתיק הוצל"פ מזונות 01-00580-86-01 בשם המערער: בעצמו פסק-דין ערעור על החלטת הרשמת מ' דהן מיום 29.5.2005 שלא לפסול עצמה מלדון בתיק הוצל"פ (ת"א) 01-00580-86-0. 1. המערער נמצא, מזה כעשור, בהליכי פשיטת רגל. לטענת המערער ראש ההוצאה לפועל, הרשמת מ' דהן, מתנכלת לו בקביעות. נטען, כי בכל פעם שמנסה המערער להוכיח את צדקת עמדתו אומרת לו הרשמת "מה תעשה לי? אני שופטת!". יצוין, כי המערער לא צירף את פרוטוקול הדיון הרלוואנטי לתמיכה בטענה חמורה זו. עוד נטען כי הרשמת מסרבת להוציא לפועל את ההחלטות שהתקבלו בעניינו בהליכי פשיטת הרגל. לשיטתו של המערער, התנהגות זו של הרשמת מעידה על חשש ממשי למשוא פנים כלפיו; בקשתו של המערער לפסול את הרשמת נדחתה (ביום 29.5.2005). בהחלטת בית המשפט נאמר כי על "כל החלטה שיפוטית..שניתנה על ידי ראש ההוצאה לפועל - אם לטעמו של החייב ההחלטה שגויה, רשאי הוא להגיש עליה ערעור על פי דין, אולם, אין בסיס שבדין לפסילה מנימוקי הבקשה". על החלטה זו הוגש הערעור שבפניי, שבו חוזר המערער על טענותיו. 2. בהחלטתי מיום ה- 21.6.2005 ביקשתי מהרשמת להעיר את הערותיה ולהבהיר את החלטתה נשוא ערעור פסלות זה. זאת, בעיקר ביחס לאמירה הנטענת. ביני לביני, הגיש המערער (ביום 28.6.2005) בקשה לעיכוב ההליכים בתיק עד למתן החלטה בערעור. ביום 4.7.2005 התקבלו הערות הרשמת בהתאם להחלטתי מיום 21.6.2005. בהערותיה ציינה הרשמת כי בבקשת הפסילה של המערער (מיום 29.5.2005) לא טען הוא כי הרשמת נקטה כלפיו בלשון אותה הוא טוען היום. עוד העירה הרשמת כי "מעולם לא נקטה כלפי המבקש או כלפי אחר בנוסח דיבור כפי שמציין המבקש". כן צוין, שהדיון בתיק הוקלד בפרוטוקול ערוך כדין. הפרוטוקול בו האמירה הנטענת לא צורף על ידי המערער. 3. לאחר שעיינתי בחומר המונח בפניי נחה דעתי כי דין הערעור להידחות. המערער לא הרים את נטל ההוכחה לביסוס התשתית העובדתית לטענות הפסלות הנטענות על ידו. הוא העלה טענות עובדתיות שונות, שאין להן בסיס ראייתי כנדרש (ראו: ע"א 1919/05 פלוני נ' פלונית (לא פורסם); ע"א 1798/01 שמואלי נ' עתי"ם – סוכנות החדשות הישראלית (לא פורסם)). לא כל שכן כך, כאשר גרסתו למתרחש באולם הדיונים שונה מהאמור בהחלטת הרשמת ומהערותיה להחלטת הפסלות (ראו והשוו: ע"א 5422/03 ג.ד. אב-גל נ' בנק דיסקונט לישראל (לא פורסם); ע"א 6108/02 קיבוץ סאסא נ' אליהו ועקנין (לא פורסם)). נדמה, כי טענות המערער מופנות בעיקרן כנגד פגמים שנפלו, לשיטתו, בהליכי ההוצאה לפועל. אין בכך כדי להקים עילת פסלות. עניינים אלה דינם להתברר בהליכי ערעור רגילים ולא בבקשת פסלות (ראו: ע"א 7186/98 מלול נ' ג'אן (לא פורסם); ע"א 6829/01 פלוני נ' פלונית (לא פורסם)). אשר על כן, שוכנעתי כי דעתה של הרשמת לא "ננעלה" (ראו: בג"צ 2148/94 גלברט ואח' נ' כבוד נשיא בית המשפט העליון ואח', פ"ד מח(3) 573). אשר על כן, הערעור נדחה. ממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע ההליכים בתיק. המערער יישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסכום של 2,500 ש"ח. ניתן היום, ג' בתמוז התשס"ה (10.7.2005). ה נ ש י א _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05055180_A02.doc/נ.ב. מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il