אליה לב נ. משטרת ישראל

2 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 55086-01-26 לפני: כבוד השופט אלכס שטיין כבוד השופט יחיאל כשר כבוד השופטת רות רונן העותר: אליה לב נגד המשיבים: 1. משטרת ישראל 2. בית משפט שלום אילת 3. משה מכלוף עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: בעצמו פסק-דין השופט אלכס שטיין: ככל שניתן להבין מהעתירה, נדמה כי העותר – שאינו מיוצג – הוא נכה אשר איבד את הכושר לעבוד ושוהה כעת במעצר בית. עניינה של העתירה ב"עוול והתנכלויות" שנעשו לעותר, לדבריו, על ידי גורמים שונים. בתמצית: העותר טוען כי לא מכבדים את המרשמים שקיבל במרפאת כאב בבית החולים בלינסון בה הוא מטופל; העותר מבקש לראות את מצלמות הגוף של השוטרים מאירוע המעצר האחרון שלו, לאור טענתו לאלימות ופגיעה ברכוש מצד השוטרים במהלך מעצר זה; העותר טוען כי אחיו השתלט על בית הוריו ועל חשבון הבנק של אביו; העותר טוען כי הוא שוהה במעצר-בית קרוב לשנה ומלין על התארכות הליך המעצר; העותר טוען כי במהלך תקופת מעצרו, אם ביתו גנבה את כספו והיא פועלת ליצירת ניכור הורי; עוד טוען העותר כי ניסיונו להחליף את עורך דינו נכשל, למרות שאותו עורך הדין לא מייצגו כנדרש. דין העתירה להידחות על הסף. העותר כרך תחת עתירה זו מגוון סעדים אשר מרביתם אינם ברורים. סעדים אלה מופנים כלפי משיבים שונים – אשר כוללים אנשים פרטיים, להבדיל מרשויות השלטון הסרות למרותו של בג"ץ – ומבוססים על תשתיות עובדתיות הנבדלות זו מזו. העתירה לוקה באי-סדר ויש בה קטעים בלתי-מובנים. ואם לא די בכך: העתירה גם אינה כוללת שום התייחסות לתשתית המשפטית שבבסיסה. העתירה נדחית אפוא בזאת. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. ניתן היום, ט' שבט תשפ"ו (27 ינואר 2026). אלכס שטיין שופט יחיאל כשר שופט רות רונן שופטת