פלוני נ. כב' השופטת נעה תבור מבית המשפט המחוזי בתל אביב

3 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5484/24 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט י' אלרון כבוד השופטת י' וילנר העותר: פלוני נ ג ד המשיבות: 1. כב' השופטת נעה תבור מבית המשפט המחוזי בתל אביב 2. פרקליטות המדינה עתירה למתן צו על תנאי; ובקשה לצו ביניים בשם העותר: עו"ד איתן פינקלשטיין פסק-דין השופט נֹעם סולברג: עתירה למינוי סניגור לעותר מטעם הסניגוריה הציבורית, על מנת שזה ייצגו במסגרת ההליך הפלילי שמתנהל נגדו, בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (ת"פ 35455-01-20). כסעד חלופי, מבוקש להורות על דחיית המשפט הפלילי לפרק זמן ניכר, לשם היערכות לייצוג עצמי. עוד התבקש צו ביניים שלפיו ימנעו המשיבים מקידום המשפט, עד להכרעה בעתירה. רקע עובדתי נגד העותר ואחרים, מתנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו הליך פלילי. בגדרי ההליך הנוכחי, אין ענייננו בפרטי האישומים השונים אשר מיוחסים לעותר; עניין לנו בסוגיית יצוגו של העותר – סוגיה ש'תפחה', כבר כשלעצמה, לממדים נכבדים ביותר. פרקיה הקודמים של הסאגה תוארו זה מכבר, בפירוט, על-ידי בית המשפט המחוזי, בהחלטתו מיום 17.6.2024, שאותה תוקף העותר בעתירתו. לפיכך, די אם אציין כי עסקינן עתה בסניגור ציבורי, רביעי במספר, אשר ממונה לעותר, אלא שהעסקתו הובאה לכדי גמר. בחלק מן המקרים ביקש את הפסקת היצוג העותר עצמו, בטענה לאי-התאמת הסניגור להליך, ולהיעדר אמון בו; בחלקם האחר, הבקשה נתבקשה על-ידי הסניגוריה הציבורית. זאת, בין היתר, על רקע הודעות שהודיע העותר לסניגורים ציבוריים שלא היו לרוחו כי לא יזכו לכל שיתוף פעולה מצִדו, כמו גם הימנעותו בפועל מקיום שיח עִמם; וכן פגישות שניהל העותר, במקביל ליִצוגו על-ידי הסניגוריה, עם כמה וכמה עורכי דין פרטיים, אשר נטען כי ניסו להכווין מבחוץ את אופן ניהול הגנתו של העותר, ואף קיימו פגישות הנוגעות להליך העיקרי עם מייצגי התביעה. בתווך, בין סניגור ציבורי אחד למשנהו, הספיק העותר לעמוד גם בשלבי התקשרות שונים עם מספר לא מבוטל של סניגורים פרטיים, לרבות העסקה מלאה של חלקם. דא עקא, שגם יחסים אלה עלו על שרטון, או שמלכתחילה דובר היה בהעסקה שלא נועדה עבור ההליך העיקרי, אלא עבור הליכים אחרים, דוגמת הליכי גישור או מעצר. אחת מהסתעפויותיה הרבות של סוגיית ייצוג העותר באה זה מכבר לפתחו של בית משפט זה, אז נקבע כהאי לישנא: "לנוכח התנהלותו של [העותר], [...] אנו סבורים כי אין לאפשר עוד ל[עותר] לשבש את ההליך הפלילי על-ידי החלפה תכופה של סניגורים, אשר כבר גרמה להימשכות בלתי נסבלת של ההליך. [...] אשר על כן, עניינו של [העותר] יועבר לסניגוריה הציבורית להסדרת הייצוג בהליך הפלילי. כמו כן, אנו קובעים כי אם [העותר] יבחר שלא להיות מיוצג על-ידי סניגור ציבורי מכל סיבה שהיא, או אם הסניגור שימונה לו ישוחרר מהייצוג, מכל סיבה שהיא – לא יהא מנוס מקביעה כי [העותר] אינו משתף פעולה עם שום סניגור וכי יהא עליו לייצג את עצמו בהליך הפלילי שמתנהל בעניינו" (ע"פ 6378/23 בסרגליק נ' כבוד השופט יוסף טופף, פסקאות 5-4 (20.09.2023) (להלן: עניין בסרגליק); ההדגשה הוּספה – נ' ס'). אחר הדברים האלה, ביום 2.6.2024, התקיים דיון שנועד למענה משלים לכתב האישום, ולקביעת תכנית משפט עדכנית. ואולם, בפתח הדיון, הודיעו סניגוריו הציבוריים של העותר באותה עת, כי אף הם מבקשים להשתחרר מן הייצוג. זאת, הן על רקע המשך עמידתו של העותר בקשרים עם סניגורים פרטיים, אשר תוארו כמי שמנסים להשפיע על ניהול הגנת העותר; הן, בעיקר, עקב הערה גזענית ופוגענית שנטען כי העותר השמיע באוזני אחד מבאי-כוחו. את האמירה המדויקת נמנעו הסניגורים מלהציג לפני בית המשפט, מטעמי חיסיון עו"ד-לקוח, אך היא תוארה ככזו שאין להסכין עמה כלל וכלל. על רקע זה נטען גם, כי כאשר סניגור סופג מלקוחו גידופים ואמירות פוגעניות – לא יכונו יחסי האמון שהם כה חיוניים ליצוג המשפטי, וממילא יש להורות על שחרור מן הייצוג. הבקשה – התקבלה, בהחלטה מיום 17.6.2024, שבגדרה הורה בית המשפט על שחרור באי-כוחו של העותר מייצוגו. נוכח זאת, ובשים לב להחלטת בית משפט זה בעניין בסרגליק, הורה בית המשפט גם על שחרורה של הסניגוריה הציבורית מייצוג העותר, כך שזה ידרש מעתה לשכור את שירותיו של סניגור פרטי, או לייצג את עצמו. בקשת העותר לעיון חוזר – נדחתה גם היא. מכאן העתירה שלפנינו. בעתירה נטען, כי אף אם התבטאות העותר כלפי בא-כוחו לא היתה במקומה, אין בה – וגם לא בהזדקקותו של העותר לשירותיהם של סניגורים פרטיים 'מהצד' – כדי להצדיק את שחרור הסניגורים הציבוריים מייצוגו; ודאי לא את שחרורה של הסניגוריה הציבורית מן המשימה. דיון והכרעה דין העתירה – להידחות, ללא צורך בתשובה מאת המשיבים. מושכלות יסוד הן, כי בית משפט זה אינו משמש כערכאת ערעור על החלטות ביניים בעניינים פליליים; על החלטות ביניים אלה, ניתן להשיג אך במסגרת הערעור על פסק הדין, אלא אם מדובר בהחלטה מסוג שאותו החריג המחוקק מפורשות לעניין זה (בג"ץ 7934/07 אבו יוסף נ' מדינת ישראל – רשות מס הכנסה, פסקה 5 (19.9.2007)). אכן, לכלל מושרש זה חריג צר, שלפיו בית משפט זה יֵאות לדון ב"טענה של העדר סמכות, או אם מתגלית תופעה קיצונית של שרירות בתחום שהוא מינהלי טהור" (בג"ץ 583/87 הלפרין נ' סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, פ"ד מא(4) 683, 702 (1987) (להלן: הלכת הלפרין); וראו גם: בג"ץ 10149/06 רס עובדות נ' בית משפט שלום באר שבע, פסקה 3 (10.12.2006); בג"ץ 7652/23 י.ב שיא משאבים בע"מ נ' מדינת ישראל אגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין, פסקה 3 (26.10.2023)). על כל פנים, ברי כי טענות העותר שעניינן שיקול הדעת שהפעיל בית המשפט המחוזי, שעה שהכריע על שחרור הסניגוריה הציבורית מיצוגו, אינן באות בגדרי החריגים הנ"ל. לצד האמור, נשמעה דעה שלפיה יש מקום לדון גם בעתירות שהימנעות מן הדיון בהן תביא על מגישן נזק בלתי הפיך – מעוות שאינו בר-תיקון במסגרת הליך הערעור (בג"ץ 1382/13 פלוני נ' בית המשפט המחוזי בחיפה, פסקה 9 (27.2.2013)). גם אם אניח כי עניינו של העותר בא בגדרה של קטגוריה זו, דין עתירתו עודנו לדחיה, בהיעדר עילה להתערבותו של בית משפט זה. אכן, הנזק שצפוי לו לעותר, כתוצאה משלילת הייצוג הציבורי – אינו מבוטל כלל. ברם, מדובר בתוצאה מוצדקת ומתבקשת, שהיא פרי התנהלותו הקלוקלת של העותר, שלא השכיל לשתף פעולה אף לא עם אחד מארבעת הסניגורים הציבוריים ששירותיהם הועמדו לרשותו – עילה שיש בה כדי להצדיק הפסקת יצוג על-ידי הסניגוריה הציבורית (תקנה 8(א) לתקנות הסניגוריה הציבורית, התשנ"ו-1996 (להלן: התקנות)). חמור במיוחד מקרה הפסקת הייצוג הנוכחי, שבו חרף אזהרתו המפורשת של בית משפט זה, בעניין בסרגליק, שלפיה הפסקת הייצוג הבאה משמעותה תהיה שלילה מוחלטת של זכות העותר ליהנות מן הייצוג הציבורי, שב העותר ונמנע פעם נוספת משיתוף פעולה הולם עם באי-כוחו – התנהלות שהגיעה לשיאה עם השמעת הערה פוגענית, גזענית ופסולה. הנה כי כן, העותר הוּתרה, ובכל זאת נהג כדרך שנהג; אין לו להלין אלא על עצמו. זאת ועוד, כפי שצוין בע"פ 6378/23 הנ"ל, וכפי שעולה גם מבחינת ציר התקדמותו של ההליך הפלילי בעניינו של העותר, מכלול התנהלותו של זה האחרון מלמד על שיבוש הולך ונמשך של ההליך הפלילי, באמצעות החלפה תכופה של סניגורים, ציבוריים ופרטיים כאחד. אין מקום לאפשר התנהלות מעין זו, העשויה אף לעלות כדי שימוש לרעה בזכות ליִצוג ציבורי. אין הצדקה להעמיס עלויות כספיות שכאלה על קופת הציבור. אמנם כן, הזכות ליִצוג ציבורי היא זכות חשובה ביותר, שלא בנקל תישלל מנאשם שזכאי לה; ברם, לצד הכלל התווה המחוקק גם את היוצא מן הכלל – מצב שבו תשוחרר הסניגוריה הציבורית מחובת הייצוג (סעיף 16 לחוק הסניגוריה הציבורית, התשנ"ו-1995, ותקנה 8(א) לתקנות); כפי שצוין בע"פ 7576/09 הסנגוריה הציבורית מחוז דרום נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (24.9.2009): "בית המשפט רשאי להתיר לסנגור שנתמנה להפסיק לייצג את הנאשם מחמת שזה לא שיתף פעולה עימו; בית המשפט רשאי גם שלא למנות לנאשם סנגור אחר אם ראה שאין בכך להועיל. [...] הגנה הניתנת לנאשם שאינו משתף פעולה עם סנגורו – לאו הגנה היא, והיא אף עלולה לפגוע בנאשם עצמו משלא ניתנים בידי הסנגור הממונה כלים שיאפשרו לו לנהל כראוי את ההגנה על הנאשם. זאת ועוד זאת: אין להתעלם בשום פנים גם מעניינו של הסנגור. במיוחד כך כאשר מדובר בפיקוח נפש כמעט – מקום בו הנאשם לא רק שאינו משתף פעולה עם הסנגור כי גם מכה אותו מעת לעת. לא יעלה על הדעת כי ניתן לכפות במצב דברים זה מינוי סנגור הנתון לסיכון פיזי כאמור, ואף לא מקום בו נתון הסנגור לחרפות וללשון משתלחת" (וראו גם: רע"פ 5434/12 אזנקוט נ' מדינת ישראל (5.8.2012); בג"ץ 11341/05 לוי נ' הסניגוריה הציבורית הארצית (15.6.2006)). על רקע כלל המתואר, אין אפוא כל מקום להתערבותו של בית משפט זה בהחלטת בית המשפט המחוזי, שאותה מבקש העותר לתקוף; נזק אכן נגרם לו, אך בדין נעשה כן – העותר הוא שהביא נזק זה על עצמו, במו ידיו. גם הסעד החלופי שהתבקש, דחיית המשפט למשך זמן ניכר – דינו להידחות. כפי שצוין לעיל, בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות הערכאה הפלילית בכגון דא: "בית המשפט הגבוה לצדק לא יתערב בהליכים אזרחיים או פליליים לפני בתי המשפט הרגילים [...] קביעת הרכבים, קביעת מועדים, דחיית משפטים והעברת תיקים צריכות להיות נושאים, המושארים לשיקול-דעתו של הגורם השיפוטי בבית המשפט, שהופקד על נושא זה" (הלכת הלפרין, עמוד 702; ראו גם: בג"ץ 2291/06 אפל נ' בית המשפט השלום בתל אביב-יפו, פסקה 5 (26.3.2006)). העתירה נדחית אפוא בזאת. ממילא, נדחית גם הבקשה למתן צו ביניים. לפנים משורת הדין נימנע מלפסוק לחובת העותר תשלום הוצאות לאוצר המדינה. ניתן היום, ‏ב' בתמוז התשפ"ד (‏8.7.2024). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 24054840_O01.docx שא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1