יחיאל גולן נ. מדינת ישראל

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 55/97 בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופט מ' אילן המערער: יחיאל גולן נגד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 25.11.96 בת.פ.ח. 38/96 שניתן על ידי כבוד השופטים סטרשנוב, המר, טימן תאריך הישיבה: כ"ג בתשרי תשנ"ט (13.10.98) בשם המערער: עו"ד אריה שרעבי בשם המשיבה: עו"ד אילון אינפלד פסק-דין השופט מ' אילן: זהו ערעור על חומרת העונש שנגזר על המערער לאחר שהורשע על פי הודאתו בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 329(2) לחוק העונשין תשל"ז1977- (להלן החוק) החזקת נשק שלא כדין לפי סעיף 144(א) לחוק נשיאת נשק והובלתו, סעיף 144(ב) לחוק. שתי עבירות של תקיפה סתם, סעיף 379 ושתי עבירות של איומים לפי סעיף 192 לחוק, וכן הדחה בחקירה לפי סעיף 295(א) ו- 245(ב) לחוק. על כל העבירות האלו יחד הושת על המערער עונש של 12 שנות מאסר מתוכן 10 שנים לריצוי בפועל ושנתיים על תנאי למשך שלש שנים מיום גמר ריצוי המאסר בפועל בתיק זה, וכן על כל עבירת אלימות או עבירה שהיא פשע. הערעור מכוון כלפי עונש המאסר לריצוי בפועל. לדעת הסנגור המלומד עורך הדין שרעבי, העונש מופרז לחומרה, בהתחשב בנסיבות ובהתחשב בגילו של הנאשם שהוא בן 50. עוה"ד שרעבי הצהיר בפנינו שאינו מתעלם מחומרת המעשים שבצע המערער, אך הוא סבור שגם לאחר שלוקחים זאת בחשבון העונש חמור מדי בהתחשב עם העובדה שמדובר באיש בן 50 אשר יתקרב לגיל 60 כאשר יסיים את ריצוי המאסר, כן טען בפנינו שהמערער אינו מסוכן לציבור. גם בעת המעשה לא היה מסוכן אלא למתלוננת, אך עכשיו שנתק את היחסים עמה אינו מסוכן לאיש. בא כוח המדינה מתנגד להקל בעונש. מפנה תשומת לבנו לכך שמדובר בסדרה של עבירות אשר חלקן בוצע תוך נשיאת נשק שלא כדין. לאחר ששקלנו את הטענות כלן לא ראינו מקום להתערב בגזר הדין של הערכאה הראשונה המנומק כדבעי. אמת, העונש אינו קל, אך גם נסיבות המקרה אינן קלות כלל ועקר, כפי שמשתקף מכתב האישום ואין לנו אלא כתב האישום בתיק שבו ההרשעה היא על פי הודאה. במשך שבע שנים היו יחסי אהבה בין המערער והמתלוננת עד אשר המתלוננת החליטה לסיים את מערכת היחסים הזאת. המערער לא השלים עם רצונה זה של המתלוננת וכאשר לא הצליח לשכנע אותה בטוב, החלה מערכת של איומים שכללו איום ברצח תוך שימוש בסכין, וכשהמערער נעצר בשל כך ושוחרר בערבות בתנאי שלא יצר קשר עם המתלוננת הפר תנאי זה ואף תקף את המתלוננת איים עליה ודרש ממנה לחזור בה מתלונתה במשטרה וזאת בשני ארועים שונים, עד שבסופו של דבר הופיע בביתה כשהוא חמוש בתת מקלע עוזי שנשא שלא כחוק. לאחר שהמתלוננת הצליחה לשכנע את המערער לצאת מביתה, ארב לה בחוץ. והארוע הסתיים בירי שפצע את המתלוננת, למרבה המזל, פציעה קלה בלבד. נראה לנו שבית המשפט המחוזי צדק כאשר לא יחס משקל רב מדי לעובדה שהתוצאה היתה פציעה קלה ויחס משקל לעצם ההתנהגות האלימה שהלכה וחזרה על עצמה עד שהסתיימה בירי. העונש שנגזר על המערער הולם את חומרת המעשים שבצע המערער. כאמור לא מצאנו מקום להתערב, הערעור נדחה. ניתן היום, כ"ג בתשרי תשנ"ט (13.10.98). במעמד המערער ובא כוחו ובמעמד הסנגור וב"כ המדינה. ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97000550.T02