פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 5505/16

עתירה נגד אישור שינוי 1 לתמ"א 18/4 הקובע מרחקים בין תחנות תדלוק זעירות למבני מגורים, בטענה כי ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדות מקצועיות.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 19/04/2017 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 5505/16 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה תכנון ובניה — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור עתירה נגד אישור שינוי 1 לתמ"א 18/4 הקובע מרחקים בין תחנות תדלוק זעירות למבני מגורים, בטענה כי ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדות מקצועיות.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 5505/16

עתירה נגד אישור שינוי 1 לתמ"א 18/4 הקובע מרחקים בין תחנות תדלוק זעירות למבני מגורים, בטענה כי ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדות מקצועיות.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותרים ביקשו לבטל החלטה של המועצה הארצית לתכנון ובניה שקבעה מרחקים מינימליים בין תחנות תדלוק זעירות לבין מבני מגורים. לטענתם, ההחלטה לא התבססה על המלצות מקצועיות אלא על פשרה פוליטית בין גורמי הממשלה. בית המשפט העליון דחה את העתירה וקבע כי התערבות שיפוטית בהחלטות של מוסדות תכנון נעשית במשורה. השופטים ציינו כי המועצה הארצית רשאית להגיע לפשרות בין עמדות מקצועיות שונות, וכי כל עוד האיזונים שנבחרו נועדו להגן על הציבור, אין מקום להתערב בשיקול דעתם המקצועי של גורמי התכנון.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים א' רובינשטיין, א' שהם, ע' ברון
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • ליאור דץ
  • שומרי הסף התנועה להגנת ערכי שלטון החוק

נתבעים

  • ממשלת ישראל
  • המועצה הארצית לתכנון ולבניה
  • שר האוצר והשר להגנת הסביבה
  • שר הבריאות

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • גורמי הייעוץ התכנוני לא המליצו על קביעת המרחקים שנקבעו.
  • המועצה הארצית ערכה "דיל" פוליטי עם גורמי הגנת הסביבה והבריאות במקום לקבל החלטה מקצועית.
  • ההחלטה אינה תואמת את הקו הכללי של עידוד תחנות תדלוק קטנות.
טיעוני ההגנה
  • הנושא עבר גלגולים רבים במוסדות התכנון.
  • ניתן משקל לעמדות המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות.
  • אין מקום להתערבות שיפוטית בהחלטות מקצועיות של המועצה הארצית לתכנון ובניה.
מחלוקות עובדתיות
  • האם המרחקים שנקבעו בין תחנות תדלוק למבני מגורים מבוססים על עמדות מקצועיות או על פשרה פוליטית.

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

טענות מנהליות

עילת הסבירות
הטענה הועלתה ונדחתה
שיקולים זרים
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 5505/16 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5505/16 לפני: כבוד המשנה לנשיאה א' רובינשטיין כבוד השופט א' שהם כבוד השופטת ע' ברון העותרים: 1. ליאור דץ, אדריכל, עו"ד 2. שומרי הסף התנועה להגנת ערכי שלטון החוק נ ג ד המשיבים: 1. ממשלת ישראל 2. המועצה הארצית לתכנון ולבניה 3. שר האוצר והשר להגנת הסביבה 4. שר הבריאות עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: כ"ג בניסן התשע"ז (19.4.17) בשם העותר 1: בעצמו בשם העותרת 2: עו"ד אורי שילה בשם המשיבים: עו"ד ד"ר יובל רויטמן פסק-דין המשנה לנשיאה א' רובינשטיין: עתירה זו מכוונת כנגד אישור שינוי 1 לתמ"א לתחנות תדלוק 18/4 מ-9.6.16 על-ידי המועצה הארצית לתכנון ובניה, שקבע – בין השאר – מרחקים מסוימים בין תחנות תדלוק זעירות למבני מגורים. הטענה העיקרית בעתירה היא, כי גורמי הייעוץ התכנוני לא המליצו על קביעת מרחקים כאלה, וזאת בהסתמך על הנעשה במדינות אחרות, אך המועצה הארצית ערכה "דיל" בלע"ז (כלשון העתירה) עם גורמי הגנת הסביבה והבריאות (אף שהאחרונים – הבריאות – לא קיבלו מלוא משאלתם), ועל כן קבעה מרחקים כאלה בניגוד לעמדות מקצועיות. תשובת המדינה היא, כי הנושא עבר גלגולים רבים במוסד התכנון, וכי בסופו של יום אכן ניתן משקל לעמדת המשרד להגנת הסביבה וכן – לא במלואה – לעמדת משרד הבריאות, ועל כן הוחלט כאשר הוחלט במועצה הארצית. עוד נטען מטעם המדינה, כמקובל בכגון דא, כי אין מקום להתערבות בעמדת גורמי התכנון, לא כל שכן כשעסקינן במועצה הארצית לתכנון ובניה. לא נכחד, כי מעיקרא תמהנו על דיפרנציאציה שישנה לגבי המרחקים בין מספר סוגי בניינים – כגון בניינים "רגילים", תמ"א 38 והתחדשות עירונית – שכן אם בבריאות עסקינן מה לי הכא מה לי התם. שאלה זו במידה רבה מקוטבת לעתירה, אך מכל מקום שמענו הסבר מן המדינה, הנוגע לנסיבות המיוחדות של כל סוג בניין; גם אם נותר בנו סימן שאלה, הוא חורג מגבולות העתירה. אשר לעתירה עצמה, מעבר לכך שההתערבות השיפוטית בהכרעותיהם של מוסדות תכנון, כל שכן המועצה הארצית, היא במשורה, במקרה דנא התקשינו לראות דופי בכך שבסופו של יום, גם אם היו בקרב גורמי התכנון דעות שונות במידה מסוימת מזו שהתקבלה לבסוף, אין מקום לפסול פשרה שאליה הגיעה המועצה בדיוניה תוך התחשבות בגורמי הגנת הסביבה והבריאות. בפשרה לעולם יתכן כי מי מן הצדדים לא יהא מרוצה מן התוצאה, אך במיוחד מקום שהיא הולכת כברת דרך לכיוונים שיש בהם סוג של הגנה על הציבור, איננו רואים להתערב בה. ערים אנו לטענת העותרים שהדבר אינו תואם קו כללי של עידוד תחנות תדלוק קטנות שבתיקון לתמ"א, ושאלות קניין קשורות בכך לעתים, אך מלת המפתח היא איזונים. נסיון השנים הבאות יראה אם הושגו איזונים ראויים. איננו נעתרים איפוא לעתירה. בנסיבות אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ג בניסן התשע"ז (‏19.4.2017). המשנה לנשיאה ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 16055050_T03.doc רח מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il