פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 5495/06

חב' הקרן ליד מדרשת א"י בע"מ נ. שר הבטחון

העותרת ביקשה לשנות את תוואי גדר הביטחון באזור נבי סמואל בטענה לפגיעה בקניינה הפרטי.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 15/08/2006 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 5495/06 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה גדר הביטחון — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרת ביקשה לשנות את תוואי גדר הביטחון באזור נבי סמואל בטענה לפגיעה בקניינה הפרטי.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 5495/06

חב' הקרן ליד מדרשת א"י בע"מ נ. שר הבטחון

העותרת ביקשה לשנות את תוואי גדר הביטחון באזור נבי סמואל בטענה לפגיעה בקניינה הפרטי.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

חברה פרטית עתרה נגד תוואי גדר הביטחון באזור נבי סמואל, בטענה שהתוואי פוגע בקרקעות שבבעלותה ומוריד את ערכן. העותרת הציעה תוואי חלופי שלטענתה אינו פוגע בביטחון. המדינה טענה כי העתירה הוגשה בשיהוי, וכי התוואי הנוכחי חיוני לביטחון האזור, לרבות הגנה על כביש 436. בית המשפט העליון דחה את העתירה, בקובעו כי שיקולי המפקד הצבאי היו סבירים וכי התועלת הביטחונית בתוואי הקיים גוברת על הפגיעה הקניינית בעותרת, שאינה בלתי מידתית. עוד צוין כי העותרת תוכל לתבוע פיצויים כספיים בערכאות המתאימות אם נגרם לה נזק.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים א' ברק, ד' ביניש, א' פרוקצ'יה
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • חב' הקרן ליד מדרשת א"י בע"מ

נתבעים

  • שר הבטחון
  • מפקד פיקוד מרכז
  • ראש מינהלת "קשת צבעים"

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • תוואי הגדר פוגע ישירות בחלקות קרקע שבבעלות העותרת.
  • הותרת חלקות מצידה הפלסטיני של הגדר פוגעת בערך הקרקע ובמשא ומתן של העותרת.
  • ניתן להסיט את התוואי ב-200 מטר צפונה ללא פגיעה בביטחון.
טיעוני ההגנה
  • העתירה הוגשה בשיהוי רב.
  • הפגיעה בקניין העותרת קטנה ואינה בלתי מידתית.
  • התוואי הנוכחי חיוני לביטחון ולשליטה על כביש 436 וגבעת זאב.
  • הסטת התוואי תפגע בקרקעות פרטיות של פלסטינים אחרים.
מחלוקות עובדתיות
  • האם התוואי המוצע על ידי העותרת מספק הגנה ביטחונית שוות ערך לתוואי המתוכנן.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • עמדת המפקד הצבאי בדבר הצורך הביטחוני בתוואי הקיים.

הדגשים פרוצדורליים

  • העותרת לא הצטרפה להליכים קודמים באותו נושא למרות שהיו תלויים ועומדים.

הפניות לתיקים אחרים

תקדימים משפטיים
  • בג"ץ 4289/05
  • בג"ץ 4457/05
  • בג"ץ 3139/06
  • בג"ץ 3632/06
  • בג"ץ 3900/06

תגיות נושא

  • גדר הביטחון
  • זכות הקניין
  • ביטחון המדינה
  • שיהוי

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

הוראות וסעדים אופרטיביים

  • העותרת רשאית לפנות לערכאות המוסמכות לתביעת פיצויים כספיים בגין הנזק שנגרם לה.

טענות מנהליות

עילת הסבירות
הטענה הועלתה ונדחתה
מידתיות
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 5495/06 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5495/06 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופטת א' פרוקצ'יה העותרת: חב' הקרן ליד מדרשת א"י בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. שר הבטחון 2. מפקד פיקוד מרכז 3. ראש מינהלת "קשת צבעים" עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: י"ב באב התשס"ו (06.08.2006) בשם העותרת: בשם המשיבים: עו"ד משה גליק; עו"ד דורון ניר-צבי עו"ד ענר הלמן פסק-דין הנשיא א' ברק: עניינה של העתירה הוא תוואי גדר הביטחון העובר צפונית לכפר נבי סמואל. תוואי הגדר באזור זה הוא חלק מתוואי גדר הביטחון במרחב ביר נבאללה (ראו בג"ץ 4289/05, בג"ץ 4457/05, בג"ץ 3139/06, בג"ץ 3632/06 ובג"ץ 3900/06). 1. העותרת הינה חברה פרטית ישראלית. היא מאוגדת גם על-פי הדין החל באזור. העותרת עוסקת, בין השאר, ברכישת קרקעות בשטחי האזור, וברישומן בלשכת רישום המקרקעין. במסגרת עיסוקה, רכשה העותרת קרקעות באזור הכפרים נבי סמואל, אל-ג'יב, ובית אכסא. טענת העותרת היא כי תוואי הגדר המתוכנן מצפון לנבי סמואל בנוי בחלקו על קרקעות אשר בבעלותה. שבע חלקות קרקע אשר רשומות על-שם העותרת, או אשר נמצאות בהליכי רישום, נפגעות ישירות כתוצאה מהקמת הגדר. בנוסף, שש חלקות קרקע נוספות נותרות מצידה ה"פלסטיני" של הגדר, בתחום אל-ג'יב. העותרת ציינה כי היא מצויה במשא ומתן עם הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש ביהודה ושומרון, אשר בסיומו אמור להיחתם הסכם חילופין במסגרתו הממונה יקבל את קרקעות העותרת באזור נשוא העתירה, ואילו העותרת תקבל אדמות מדינה במקום אחר. טענת העותרת היא שהפגיעה בקרקעותיה והותרת קרקעות מצידה ה"פלסטיני" של הגדר תפגע פגיעה קשה בערך הקרקע ובעמדת המיקוח של העותרת במשא ומתן. הנה כי כן, טענת העותרת היא שתוואי הגדר פוגע פגיעה קשה בקניינה. העותרת מציעה להסיט את התוואי בכ-200 מטר צפונה, לכיוון מורדות נבי סמואל. תוואי זה, לטענת העותרת, ימנע את הפגיעה בה. דעתה היא שלא יהיה בהסטת הגדר כדי להפחית בתועלתה הביטחונית. לפיכך, בקשת העותרת היא כי נורה על תיקון תוואי הגדר כך שתימנע הפגיעה בהם. 2. המשיבים מבקשים שנדחה את העתירה. עמדתם היא שדין העתירה להידחות על הסף, עקב השיהוי הרב בהגשתה. תוואי הגדר במרחב ביר-נבאללה נקבע לפני זמן רב, ומזה חודשים רבים הוא מצוי בהתדיינות משפטית בפני בית משפט זה. במשך תקופה זו, לא ראתה העותרת להצטרף כצד להליכים המתנהלים ולהעלות את טענותיה.עמדת המשיבים היא שדין העתירה להידחות אף לגופה. לטענתם הפגיעה בקניינה של העותרת היא קטנה. זאת משום שחלק מהחלקות מצויות בתחום הפארק המוכרז נבי סמואל, וביחס אליהן חלה תכנית מתאר שאינה מאפשרת בניית מבנים חדשים למגורים. חלקן האחר של החלקות מצוי בשטח שייעודו התכנוני הינו חקלאי. זאת ועוד, עמדת המשיבים היא שהזזת התוואי צפונה, כבקשת העותרת, תפגע פגיעה ממשית ביכולת השליטה מתוואי התגדר על השטח המצוי מצפון לגדר, בתוך מרחב ביר נבאללה. התוצאה תהיה פגיעה ממשית ביכולת ההגנה על "אצבע גבעת זאב" ועל כביש 436 המוביל מגבעת זאב לירושלים. כמו כן מציינים המשיבים כי שינוי תוואי הגדר כבקשת העותרת יבוא על חשבון פגיעה דומה בחלקות פרטיות של פלסטינים תושבי האזור. מסקנת המשיבים היא שהפגיעה בעותרת הינה נחוצה מבחינה ביטחונית, ומידתית בהיקפה. לפיכך, דין העתירה להידחות. 3. לאחר ששמענו את טענות הצדדים ועיינו בהודעותיהם, נחה דעתנו כי דין העתירה להידחות. מקובלת עלינו עמדתו של המפקד הצבאי לפיה מבחינה ביטחונית, תוואי הגדר הנוכחי, המאפשר שליטה מיטבית על השטח שמצפון לגדר, ובכלל זה איזור גבעת זאב וכביש 436, עדיף באופן משמעותי על התוואי המוצע על-ידי העותרת. התועלת הביטחונית של תוואי הגדר הנוכחי, על פני התוואי המוצע על-ידי העותרת, היא, אם כן, רבה. מנגד, אין לומר שהפגיעה בעותרת היא קשה באופן בלתי מידתי. שטח הקרקע שנתפס לצורך בניית הגדר הינו קטן יחסית, ובו ממילא לא ניתן לבנות בנייה למגורים. המשיבים הבהירו כי ישולמו לעותרת דמי שימוש עבור הקרקע שנתפסה. הפגיעה הנטענת באינטרס הכספי של העותרת אינה יכולה להוות שיקול כנגד תוואי הגדר שנקבע, כאמור, משיקולים ביטחוניים מובהקים. מכל מקום, וככל שהעותרת סבורה שנגרם לה נזק כספי, פתוחה בפניה הדרך לפנות לערכאות המוסמכות לדון בכך. לא למותר לציין כי הסטת התוואי צפונה, אף לו הייתה אפשרית מבחינה ביטחונית, הייתה כרוכה בפגיעה בחלקות קרקע אחרות. מקובלת עלינו עמדתו של המפקד הצבאי לפיה לעניין זה אין כל עדיפות לעותרת על פני נפגעים אפשריים אחרים. סוף דבר, לא נפל כל פגם בשיקול דעתו של המפקד הצבאי בקביעת תוואי גדר ההפרדה באזור נשוא העתירה, ואין כל עילה להתערבותנו. לפיכך, העתירה נדחית. ה נ ש י א השופטת ד' ביניש: אני מסכימה. ש ו פ ט ת השופטת א' פרוקצ'יה: אני מסכימה. ש ו פ ט ת הוחלט כאמור בפסק דינו של הנשיא א' ברק. ניתן היום, כ"א באב התשס"ו (15.08.2006). ה נ ש י א ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06054950_A02.doc דז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il