דן כוכבי נ. כונס הנכסים הרשמי

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 5498/21 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט ד' מינץ המערער: דן כוכבי נ ג ד המשיבים: 1. כונס הנכסים הרשמי 2. הנאמן עו"ד אילן חזני 3. ציון כוכבי 4. איתן כוכבי 5. עיריית רחובות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו (השופטת ר' עקרובי) מיום 8.8.2021 בפש"ר 1125/09 בשם המערער: בעצמו פסק-דין השופט ד' מינץ: לפנינו ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת ר' ערקובי) מיום 8.8.2021 בפש"ר 1125/09, במסגרתה נדחתה בקשת המערער להתיר לו לנהל בעצמו הליכים משפטיים מסוימים מחוץ להליכי פשיטת הרגל. ברקע הערעור מצויים הליכי פשיטת רגל שאליהם נקלע המערער במהלך שנת 2009 לאחר שהצהיר על חובות בסכום של למעלה מ-36 מיליון ש"ח. מספר חודשים לאחר פתיחת ההליך, עתר המערער לביטול צו הכינוס מטעמים שונים. בית המשפט לא שעה לבקשתו וביום 21.6.2011 הכריז עליו פושט רגל ומינה את משיב 2 לנאמן על נכסיו (להלן: הנאמן). בהינתן "גילם" המופלג של הליכי פשיטת הרגל ובהתחשב בכך ש"תיק הנייר" במערכת "נט המשפט" מחזיק אלפי בקשות והחלטות, איני רואה צורך להרחיב על אודות השתלשלות העניינים הסבוכה שקדמה להחלטה מושא ענייננו. די שאציין כי לאורך השנים ניהל המערער שורה של הליכים שהמשותף לכולם הוא ניסיונו לבטל את הכרזתו פושט רגל בטענות ל"מרמה" שדבקה בה מצד גורמים שונים. הליכים אלה נדחו, וכך גם הערעורים שהגיש המערער על החלטות אלה לבית משפט זה (ראו למשל: ע"א 2606/10 כוכבי נ' כונס הנכסים הרשמי (12.7.2011); ע"א 3967/13 כוכבי נ' כונס הנכסים הרשמי (31.10.2013); ע"א 8011/13 כוכבי נ' כונס הנכסים הרשמי (25.1.2016); רע"א 3438/17 כוכבי נ' כונס הנכסים הרשמי (28.8.2017); בג"ץ 6534/17 כוכבי נ' כונס הנכסים הרשמי (5.11.2017)). כמו כן, בעודו בהליך פשיטת רגל יזם המערער ונטל חלק בהליכים משפטיים רבים שכוּונו כלפי גורמים שונים ובהם נושיו. על רקע זה ולנוכח בקשותיו לניהול ההליכים בעצמו וללא מעורבות הנאמן, קבע בית המשפט ביום 7.9.2014 כי כל ההליכים המשפטיים שבהם מעורב המערער ינוהלו על ידי הנאמן, למעט הליך אחד. ביום 5.8.2021 הגיש המערער לבית המשפט המחוזי בקשה להתיר לו לנהל בעצמו הליכים משפטיים מסוימים שיזם ובכלל זה תביעות שהגיש נגד משיבים 4-3. במסגרת זו עתר המערער לקבוע כי הנאמן אינו רשאי לייצגו בהליכים המתנהלים מחוץ להליכי פשיטת הרגל שמקורם במרמה ובהכרזה חסרת תוקף חוקי. ביום 8.8.2021 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה וקבע כדלקמן: "בתיק זה החייב הגיש אלפי בקשות, בניסיונותיו להוכיח את טענתו כי נעשתה כנגדו מרמה, ולא הצליח. במקום לכבד את ההחלטות השיפוטיות שהתקבלו על ידי ביהמ"ש זה על שלל מותביו ועל ידי ביהמ"ש העליון, החייב ממשיך בהגשת בקשות, תוך התעלמות מוחלטת מההחלטות שניתנו בתיק. לאור האמור אני דוחה את הבקשה." מכאן הערעור שלפנינו, בו שב המערער על טענותיו למרמה שדבקה בהליכי פשיטת הרגל ובפעולותיו של הנאמן. לדבריו, בנסיבות אלה ולשם "הגנה על קניינו וכבודו", יש לאפשר לו לנהל בעצמו את ענייניו המשפטיים. לצד הערעור הוגשה בקשה למתן סעד זמני המתיר למערער לייצג את עצמו בתביעותיו נגד המשיבים 4-3 בערכאות השונות. דין הערעור להיות מסולק על הסף. מלשונה של ההחלטה מיום 8.8.2021, שכלפיה מופנה הערעור, עולה באופן מובהק כי הבקשה שהוכרעה בגדרה אינה אלא בקשה לעיון חוזר בהחלטות קודמות שניתנו בעניינו של המערער, ובכללן ההחלטה מיום 7.9.2014 בה נקבע כי ההליכים המשפטיים שהמערער צד להם ינוהלו על ידי הנאמן. כלל ידוע הוא כי החלטה הדוחה בקשה לעיון חוזר בפסק דין היא "החלטה אחרת" שאינה נחשבת "צו בפשיטת רגל" לצורך סעיף 182 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, ואשר נתונה לערעור ברשות בלבד (ראו: ע"א 1625/16 כוכבי נ' כונס הנכסים הרשמי (29.2.2016); ע"א 4390/21 עיראקי נ' אהד בתרון – מנהל מיוחד, פסקה 4 (1.9.2021‏)). די בכך שלא נתונה למערער זכות ערעור על ההחלטה מיום 8.8.2021, כדי להוביל למחיקת ערעורו על הסף. בנוסף, דין הערעור להידחות לגופו של עניין. ניהול הליכים חיצוניים להליך פשיטת הרגל, בין אם על ידי החייב ובין אם על ידי בעל תפקיד, עלול לעיתים להועיל לקופת ההליך אך עשוי גם לגרוע ממנה. על כן, בבוא בית המשפט להחליט בבקשה של חייב לנהל בעצמו תביעה חיצונית להליך פשיטת הרגל, עליו לשקול ולאזן בין היתרונות והחסרונות מבחינת קופת פשיטת הרגל, וכן להביא בחשבון את זכותו של החייב לקבל את יומו בבית המשפט (רע"א 7154/20 ביאלוסטוצקי נ' עו"ד אורן הראל – נאמן לחייב, פסקה 14 (17.1.2021); רע"א 148/17 תמרי נ' עו"ד הראל – נאמן, פסקה 8 (29.3.2017); רע"א 8577/17 סחר חכם א.כ בע"מ נ' המנהל המיוחד בפשיטת רגל, פסקה 9 (10.4.2018)). בענייננו וכפי שעולה בבירור מהחלטת בית המשפט המחוזי, ספק גדול אם יש בהליכים המשפטיים שהמערער מעוניין לנהל בעצמו כדי להיטיב עם קופת פשיטת הרגל. בכל מקרה מדובר בעניין המצוי בגרעין שיקול דעתו הייחודי של בית המשפט של פשיטת רגל שערכאת הערעור תמעיט להתערב בו, אם בכלל. משכך, איני רואה כל עילה להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי. הערעור יסולק אפוא על הסף, בין אם על דרך של דחייתו לפי תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 ובין אם באמצעות מחיקתו לפי תקנה 147(ב)(2) לתקנות אלו. ממילא, נדחית גם הבקשה למתן סעד זמני לתקופת הערעור. משלא התבקשה תשובה לערעור ובהתחשב במתכונת הדיונית שבה ניתנה ההכרעה, לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏ג' בתשרי התשפ"ב (‏9.9.2021). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 21054980_N01.docx לש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il