פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"א 5502/20

אסף (עזר) קורן נ. פלוני

ערעור על קביעת בית המשפט המחוזי כי הסמכות העניינית לדון בתביעה לפירוק שיתוף במקרקעין נתונה לבית משפט השלום.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 20/02/2022 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"א — ערעור אזרחי.
מספר התיק 5502/20 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה סמכות עניינית ופירוק שיתוף במקרקעין — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על קביעת בית המשפט המחוזי כי הסמכות העניינית לדון בתביעה לפירוק שיתוף במקרקעין נתונה לבית משפט השלום.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"א 5502/20

אסף (עזר) קורן נ. פלוני

ערעור על קביעת בית המשפט המחוזי כי הסמכות העניינית לדון בתביעה לפירוק שיתוף במקרקעין נתונה לבית משפט השלום.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערערים והמשיבים מנהלים סכסוך רב שנים בנוגע לקביעת קו הגבול בין שטחי מקרקעין שחכרו. לאחר שהגישו תביעה לבית המשפט המחוזי, טענה המשיבה כי לבית המשפט המחוזי אין סמכות עניינית לדון בתיק, שכן מדובר בתביעה לפירוק שיתוף במקרקעין, אשר צריכה להתברר בבית משפט השלום. בית המשפט המחוזי קיבל את טענת הסמכות. בערעור שהוגש לבית המשפט העליון, אישר בית המשפט את קביעת המחוזי וקבע כי אכן מדובר בתביעה לפירוק שיתוף, ולכן על הצדדים לפנות לבית משפט השלום כדי להסדיר את חלוקת השטח וקו הגבול ביניהם.

סוג הליך ערעור אזרחי (ע"א)
הרכב השופטים י' עמית, ד' מינץ, ש' שוחט
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • אסף (עזר) קורן
  • אביב חן (עזר) קורן

נתבעים

  • פלונית
  • רשות מקרקעי ישראל - מחוז מרכז
  • אולגה פוזיילוב
  • אברהם פוזיילוב

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • המערערים ביקשו להכריע במחלוקת על קו הגבול בין החלקות.
טיעוני ההגנה
  • המשיבה טענה לחוסר סמכות עניינית של בית המשפט המחוזי, בטענה כי מדובר בתביעה לפירוק שיתוף במקרקעין.
מחלוקות עובדתיות
  • קביעת קו הגבול בין השטחים המוחכרים של הצדדים.
  • דרך המיצוי המיטבית של זכויות הבנייה בחלקה.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
הפ 64077-03-19
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד

תגיות נושא

  • סמכות עניינית
  • פירוק שיתוף
  • מקרקעין

שלב ההליך

ערעור

סכום הוצאות משפט

0

הוראות וסעדים אופרטיביים

  • הצדדים רשאים לפנות לבית משפט השלום בתביעה לפירוק שיתוף.

סכום הפיצוי

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 5502/20 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט ש' שוחט המערערים: 1. אסף (עזר) קורן 2. אביב חן (עזר) קורן נ ג ד המשיבים: 1. פלונית 2. רשות מקרקעי ישראל - מחוז מרכז 3. אולגה פוזיילוב 4. אברהם פוזיילוב ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בתיק הפ 64077-03-19 שניתן ביום 25.06.2020 על ידי כבוד השופט מיכאל תמיר תאריך הישיבה: י"ט באדר א התשפ"ב (20.02.2022) בשם המערערים: עו"ד דוד קירשנבוים בשם המשיבה 1: עו"ד אבישי יפתח בשם המשיבים 4-3: עו"ד ישראל שדה פסק-דין 1. מזה שנים מתדפקים המערערים והמשיבים 4-3 על דלתות בתי המשפט, בניסיון לקבוע את קו הגבול בין השטח שהמערערים חכרו לדורות מהמשיבה 2 (להלן: רמ"י) לבין השטח שחכרה המשיבה 1 (להלן: המשיבה). למען שלמות התמונה, נציין כי המשיבים 4-3 רכשו חלק מזכויותיהם מהמערערים, והם ניצבים לצידם במחלוקת בין הצדדים; כי לטענת המשיבה היא כבר המירה את זכות החכירה לדורות לזכות בעלות ואין חולק כי גם המערערים יכולים לעשות כן בהתאם לנוהלי רמ"י; וכי כיום אין חולק כי כל צד זכאי למחצית שטח החלקה הרשום, קרי, 966 מ"ר לכל צד. 2. המערערים הגישו תביעתם בבית משפט השלום, אך המשיבה כפרה בסמכות העניינית של בית משפט השלום. גם בתביעה נשוא הערעור דנן, שהוגשה לבית המשפט המחוזי, כפרה המשיבה בסמכות העניינית של בית המשפט. טענת המשיבה התקבלה ובית המשפט המחוזי קבע כי ענייננו בפירוק שיתוף במקרקעין ולכן הסמכות היא של בית משפט השלום. עם זאת, בית המשפט המחוזי נמנע מלהורות על העברת התובענה לבית משפט השלום מכוח סמכותו לפי סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, מהטעמים האמורים בפסק הדין. 3. אף אנו סבורים כי הלכה למעשה, ענייננו המהותי בתביעה לפירוק שיתוף. אשר על כן, מובהר בזה כי המערערים והמשיבים 4-3 רשאים לפנות לבית משפט השלום בתביעה לפירוק השיתוף בין הצדדים, בין אם בדרך של חלוקה בעין על ידי קביעת קו גבול בין שתי החלקות, בין אם בדרך אחרת. מאחר שהמחלוקת האמיתית בין הצדדים נוגעת לדרך המיצוי המיטבית של הבנייה בחלקה, רשמנו לפנינו הצהרת המערערים והמשיבים 4-3 כי הם נכונים כי בית המשפט שידון בתביעה ימנה מודד או מומחה מטעמו. חזקה כי בית משפט השלום שאליו תוגש התביעה יפעל כחוכמתו על מנת לחלץ את הצדדים מהתסבוכת הדיונית והמהותית שאליה נקלעו. 4. ככל שהתרשמנו, המשיבה העלתה טענות סותרות בערכאות השונות, מה שגרם להארכת ההתדיינות בין הצדדים, מבלי שהמחלוקת המהותית החלה להתברר לגופה. למרות זאת, ובהינתן שהתוצאה אליה הגענו תואמת את התוצאה אליה הגיע בית המשפט המחוזי, לא ייעשה צו להוצאות בערכאה זו. ניתן היום, ‏י"ט באדר א התשפ"ב (‏20.2.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 20055020_E05.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il