צבי גרסון נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 551/08 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 551/08 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופט י' דנציגר המערער: צבי גרסון נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, מיום 13.12.07, בתיק פל. 3011/07, שניתן על ידי סגן הנשיא השופט צבי סגל. תאריך הישיבה: י"ב בניסן התשס"ח (17.04.08) בשם המערער: עו"ד מרוז משה בשם המשיבה: שרות המבחן למבוגרים: עו"ד יאיר חמודות גב' אדוה פריד פסק-דין השופט א' א' לוי: בכתב אישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים נטען, כי בתאריך 29.11.05, בשעת חצות לערך, נהג המערער ברכב מסוג הונדה, ועמו היו נוסעים נוספים. בשלב כלשהו עקף המערער רכב אחד, ועקב כך נאלץ נהגו לעצור באופן פתאומי כדי להימנע מתאונה. כתוצאה מכך התפתח דין ודברים בין הנהג (להלן: המתלונן), למערער וחבריו. לאחר זאת נסע המתלונן לכיוון שוק מחנה יהודה, ושעה שעצר הגיע לשם הרכב בו נהג המערער, וממנו ירד אדם שזהותו אינה ידועה. אדם זה דרש מהמתלונן לצאת מרכבו, ולאחר שעשה זאת הוא החל להכותו. המתלונן ביקש לרשום את מספרו של הרכב בו נסעו תוקפיו ונעמד מולו, או אז האיצו הנוסעים האחרים במערער לדרוס את המתלונן, וכך הוא עשה. בגין עובדות אלו בהן הודה, הרשיע בית המשפט המחוזי את המערער בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 329(א) לחוק העונשין. בהמשך, נדון המערער ל-24 חודשי מאסר, 24 חודשים מאסר על-תנאי, קנס בסך 5000 ש"ח, והוא חויב לפצות את המתלונן בסכום של 5000 ש"ח. כמו כן, הופעל מאסר על-תנאי בן 6 חודשים שעמד נגד המערער, במצטבר. הערעור שבפנינו מופנה כנגד העונש. נטען, כי בית המשפט המחוזי התעלם מהמלצת שרות המבחן, תוך שהוא מעדיף שיקולי הרתעה על פני שיקולי שיקום. כן נטען, כי בית המשפט המחוזי לא נתן משקל הולם לנסיבותיו האישיות של המערער – צעיר, בן למשפחה נורמטיבית, שהביע חרטה כנה ומבקש לשנות את דפוסי התנהגותו, ושבת זוגו נמצאת בהריון. כן נטען, כי המתלונן נחבל קלות, ואין בטחון שהיה זה כתוצאה מפגיעת הרכב או המכות שספג מאחד הנוסעים. מתסקיר עדכני שהונח בפנינו עולה, כי המערער, הנתון כיום במאסר, סובל מחרדה, ואף הביע מחשבות אובדניות. אכן, נסיבותיו של המערער אינן פשוטות כלל ועיקר, ברם כזו היא גם חומרת העבירה אותה ביצע. עקב מחלוקת בין נהגים, וכדי למנוע מהמתלונן לרשום את מספר הרכב הפוגע, האיץ המערער את מהירותו ושעט עם רכבו לעבר המתלונן עד שפגע בו. זו התנהגות אלימה ובריונית, עליה לא ניתן לעבור לסדר היום חרף מצוקותיו של העושה. אכן, שרות המבחן המליץ בפני בית המשפט המחוזי להימנע מגזירתו של מאסר בפועל, אולם המלצה זו של גורמי הטיפול היא רק אחד משורה של שיקולים עליהם מצווה בית המשפט לתת את דעתו, שעה שהוא ניגש לגזור את עונשו של נאשם. האירוע בגינו נקרא המערער לתת את הדין, הוא, כאמור, חמור ביותר, ונראה שאך בנס הוא לא הסתיים בתוצאה קשה פי כמה. דברים אלה נאמרים ביתר שאת נוכח העובדה שהמערער כבר חטא בעבר בפלילים, ובעבירות קשות, בגינן נגזרו לו בחודש מרץ 2002 40 חודשי מאסר. כפי שענינו רואות, המערער לא למד את הלקח הנדרש, וגם מאסר על-תנאי שעמד נגדו לא היה בו כדי להניאו מלחזור לסורו. בנסיבות אלו איננו סבורים כי הובאה בפנינו עילה לשנות מגזר-הדין, ומכאן החלטתנו לדחות את הערעור. ניתן היום, י"ב בניסן התשס"ח (17.04.08). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 08005510_O04.doc אז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il