בג"ץ 5478-24
טרם נותח
סגא זוהיר מחמד אלמעדי נ. מפקד כוחות צה"ל באיו"ש
סוג הליך
עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
פסק הדין המלא
-
3
1
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 5478/24
לפני:
כבוד השופט נ' סולברג
כבוד השופטת י' וילנר
כבוד השופט ח' כבוב
העותרת:
סגא זוהיר מחמד אלמעדי
נ ג ד
המשיבים:
1. מפקד כוחות צה"ל באיו"ש
2. שופט בית המשפט הצבאי לערעורים
3. שירות הביטחון הכללי
עתירה למתן צו הביאס קורפוס
בשם העותרת:
עו"ד כאמל נאטור
פסק-דין
השופט ח' כבוב:
העותרת, פלסטינית ילידת שנת 1997 מהכפר מלאכ, נעצרה בהתאם לצו מעצר מינהלי שהוצא נגדה, על-ידי משיב 1; בעת הוצאתו, הצו הורה על מעצרה מיום 25.04.2024 ועד ליום 17.10.2024 (להלן: הצו).
בהחלטתו מיום 30.05.2024 הורה בית המשפט הצבאי בעופר (כבוד השופטת סא"ל ד' ישי; תיק מס' 3886/24) על קיצורו המהותי של הצו "נוכח קיומה של תשתית למעצרה המנהלי של [העותרת] מחד, ואפשרות ממשית לקיומה של חלופה פלילית מאידך [...] כך שיעמוד בתוקפו עד ליום 16.06.2024", תוך שנקבע כי "במהלך תקופה זו, תמוצה החקירה הפלילית בעניינה של [העותרת] במלואה, ואם לאחר חקירה ממצה לא תיאסף תשתית ראייתית מספקת, יוכל המפקד הצבאי להוציא צו מעצר מנהלי אשר ייבחן בביקורת שיפוטית בהתאם".
דעתה של התביעה הצבאית לא נחה מההחלטה הנ"ל, והיא ערערה לבית המשפט הצבאי לערעורים. ככל שניתן להבין – תחילה הסכימו הצדדים על דחיית מועד הדיון, שאמור היה להתקיים ביום 23.06.2024, עד ליום 09.07.2024 לשם השלמת חקירה; אך בהמשך הדיון הוקדם ליום 30.06.2024, נוכח עמדת התביעה הצבאית לפיה, לאחר שבחנה את הדברים, אין היא רואה מקום לבצע השלמת חקירה בנדון. על עמדה זו חזרה התביעה הצבאית גם בטיעון בעל-פה, תוך שהיא מנסה לשכנע מדוע שגה בית המשפט הצבאי בעופר בהחלטתו.
בהחלטה מיום 03.07.2024, שניתנה לאחר שמיעת טיעונים ועיון בחומר הגלוי והחסוי – בית המשפט הצבאי לערעורים (כבוד השופט סא"ל מ' שילה) הורה על דחיית הערעור ושחרור העותרת ממעצר.
בו ביום הגישה התביעה הצבאית בקשה כי בית המשפט לערעורים יעשה שימוש בסמכותו, ויורה על עיכוב ביצוע שחרורה של העותרת "על מנת לאפשר [לתביעה] לשקול את המשך צעדיה, ובהתאם, לבחון מחד קיומה של חלופה פלילית בהתאם להחלטת הערכאות השונות, ולחלופין, לבחון פנייה לאפיקים אחרים". בהחלטתו קבע בית המשפט כך: "במעמד התובע הצבאי [...] הובהר כי בכוונת התביעה לשקול עתירה לבג"צ על החלטת ביהמ"ש. במצב דברים זה אני מעכב את ביצוע החלטת השחרור של [העותרת] עד ליום 7.7.24 בשעה 17:00".
מכאן העתירה שלפנינו, שהוגשה ביום 04.07.2024 כעתירת 'הביאס קורפוס' אך עניינה, הלכה למעשה, בהחלטת בית המשפט הצבאי לערעורים מיום 03.07.2024 כי שחרורה של העותרת יעוכב עד להיום, 07.07.2024, בשעה 17:00. בעתירה נטען כי "משפקע צו המעצר המנהלי נגדה היה מקום לשחררה באופן מיידי, במיוחד על רקע סירוב המשיבים למצות את החקירה נגדו [כך במקור – ח' כ'] ולמצות את האופציה הפלילית במשך פרק הזמן שהוענק להם בידי בית המשפט הצבאי בערכאה הראשונה".
ייאמר מיד, כי החלטת בית הדין הצבאי לערעורים על עיכוב ביצוע החלטתו, ניתנה מכוח סעיף 289(ג) לצו בדבר הוראות ביטחון (נוסח משולב) [יהודה והשומרון] (מס' 1651), התש"ע-2009, המאפשר לשופט "לבקשת בא כוח המפקד הצבאי, ומטעמים מיוחדים שיירשמו, להשהות את ביצוע השחרור לתקופה שלא תעלה על 72 שעות" (ההדגשה הוספה – ח' כ'), כאשר לעניין זה שבתות ומועדים אינם באים במניין 72 השעות האמורות.
בענייננו, אמנם הדרך הדיונית בה הלכו הצדדים, ובפרט התביעה הצבאית, אינה מובנת מאליה. אף לא מובן מאליו אם עצם העובדה שהתביעה הצבאית שוקלת הגשת הליך בפני בית המשפט הגבוה לצדק יש בה כדי להוות 'טעם מיוחד שיירשם' לעיכוב ביצוע. מכל מקום, בנסיבות העניין, ובהינתן סד הזמנים הקיים, לא שוכנענו כי קיים טעם מבורר להתערב בהחלטת בית המשפט הצבאי לערעורים לעכב, קמעה, את שחרורה של העותרת. בצד האמור יוער, כי חזקה על התביעה הצבאית כי אם היא גמרה בדעתה שאין בכוונתה להגיש עתירה בנדון – היא תשחרר את העותרת בהקדם האפשרי.
בכפוף לאמור העתירה נדחית בזאת.
ניתן היום, א' בתמוז התשפ"ד (7.7.2024).
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
_________________________
24054780_C01.docx גק
מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il
1