פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בע"מ 5501/01
טרם נותח

שי מילוא, עו"ד הנאמן על נכסי פושט הרגל בנימין גורי נ. עוזיאל

תאריך פרסום 30/09/2001 (לפני 8983 ימים)
סוג התיק בע"מ — בקשת רשות ערעור משפחה.
מספר התיק 5501/01 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
טרם נותח פסק הדין נאסף אך עוד לא עבר ניתוח אוטומטי. סיכום, נושא והחלטה יופיעו כאן ברגע שהניתוח יסתיים.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בע"מ 5501/01
טרם נותח

שי מילוא, עו"ד הנאמן על נכסי פושט הרגל בנימין גורי נ. עוזיאל

סוג הליך בקשת רשות ערעור משפחה (בע"מ)

פסק הדין המלא

-
בבית המשפט העליון בש"א 5501/01 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין המערער: שי מילוא, עו"ד הנאמן על נכסי פושט הרגל בנימין גורי נגד המשיבים: 1. עוזיאל עמרני 2. אברהם אשכר 3. ענת עמרני 4. אדי עמרני 5. כונס הנכסים הרשמי 6. בנימין גוריון ערעור על החלטת רשמת בית המשפט העליון מיום 19.6.01 בע"א 1739/01 בשם המערער: עו"ד שי מילוא בשם המשיבים: עו"ד יואל שמלה פסק-דין 1. המערער הנו הנאמן על נכסי פושט הרגל בנימין גוריון (הוא המשיב 6). בבית המשפט המחוזי נדחתה תובענת המערער לביטול הענקה לפי הוראת סעיף 96(ב) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם - 1980. לפיכך, הגיש המערער ערעור לבית משפט זה במסגרתו הגיש בקשה לפטור מחובת תשלום אגרה ומחובת הפקדת ערבון. הרשמת הנכבדה דחתה את בקשותיו של המערער ומכאן הערעור שלפני. בערעורו טוען המערער כי לא היה מקום לקשור בין בקשתו לפטור מתשלום אגרה לבין הבקשה לפטור מהפקדת הערבון. הואיל וענין האגרה הוא בין בעל הדין לבין המדינה ואין למשיבים - דרך כלל - עניין ישיר בכך. אכן, מתשובת המשיבים נתברר כי המשיב 5, הוא הכונס הרשמי, תומך בבקשת המערער למתן הפטור מהאגרה ושאר המשיבים הותירו את העניין לשיקול דעתו של בית המשפט. נוכח זאת ובפרט מן הטעם שהמשיב 5 מייצג את עמדת המדינה בעניין, ראיתי לקבל את הערעור ככל שהוא נוגע לפטור מחובת תשלום האגרה. 2. לעניין דחיית בקשתו לפטור מחובת הפקדת ערבון טען המערער בערעורו כי אין כל מחלוקת שקופת הנאמן ריקה ואין היא צפויה לתזרים כספים כלשהו, ולפיכך אין מחלוקת כי אין בידו להפקיד את סכום הערבון. לאור זאת, כך המשיך וטען המערער, השיקול המכריע בנסיבות העניין הוא השיקול בדבר סיכויי הערעור, ולפי טענתו קיים סיכוי ממשי להצלחת הערעור העיקרי שהגיש. אף לגישתו של המשיב 5 אין הערעור "... תלוש או חסר יסוד באופן המצדיק שנראה בו הליך סרק...". מנגד סומכים המשיבים 1-4 על קביעתה של הרשמת הנכבדה כי סיכויי הערעור אינם גבוהים ומוסיפים וטוענים גם כי המערער טרם שילם לידיהם את ההוצאות שנפסקו לטובתם בערכאה הראשונה. 3. הגעתי לכלל מסקנה כי בעניין הפטור מחובת הפקדת הערבון דין הערעור להידחות. אכן, אף שאין מחלוקת כי קופת הנאמן ריקה ואין ביכולתו לגייס כספים לשם הפקדת הערבון, כך שדחיית בקשתו משמעה למעשה היא כי לא תינתן לו ההזדמנות להביא את עניינו לפני ערכאת הערעור, אין להמעיט בחשיבותו של השיקול בדבר הבטחת הוצאות המשיבים בערעור. משקלו של שיקול אחרון זה נמדד בעיקרו על דרך של הערכת סיכויי הערעור להצליח. לאחר, שעיינתי בהחלטתה של השופטת ברוש ובטענותיו של המערער נחה דעתי כי אין מקום לסטות מקביעתה של הרשמת הנכבדה כי סיכויי הערעור אינם גבוהים. הטעם לכך הוא לדידי, שעיקר טענותיו של המערער מכוונת כנגד קביעות עובדתיות וממצאי מהימנות כפי שנקבעו בית המשפט קמא. בנסיבות שכאלה אין מקום להענקת הפטור המבוקש. לפיכך, הערעור לעניין האגרה מתקבל ואני מורה כי יש לפטור את המערער מחובת תשלום אגרה, ואילו הערעור לעניין הפקדת הערבון נדחה. לא ראיתי לעשות צו להוצאות. ניתן היום, י"ב תשרי תשס"ב (28.9.2001). המשנה לנשיא העתק מתאים למקור 01055010.B04 נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל. שמריהו כהן - מזכיר ראשי בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444