עמוס כחלון נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 5492/02 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 5492/02 בפני: כבוד השופט מ' חשין כבוד השופט י' טירקל כבוד השופטת א' חיות המערער: עמוס כחלון נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 11.6.02 בת.פ. 1179/01 שניתן על ידי כבוד השופטים: ד' בר-אופיר, הדסה אחיטוב-הרטמן וש' דותן תאריך הישיבה: י"ד באלול התשס"ג (11.9.2003) בשם המערער: עו"ד שלומציון גבאי-מנדלמן בשם המשיבה: עו"ד גלי פילובסקי פסק-דין השופט מ' חשין: ערעור על חומרת עונש. 2. המערער, גבר כבן ששים ושש, אסף בריכבו ילד כבן שלוש-עשרה וחצי אותו הכיר, והביאו לדירתו בתואנות שווא. בהיותם בדירה התנפל המערער על הילד, השליך אותו על מיטה והפשיטו בכוח מבגדיו. הילד ניסה להתנגד אך כוחו לא עמד לו להתמודד עם גבר מבוגר. משהפשיטו מבגדיו החל המערער מבצע בילד סידרה של מעשי סדום קשים ואכזריים. תחילה השכיבו על גבו והחדיר את איבר מינו לפיו, ומשסיים הפך את הילד על ביטנו, משח את פי-הטבעת שלו במישחה, ובעודו אוחז בו בכוח החדיר את איבר מינו לפי-הטבעת שלו. הילד נאנק מכאבים, אך המערער לא ריחם ולא הרפה אלא הוסיף והחדיר את איבר מינו לפי הטבעת של הילד שוב ושוב עד שהגיע לפורקן מיני. 3. המערער הורשע על-פי הודאתו בעבירה של מעשה סדום בקטין בנסיבות אינוס, עבירה כהגדרתה בסעיף 347(ב) ביחד עם סעיף 345(א)(3) לחוק העונשין, תשל"ז-1977. משהרשיעו כך בדינו, נפנה בית-המשפט המחוזי לגזירת עונשו של המערער. על כף החובה הונחו חומרת מעשיו של המערער; הפגיעה בילד שטרם מלאו לו 14 שנים; העובדה שהמערער ניצל את נסיבותיו המיוחדות של הילד - היותו חוסה בפנימייה הסובל מהזנחה מצד משפחתו; ועברו הפלילי הקודם של המערער שכלל הרשעות רכוש וסמים. על כף הזכות הונחו הודאתו של המערער שחסכה מן הילד את הצורך להעיד במשפט; גילו של המערער; ומצבו הבריאותי של המערער. השיקולים נשקלו אלה אל-מול אלה, ולסוף החליט בית-המשפט לגזור על המערער שתים-עשרה שנות מאסר בפועל ועליהן שנת מאסר אחת על-תנאי. 4. המערער מערער על חומרת העונש שנגזר עליו ובפיו טענות על כך שבית משפט קמא לא נתן מישקל ראוי לשיקולי הקולה והחמיר עימו במאוד. בעיקר, כך טוען המערער, לא ניתן מישקל ראוי למצב בריאותו, שכן סובל הוא מאי-ספיקת לב משמעותית וממחלות נוספות, ושהותו בכלא מחמירה את מצבו הבריאותי. בית-הסוהר, כך טוען המערער, אינו יכול לתת מענה רציני ונכון לבעיותיו הרפואיות, ואילו הוא עצמו מסרב לצאת לטיפולים "בשל 'הבושה' לפיה מחויב הוא לצאת כשהוא אזוק בידיו ורגליו". מיכלול הנסיבות ובעיקר מצב בריאותו המעורער והמתערער, כך טוען המערער, מחייבים כי בית-המשפט יקל בעונשו באופן משמעותי. 5. ביום 11.9.2003 נערך דיון במעמד הצדדים, ובסיומו ביקשנו משירות בתי הסוהר חוות-דעת כוללת לעניין מצב בריאותו הגופני והנפשי של המערער בשהותו בבית הסוהר. חוות-הדעת התקבלה, ועל פי האמור בה המערער הופנה אמנם לבית-החולים בשל בעיות בריאות, אלא שהתופעה אשר בשלה אושפז - חלפה, מצבו הרפואי השתפר, וכיום מצוי הוא במצב כללי טוב ואינו נזקק לאישפוז. הוספנו וביקשנו את תגובת המערער לחוות-דעת זו, ומשקיבלנו תגובה זו הסתבר לנו כי חולק הוא על ממצאיו של שירות בתי-הסוהר ואף מוסיף הוא כי לאחר הגשת חוות-דעתו של שירות בתי-הסוהר הקובעת כי מצבו הכללי טוב, נזקק הוא לאישפוז נוסף בשל מצבו הבריאותי המידרדר. אשר-על-כן מוסיף הוא ומבקש כי נקל בעונשו. 6. קראנו את המסמכים שהונחו לפנינו, ובתיתנו דעתנו לנסיבות המקרה, לטענותיו של המערער ולחוות-דעתו של שירות בתי-הסוהר, מחליטים אנו לדחות את הערעור. המערער הורשע במעשים חמורים - מעשים אשר קשה להגזים בחומרתם - בנצלו את תמימותו של ילד שהכיר אותו, ילד שנתן בו אמון ונלווה אליו לדירתו ללא כל חשש. והפגיעה בילד פגיעה כה חמורה היא, שאין ספק כי תלווה אותו שנים ארוכות ואפשר עד אחרית ימיו. על מעשיו החמורים חייב המערער לתת את הדין, וקריאת גזר-דינו המפורט של בית-המשפט המחוזי תלמדנו כי ניתן משקל ראוי והולם למיכלול נסיבות העניין. אשר למצב בריאותו של המערער: בית-המשפט המחוזי התחשב במצב בריאותו, ולא מצאנו כל חידוש בטענות שהושמעו לפנינו. אכן, אין ספק כי שהייה בבית-האסורים אינה מוסיפה רוב בריאות לאסיר, בוודאי כך לאסיר חולה, אלא שלא עלה בידי המערער להראות כי לא יזכה לקבלת טיפול רפואי נאות בבית-הסוהר או כי המשך שהותו בבית-הסוהר עלולה לסכן את חייו. חוות-דעתו של שירות בתי-הסוהר אף מוכיחה את ההיפך. 7. הערעור נדחה. ש ו פ ט השופט י' טירקל: אני מסכים. ש ו פ ט השופטת א' חיות: אני מסכימה. ש ו פ ט ת לפיכך הוחלט כאמור בפסק-דינו של השופט מ' חשין. היום, ו' בכסלו התשס"ד (1.12.2003). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 02054920_G06.doc/צש מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il