בג"ץ 550/06
טרם נותח
יפתח פלמח זאבי נ. ממשלת ישראל
סוג הליך
עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
פסק הדין המלא
-
פסק-דין בתיק בג"ץ 550/06
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 550/06
בג"ץ 596/06
בפני:
כבוד הנשיא א' ברק
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
כבוד השופט א' א' לוי
העותרים בבג"ץ 550/06:
1. יפתח פלמח
זאבי
2. יהונתן אבוקסיס
העותרים בבג"ץ 596/06:
3. נחשון בראשי
1. ח"כ גלעד ארדן, עו"ד
2. אליעזר חן, עו"ד
נ ג ד
המשיבים בבג"ץ 550/06:
1. ממשלת
ישראל
2. הרשות הפלסטינית
3. the alternative (the coalition of the
democratic f
4. independeent palestine (mustafa al-barghouthi
inde
5. Martyr Abu Ali Mustafa
6. Martyr Abu al-Abbas
7. freedom and social justice
8. change and reform
9. the national coalition for justice and
democracy (
10. the third way
11. freedom and independence
12. the palestinian justice
המשיבים בבג"ץ 596/06:
13. The palestinian national liberation movement
fatah
1. מ"מ ראש הממשלה, אהוד אולמרט
2. שר הביטחון
3. השר לביטחון פנים
4. שר התקשורת
5. היועץ המשפטי לממשלה
6. ראש העיר ירושלים
עתירות למתן צו על תנאי וצו ביניים
תאריך הישיבה:
כ"ג בטבת התשס"ו
(23.01.2006)
בשם העותרים בבג"ץ 550/06:
עו"ד פרופ' מיכאל קורינאלדי;
עו"ד פרופ' עמנואל גרוס;
בשם העותרים בבג"ץ 596/06:
בשם המשיבה מס' 1 בבג"ץ 550/06 והמשיבים מס' 1-5
בבג"ץ 596/06:
בשם המשיב מס' 6 בבג"ץ 596/06:
עו"ד שמואל שנהר
בעצמם
עו"ד ענר הלמן; עו"ד גלעד שירמן
עו"ד דן ליבמן
פסק-דין
הנשיא א' ברק:
ביום 23.01.2006, לאחר ששמענו את טענות
הצדדים ועיינו בחומר שהונח לפנינו, דחינו העתירות שבכותרת. הודענו כי נימוקינו
להחלטה יינתנו בנפרד. להלן נימוקינו.
עניינן של העתירות בבחירות למועצה המחוקקת
של הרשות הפלסטינית. בבחירות אלה נוטלים חלק מועמדים ורשימות המזוהים עם ארגוני
טרור פלסטינים כגון החמא"ס והחזית העממית. בהתאם להחלטת הממשלה מיום 15.01.2006
(להלן – החלטת הממשלה), רשאים חלק מתושבי מזרח ירושלים להצביע בבחירות אלה בדרך של
שליחת טופסי הצבעה אל וועדת הבחירות הפלסטינית מאחד מבתי הדואר הישראליים במזרח
ירושלים. העותרים מבקשים כי נורה לממשלת ישראל למנוע את קיומן של הבחירות במזרח
ירושלים. טענת העותרים היא כי השתתפות ארגוני טרור בבחירות מהווה עבירה על סעיף 85
לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945 וסעיפים 2-6 לפקודת מניעת טרור, תש"ח-1948.
כן טוענים העותרים כי קיום הבחירות במזרח ירושלים פוגע בריבונות ישראל בירושלים,
ומנוגד לקבוע בסעיפים 1 ו-6 לחוק יסוד: ירושלים בירת ישראל. לאור כל זאת, טענת
העותרים היא כי על המשיבים לפעול לאכוף את חוקי מדינת ישראל ולמנוע את קיום
הבחירות ותעמולת הבחירות במזרח ירושלים.
המשיבים מבקשים כי נדחה את העתירות.
עמדתם היא כי דין העתירות להידחות על הסף, וזאת מכיוון ששאלת קיומן של הבחירות
למועצה המחוקקת הפלסטינית ואופן קיומן של הבחירות במזרח ירושלים הינם סוגיות
מדיניות-ביטחוניות מובהקות, מאותם עניינים שבית המשפט, לפי שיקול דעתו, אינו נוטה
להידרש אליהם בשל חוסר שפיטות מוסדית. עמדת המשיבים היא שדין העתירות להידחות גם
לגופן. החלטת הממשלה המאפשרת את השתתפותם של חלק מתושבי מזרח ירושלים בבחירות
נעשתה מכוח סמכויותיה הכלליות של הממשלה, ומכוח ההסמכה הקבועה בחוקים שנחקקו לצורך
יישום הסכמי הביניים בין ישראל לבין הרשות הפלסטינית. חוקים אלה מסמיכים את הממשלה
ואת שרי הממשלה הנוגעים בדבר לפעול לשם מימוש התחייבויותיה של הממשלה לפי הסכמי
הביניים, ובכלל זה לאפשר הצבעה בבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית באמצעות סניפי
הדואר במזרח ירושלים. עמדת המשיבים היא שאין כל סתירה בין החלטת הממשלה לבין
החוקים האוסרים על פעילות טרוריסטית שכן אין בהחלטת הממשלה כדי לאפשר פעילות
טרוריסטית בתחומי מדינת ישראל או כדי לתמוך בפעילות כזאת. החלטת הממשלה קובעת
מפורשות כי אין בה כדי לאפשר פעילות של ארגוני טרור במזרח ירושלים, בין על דרך של
תעמולת בחירות ובין בדרך אחרת, ואין בה כדי לגרוע מסמכויות רשויות אכיפת החוק
לעצור פעילי טרור ולמנוע פעילות טרוריסטית. המשיבים מציינים כי משטרת ישראל פועלת
באופן נמרץ בימים האחרונים על מנת למנוע מארגוני הטרור לפעול בתחומי ירושלים,
וזאת, בין השאר, באמצעות הפסקת כנסי בחירות וביצוע עיכובים ומעצרים.
דין העתירות להידחות, שכן אין הן מגלות
עילה להתערבותנו. החלטת הממשלה המאפשרת לתושבי מזרח ירושלים להשתתף בבחירות למועצה
המחוקקת הפלסטינית על דרך של משלוח טפסי הצבעה מסניפי הדואר, נופלת בגדר סמכותה
הכללית של הממשלה לנהל את ענייני החוץ והביטחון של המדינה מכוח סמכויותיה הכלליות
של הממשלה הקבועות בסעיף 40 לחוק יסוד: הממשלה (ראו בג"ץ 5128/94 פדרמן נ' שר המשטרה, פ"ד מח(5) 647). החלטה זו נופלת גם בגדר
סמכויותיה הספציפיות של הממשלה לפעול ליישום הסכמי הביניים בין ישראל לרשות
הפלסטינית, שניתנו לה בחוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה
(הגבלת פעילות) התשנ"ה-1994, וחוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית
ורצועת עזה (סמכויות שיפוט והוראות אחרות) (תיקוני חקיקה) התשנ"ו-1996 (להלן –
חוק היישום השני). סעיף 14 לחוק היישום השני, העוסק בהשתתפותם של תושבים ממזרח
ירושלים בבחירות למועצה המחוקקת של הרשות הפלסטינית, קובע כדלקמן:
"על אף האמור בכל דין רשאי שר התקשורת להורות לרשות הדואר לתת את
השירותים הדרושים לביצוע התחייבויות המדינה לפי סעיף VI לנספח II
להסכם; שר התקשורת יקבע את התמורה שהמדינה תשלם לרשות הדואר בעד השירותים שניתנו
לפי סעיף זה".
בהחלטתה מיום 15.01.2006 הנחתה הממשלה את ממלא מקומו
של שר התקשורת להפעיל את סמכותו לפי סעיף 14. וכך קובע סעיף 3(ג) להחלטת הממשלה:
"ממלא מקום שר התקשורת יתן הוראות לרשות הדואר לצורך ביצוע
הפעולות האמורות לעיל, מכוח סמכותו לפי חוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית
ורצועת עזה (סמכויות שיפוט והוראות אחרות) (תיקוני חקיקה),
התשנ"ו-1996".
הנה כי כן, הממשלה מוסמכת הייתה לקבל את ההחלטה
שקיבלה, ובנסיבות העניין אין לומר שהחלטתה הייתה בלתי סבירה. זאת ועוד, אף אם היה
בהחלטת הממשלה כדי לסתור הוראות חוק אחרות, ספק אם היה בכך כדי להוביל לאי חוקיותה
של החלטת הממשלה, לאור הרישא לסעיף 14 לחוק היישום השני, הקובע כי שר התקשורת יהיה
רשאי להורות כאמור בסעיף זה "על אף האמור בכל דין". אולם, אין לנו צורך
להכריע בשאלה זו, שכן לא מצאנו סתירה בין החלטת הממשלה לבין דברי החקיקה אליהם
מפנים העותרים העוסקים באיסור ומניעה של פעילות טרוריסטית. החלטת הממשלה קובעת
במפורש כי לא תתאפשר תעמולת בחירות של אנשים המזוהים עם ארגוני טרור בתחומי
ירושלים, וכי אין בהחלטת הממשלה בכדי לגרוע מסמכויות רשויות אכיפת החוק ורשויות
הביטחון לעצור אנשים הפעילים בארגוני טרור, לרבות ביום הבחירות. החלטת הממשלה
מוסיפה וקובעת כי בבתי הדואר שיופעלו על-ידי רשות הדואר לצורך מתן שירותים ביום
הבחירות, לא יתאפשר לעשות כל שימוש בסממן של ארגון טרור. המשיבים הודיעו בפנינו כי
הממשלה הנחתה את צה"ל וכוחות הביטחון להמשיך בפעולות האכיפה כנגד פעילי טרור
בכל תקופת הבחירות, ובכלל זה ביום הבחירות עצמו. מפקד מחוז ירושלים מסר לנו על-פה
על פעולותיה של משטרת ישראל למניעת פעילות של פעילי טרור וארגוני טרור בתחומי
ירושלים.
לבסוף, אף אין כל סתירה בין החלטת הממשלה
לבין הוראות חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל. סעיף 6 לחוק היסוד קובע כי:
"לא תועבר לגורם זר, מדיני או שלטוני ... בין דרך קבע ובין
לתקופה קצובה, כל סמכות המתייחסת לתחום ירושלים והנתונה על-פי דין למדינת ישראל או
לעיריית ירושלים".
אין לומר שמתן אפשרות לחלק מתושבי מזרח ירושלים
להשתתף בבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית מהווה העברת סמכויות המתייחסות לתחום
ירושלים. כדברי השופט ג' בך בפרשה בה נדונה עתירה דומה:
"אין אנו מוצאים ... כל ניגוד בין ההסדר המוצע, המאפשר למספר
אלפי תושבים פלסטינים בירושלים למסור את פתק ההצבעה שלהם בסניפי דואר בירושלים,
תוך הפיקוח והשליטה במקום של רשויות ישראל, ובין עובדת הריבונות של ישראל בירושלים
ובאמור בסעיף 1 לחוק יסוד: ירושלים". (בג"ץ 298/96 אלישע
פלג נ' ממשלת ישראל, תק-על 96(1), 403, 404).
העתירות נדחות.
ה
נ ש י א
השופטת א' פרוקצ'יה:
אני מסכימה.
ש
ו פ ט ת
השופט א' א' לוי:
אני מסכים.
ש
ו פ ט
על יסוד נימוקים אלה החלטנו, ביום
23.01.2006, לדחות את העתירות.
ניתן היום, י"א בשבט התשס"ו
(09.02.2006).
ה נ ש י א ש ו פ
ט ת ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06005500_A05.doc/דז/
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il