עיריית ירושלים נ. יובל אברהם

13 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מינהליים עע"מ 5476/23 עע"מ 5495/23 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט ע' גרוסקופף כבוד השופטת ר' רונן המערערת בעע"מ 5476/23: המערער בעע"מ 5495/23: עיריית ירושלים בית הספר "בית יעקב" מרכז החינוך העצמאי לת"ת ולבתי ספר נ ג ד המשיבים בעע"מ 5476/23: 1. יובל אברהם 2. דרור בקל 3. ליאת עצמון-הכט 4. מירה פרקש 5. ורד לוי-אונגר 6. מריאנה קורנפלד 7. בית ספר לבנות "בית יעקב" מרכז החינוך העצמאי המשיבים בעע"מ 5495/23: 1. יובל אברהם 2. דרור בקל 3. ליאת עצמון-הכט 4. מירה פרקש 5. ורד לוי-אונגר 6. מריאנה קורנפלד המבקשים להצטרף: 7. עיריית ירושלים 1. עמותת התעוררת בירושלים – התעוררות (ע"ר) 2. אדיר שוורץ חבר מועצה ויו"ר ועדת הביקורת במועצת עיריית ירושלים ערעורים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בתיק עת"מ 20667-05-23 מיום 11.7.2023 שניתן על ידי כב' השופטת שירלי רנר; בקשה להצטרף להליך כידיד בית המשפט תאריך הישיבה: כ"ז באב התשפ"ג (14.8.2023) בשם המערערת בעע"מ 5476/23 והמשיבה 7 בעע"מ 5495/23: בשם המערער בעע"מ 5495/23 והמשיב 7 בעע"מ 5476/23: בשם המשיבים 6-1: בשם המבקשים להצטרף: עו"ד דוד הלפר; עו"ד עידן שחם; עו"ד אשר עמרם; עו"ד בועז שובל; עו"ד מאיר נקי; עו"דאבירן אטיאס עו"ד יאיר עשהאל; עו"ד יוסף חסיד עו"ד בתיה קאופמן עו"ד מתן גוטמן פסק-דין השופט י' עמית: שני ערעורים על פסק דינו מיום 11.7.2023 של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (כב' השופטת ש' רנר), במסגרתו נקבע כי החלטת עיריית ירושלים, המערערת בע"א 5476/23 (להלן: העירייה או עיריית ירושלים) להקצות מבנה לבית הספר "בית יעקב" מרכז החינוך העצמאי לת"ת ובתי ספר, המערער בע"א 5495/23 (להלן: בית יעקב, וביחד המערערים) - מבוטלת. העובדות הצריכות לעניין 1. מושא הערעורים הינו מבנה הממוקם בשכונת קריית יובל שבירושלים (להלן: המבנה). המבנה הוא בבעלות "רשת עמל מוסד לחינוך מקצועי ולהכשרה" (להלן: עמל) אשר הפעילה בקומה העליונה בית ספר על אזורי "עמל ליידי דייויס". ביום 28.8.2022 המליצה ועדת הכספים של עיריית ירושלים למועצת העיר לשכור את הקומה העליונה במבנה לשימוש עבור מוסדות חינוך, וביום 31.8.2022 אושררה ההחלטה על ידי מועצת העיר. בעקבות פרסומים בכלי התקשורת לפיהם העירייה מתכוונת להקצות את המבנה לבית יעקב לשימוש כבית ספר לבנות, הוגשה עתירה מינהלית לבית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (עת"מ 50611-01-23, להלן: העתירה הראשונה) במסגרתה הצהירה העירייה כי טרם התקבלה החלטה למי יוקצה המבנה, וכי ההקצאה תעשה בהתאם לחוזר מנכ"ל משרד הפנים 5/2001 "נוהל הקצאת קרקעות ומבנים ללא תמורה או בתמורה סמלית של משרד הפנים" (12.09.2001) (להלן: הנוהל). לאור הצהרה זו נמחקה העתירה הראשונה בהסכמה. 2. כפי שעולה מערעורה של העירייה, הליכי המשא ומתן בינה ובין עמל ביחס לקומה העליונה של המבנה התגבשו לכדי הסכם מחייב רק בתחילת חודש מרץ. ביום 24.3.2023 פרסמה העירייה הודעה לעניין רשות שימוש במבנה לפי ההליך המקוצר הקבוע בסעיף 7א לנוהל, עליו יורחב בהמשך. בית יעקב היה היחיד שהגיש בקשה להקצאת המבנה עבורו. 3. ביום 8.5.2023 הוגשה לבית משפט קמא העתירה מושא הערעורים דנן, ולצידה בקשה לצו ביניים. ביום 10.5.2023 ניתנה החלטת כב' השופט א' רון לפיה ישיבת ועדת ההקצאות אשר נקבעה ליום המחרת, 11.5.2023, רשאית להתכנס, אולם כל החלטה שתתקבל ביחס להקצאת הנכס לא תיכנס לתוקפה עד להכרעה בעתירה. 4. ביום 11.5.2023 התקיימה ישיבת ועדת ההקצאות כמתוכנן, שבסופה המליצה הוועדה לקבל את בקשת בית יעקב לשימוש בנכס לתקופה של שנה. ביום 20.6.2023 באה הוועדה בהמלצה בפני מועצת העיר, וביום 22.6.2023 אישררה המועצה את ההקצאה לבית יעקב. 5. לשלמות התמונה יצוין, כי ביום 13.7.2023 פרסמה העירייה את הקצאת הנכס לטווח ארוך בהתאם לאמור בסעיף 7 לנוהל. הליך ההקצאה צפוי להסתיים לכל המוקדם בחודש פברואר 2024. פסק דינו של בית משפט קמא 6. בפסק דינו, בית משפט קמא סקר את הנוהל ואת שלושת המסלולים הקבועים בו להקצאת קרקעות ומבנים. בית המשפט נדרש ליחס בין הליך ההקצאה הרגיל הקבוע בסעיף 7 לנוהל, ובין הליך ההקצאה המקוצר הקבוע בסעיף 7א לנוהל, וקבע כי "הנוהל המקוצר אינו בבחינת 'מקדמה' עד לקיום הנוהל הרגיל, אלא הוא נועד לפתרון צורך דחוף, בלתי תלוי בנוהל הרגיל". נקבע כי בית יעקב לא הסתיר את רצונו להשתמש במבנה לתקופה העולה על שנה, וכי בכוונתו לפעול לקבלת הקצאה גם במסגרת הליך ההקצאה הרגיל. על כן, הקצאת המבנה בהליך המקוצר לבית יעקב, יש בה כדי להשפיע על שיקול דעת ועדת ההקצאות בהליך הרגיל, ומשכך היא פוגעת בעיקרון השוויון למול מתמודדים אחרים. עוד נקבע כי השימוש בהליך המקוצר הקבוע בנוהל אפשרי רק במקרים דחופים ובלתי צפויים, אך המקרה דנן אינו עומד בדרישה זו – מצוקת הנכסים למוסדות חינוך בשכונת קריית יובל הייתה ידועה זה זמן רב; והתנהלות העירייה עצמה היא זו שגרמה ל"דחיפות" בהקצאת המבנה. לבסוף, נקבע כי אין בעובדה שהמבנה כבר הושכר לעירייה ועתה יעמוד ריק כדי להטות את הכף, שכן השקעת כספים בשיפוץ ובשכירות טרם פרסום ההקצאה, יש בה משום "רתימת העגלה לפני הסוסים". נוכח האמור, בית משפט קמא קבע כי דין העתירה המינהלית להתקבל, כך שהחלטת העירייה להקצות את המבנה לבית יעקב מבוטלת, וכן הוטלו הוצאות משפט על העירייה. טענות הצדדים 7. העירייה טענה, בין היתר, כי פסק דינו של בית משפט קמא מבוסס על תיאור עובדתי שגוי – החוזה עם עמל לגבי השכרת חלקו העליון של המבנה נכרת רק בחודש מרץ 2023 ולא בחודש אוגוסט 2022, כפי שמשתמע מפסק הדין, ולכן, לא ניתן היה להקצות את הקומה העליונה במבנה בהליך הרגיל הדורש לכל הפחות שבעה חודשים להשלמתו; כי פרשנות נכונה להליך המקוצר היא כזו שמתירה לעירייה לנקוט בו כאשר יש נסיבות המצדיקות זאת, גם אם הדבר נעשה במקביל להליך הרגיל; כי ההבדל בין שני ההליכים מצוי במשך ההקצאה שניתן לתת במסגרתו ותו לא (עד שנה על פי ההליך המקוצר); כי גם אם ניתן לאמץ את פרשנות בית משפט קמא להליך המקוצר, לפיה נדרשת דחיפות בלתי צפויה וחריגה להקצאת נכס מכוח הליך זה, אזי המקרה דנן עדיין עומד בדרישות אלו; כי ההקצאה בהליך המקוצר לא תפגע בשוויון בין המתמודדים בהקצאה בהליך הרגיל מאחר שזהות הגוף המחזיק במבנה במועד בחינת ההקצאות לא תהיה שיקול שיילקח בחשבון על ידי הוועדה; וכי בית המשפט התעלם ממאזן הנוחות ולא שקל את היקף הנזק שייגרם כתוצאה מביטול ההקצאה – בית יעקב יישאר ללא מבנה לקיים בו את פעילותו החינוכית בקריית יובל, ואילו המבנה מושא ההליך דנן עלול להיוותר ללא שימוש או בשימוש חלקי, תוך שהעירייה תמשיך ותשלם בעבורו דמי שכירות. 8. בית יעקב טען, בין היתר, כי פסק דינו של בית משפט קמא יצק לסעיף 7א לנוהל ההקצאות פרשנות שאינה מתיישבת עם לשון הנוהל, לפיה נדרשת דחיפות להקצאה, שעה שהדרישה היחידה העולה מלשון הסעיף היא משך ההקצאה המוגבל לשנה בלבד; כי לא ניתן משקל מספק לצורך הדחוף בפתיחת בית ספר לבנות חרדיות בשכונת קריית יובל – בשנת הלימודים הקרובה צפויות לסיים את לימודיהן שתי כיתות ח' בעוד שעתידות להיפתח שמונה כיתות א'; כי ממילא בית יעקב היה המבקש היחיד להקצאת המבנה במסגרת ההליך המקוצר; כי גם אם קיים חשש לפגיעה בשוויון, ניתן היה למצוא פתרונות מידתיים יותר שאינם מותירים את המבנה ריק; וכי דווקא אי-הקצאת המבנה לבית יעקב היה גורם לעירייה להפר את חובתה לדאוג לצרכי החינוך של כלל תושביה. 9. המשיבים 6-1 (להלן: המשיבים) טענו כי דין הערעורים להידחות וסמכו יתדותיהם בפסק דינו של בית משפט קמא. נטען, בין היתר, כי הערעורים מוכיחים בבירור כי ההחלטה על הקצאת המבנה לבית יעקב התקבלה מראש, טרם הליכי ההקצאה, כעובדה מוגמרת ובניגוד לכללי המשפט המינהלי; כי לא הוכח צורך דחוף או מצוקה המצדיקים שימוש בהליך המקוצר, שכן לבנות החרדיות בשכונת קריית יובל קיים בית ספר שבו הן לומדות זה מכבר בשכונת בית וגן הסמוכה, ואף נבנה עבורן מבנה חדש; כי גם אם הייתה קיימת דחיפות להקצאת מבנה לבית יעקב, אזי הדבר היה ידוע לעירייה מראש שכן מדובר בנתונים דמוגרפיים, ובכל מקרה, ניתן היה להתחיל בהליכי ההקצאה באופן מותנה עובר להשלמת המשא ומתן להשכרת המבנה; כי התכנית החלה על המבנה היא תכנית בניין ערים מספר 1139, לפיה ייעוד המבנה לשימוש כבית ספר עמל, על כן לא ניתן להפעיל במקום בית ספר אחר; וכי ההקצאה לבית יעקב בהליך המקוצר תפגע בעיקרון השוויון במסגרת ההליך הרגיל. 10. עמותת "התעוררות" בירושלים ומר אדיר שוורץ, חבר מועצת עיריית ירושלים ויושב ראש ועדת הביקורת, ביקשו להצטרף להליך כ"ידידי בית משפט". בבקשתם טענו, בין היתר, כי קיימת מצוקת כיתות לימוד בשכונת קריית יובל, כך שהקצאת מבנים לבית ספר חרדי לבנות תשפיע על אופי וצביון השכונה שנים קדימה – על כן גוברת החשיבות של הקפדה יתרה על הקצאת הקרקע; כי השימוש שנעשה בהליך ההקצאה המקוצר אינו תקין ונעשה משיקולים שאינם ענייניים; וכי הליך ההקצאה המקוצר נעשה בעיצומה של שנת בחירות ברשויות המקומיות, והלכה ידועה היא כי יש לשמור על ריסון ואיפוק בהפעלת סמכויות שלטוניות בזמן זה. דיון והכרעה 11. לאחר עיון בערעורים, בנספחיהם ובתשובות להם, ולאחר שמיעת טיעוני באי כוח הצדדים בעל-פה בדיון שהתקיים לפנינו, הגעתי לכלל מסקנה כי דין שני הערעורים להתקבל, וכך אציע לחבריי. נוהל הקצאת קרקעות ומבנים 12. הפסיקה עמדה על האופן בו יש להקצות מקרקעי ציבור: "מקרקעי הציבור צריכים להתנהל לפי אמות מידה ממלכתיות. אימוץ אמת מידה כאמור הוא בגדר חובתן של רשויות ציבור בכל ענייניהן, ועל אחת כמה וכמה ככל שהדבר נוגע לטיפול ברכוש שהוא בבעלותו של הציבור כולו. תירגומן של אמות המידה האמורות לאופני התנהגות מצביע, בין היתר, על החובה לנהוג בהגינות ובשוויון ועל-פי כללי המינהל התקין" (בג"ץ 5023/91 פורז נ' שר הבינוי והשיכון, פ"ד מו(2) 793, 801 (1992) (להלן: עניין פורז)). סמכותה של עיריית ירושלים להקצות קרקעות ומבנים בעיר נגזרת מחוזר מנכ"ל משרד הפנים 5/2001 "נוהל הקצאת קרקעות ומבנים ללא תמורה או בתמורה סמלית של משרד הפנים" (12.09.2001), אשר נועד להתוות את אמות המידה הנדרשות לשם הקצאת מקרקעי ציבור. מטרתו של הנוהל "לקדם, בתחום הקצאת קרקע, מנהל תקין, שמירת עיקרון השוויון, חסכון, יעילות ושקיפות ולמנוע פגיעה בטוהר המידות". הנוהל קובע, בין היתר, כי יש לקבוע פרוגרמה להקצאת קרקעות המצויות בתחום הרשות המקומית; וכי יש למנות ועדת הקצאות אשר תגבש תבחינים להקצאת הקרקעות בהתאם לעקרונות המצוינים בנוהל, תדון בבקשות שיוגשו לפניה, ותמליץ למועצת העיר כיצד לפעול. עוד מסדיר הנוהל את ה"מסלולים" בהם ניתן להקצות קרקעות, ושלושה הם: (-) ההליך הרגיל: קבוע בסעיף 7 לנוהל. בתמצית, על הרשות המקומית לפרסם הודעה בדבר האפשרות להקצאת קרקע; הציבור רשאי להגיש בקשות להקצאה עד 60 ימים ממועד הפרסום; רשימת הבקשות תפורסם ולציבור יתאפשר להגיש התנגדויות לבקשות בתוך 45 ימים; כלל הבקשות וההתנגדויות יועברו לעיונה של ועדת ההקצאות, אשר תיוועץ עם גורמים מקצועיים רלוונטיים; ועדת ההקצאות תעביר המלצותיה למועצת הרשות המקומית אשר תקבל את ההחלטה הסופית. הנוהל קובע כי הקצאת הקרקע לא תעלה על 25 שנה, עם אפשרות הארכה לשתי תקופות נוספות שלא יעלו על 10 שנים כל אחת. (-) ההליך המקוצר: קבוע בסעיף 7א לנוהל, הוא ההליך הרלוונטי לענייננו ולכן נביא אותו כלשונו ובמלואו: "הקצאה לתקופה קצרה (עד שנה כולל): על הקצאת קרקע לתקופה של שנה או פחות, יחול נוהל זה, כאשר במקום ההליך שבסעיף 7 לנוהל זה יחול הליך מקוצר, כמפורט להלן: א. הרשות המקומית תפרסם הודעה בעיתונות בדבר האפשרות להקצאת קרקע, תוך הדגשה שמדובר בהקצאה בהליך מקוצר. אם הוגשה פניה בעניין - תציין עובדה זו בהודעה. בהודעה יפורט מיקומה המדויק של הקרקע והשימוש המתוכנן בה על פי הפרוגרמה. הציבור יוזמן להגיש בקשות להקצאת הקרקע לאותו שימוש או למטרות אחרות - או להביע התנגדויות - הכול בכפוף לקבוע בפרוגרמה - תוך 14 ימי עבודה מיום הפרסום. פרטי הבקשה להקצאה יהיו כאמור בסעיף 6 לנוהל זה. ועדת ההקצאות תוודא כי ההודעה בדבר הקצאת הקרקע המבוקשת הגיעה לידיעתם של התושבים השכנים שבסמוך לקרקע. בעלות הפרסום בעיתונות - שיעשה על ידי הרשות המקומית - תישא הרשות המקומית, ואם הועברה אליה פניה להקצאה - יישא בה הגוף הפונה. ב. ועדת הקצאות תעיין בספר הקצאות כאמור בסעיף 10 להלן, ותקבל במידת הצורך חוות דעת מאת היועץ המשפטי במקרה האמור בסעיף 3 לנוהל זה. ועדת הקצאות תתייעץ עם מהנדס הועדה המקומית לתכנון ובניה וכן עם הגורמים המקצועיים הרלוונטיים באשר לחיוניות ולתועלת שבהקצאת הקרקע לצורך המבוקש, במסגרת הקריטריונים והכללים אשר אושרו ופורסמו על ידי הרשות. נתקבלה חוות דעת מקצועית שלילית לעניין פניה להקצאת קרקע, תדחה ועדת הקצאות את הבקשה, אלא אם כן מצאה לנכון מנימוקים מיוחדים להמליץ אחרת למועצת הרשות. ועדת הקצאות תערוך סינון של הבקשות אשר לא מולאו כראוי בהתאם לאמור בסעיף 6 לנוהל זה. לאחר מכן תדון ועדת ההקצאות בבקשות ובהתנגדויות שהוגשו ובמסגרת הקריטריונים תגבש רשימה מומלצת ומנומקת, בה ידורגו הבקשות לפי סדר עדיפות להקצאת הקרקע. הועדה רשאית להמליץ כי הקרקע לא תוקצה כלל המלצת ועדת ההקצאות תועבר למועצת הרשות במקומית במהירות האפשרית. ג. מועצת הרשות המקומית, לאחר שקיבלה לעיונה את מכלול החומר שהונח בפני ועדת ההקצאות, תדון בהמלצת ועדת ההקצאות. הודעה על החלטת הרשות המקומית תועבר לגוף שהוחלט להקצות לו את הקרקע וכן לפונים האחרים באותו עניין. מבקשי הבקשות השונות יהיו רשאים תוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה לעיין בהחלטה הסופית ובנימוקיה, למעט בחלקים של ההחלטה או הבקשה אשר העיון בהם עלול לדעת מועצת הרשות המקומית לחשוף סוד מסחרי או סוד מקצועי. ד. לאחר שנבחר הגוף לו תוקצה הקרקע והודעה על כך הועברה לו ולפונים האחרים, בתום 30 ימים ממועד מסירת ההודעה כאמור בס"ק ג', יגובש חוזה בין הגוף לבין הרשות המקומית. בחוזה ייכללו ההתחייבויות האמורות בסעיפים 8א, ב, ו, ז, ח, ט, י, לנוהל זה. ה. קרקע שהוקצתה בהליך מקוצר לא תוארך תקופת ההקצאה כאמור בסעיף 5ה. לנוהל זה ולא יוגדל שטח ההקצאה כאמור בסעיף 7ב לנוהל זה. כמו כן, לא תוקצה אותה קרקע בשנית לאותו גוף בהליך מקוצר" (ההדגשות הוספו – י"ע). ובתמצית, ההליך המקוצר דומה מאוד להליך הרגיל אלא שהוא מאפשר הגשת בקשות והתנגדויות לוועדת ההקצאות תוך 14 ימים בלבד, וניתן להקצות במסגרתו קרקעות לשנה אחת לכל היותר. (-) ההליך המיידי: קבוע בסעיף 11 לנוהל, לפיו "סברה הרשות המקומית כי נתקיימו נסיבות דחופות, למניעת נזק של ממש, המצדיקות הקצאת קרקע או מבנה שלא על פי נוהל זה, לשימוש המידי של גוף [...] תפנה בקשה מנומקת לשר הפנים" (ההדגשות הוספו – י"ע). עוד קובע הסעיף כי במקביל לבקשה המיוחדת, על הרשות המקומית לפעול להקצאה לפי הוראות סעיף 7א, אלא אם משך ההקצאה המיוחדת המבוקשת הינו לפחות משלושה חודשים. 13. כאמור, הנוהל קובע שלושה מסלולים במסגרתם רשאית הרשות המקומית להקצות קרקעות. בעוד שבסעיף 11 הנוגע להליך המיידי מצוין במפורש כי השימוש במסלול זה יתאפשר רק במקרים בהם מתקיימות נסיבות דחופות, הרי שבכל הנוגע להליך הרגיל ולהליך המקוצר לפי סעיף 7א, הנוהל לא קובע באילו מקרים ניתן לפנות לכל אחד מהמסלולים ומה היחס ביניהם. שימוש העירייה בהליך המקוצר 14. קביעת בית משפט קמא, אליה הצטרפו גם המשיבים בכתבי טענותיהם, היא כי ככלל, הקצאת קרקעות ראוי שתעשה בהתאם להליך הרגיל הקבוע בסעיף 7. שימוש בהליך המקוצר הקבוע בסעיף 7א יעשה רק בנסיבות חריגות ביותר, בלתי צפויות ודחופות, המצדיקות שימוש זה. למעשה, מקביעתו של בית משפט קמא עולה כי המדובר בסמכות מעין-שיורית להקצאת קרקעות. מנגד, המערערים טוענים כי פרשנות בית משפט קמא חורגת מלשון הנוהל, ממנה עולה כי ההבדל היחיד בין ההליך הרגיל ובין ההליך המקוצר נעוץ בפרק הזמן שבו העירייה רשאית להקצות את הקרקע – ההליך המקוצר אמנם אורך פחות זמן אך גם מאפשר הקצאה לשנה אחת בלבד, ללא אפשרות הארכה, וזאת בניגוד להליך הרגיל. איני רואה צורך להכריע באשר לפרשנות הנוהל והיחס בין שני ההליכים, שכן כפי שיובהר להלן, לעמדתי, גם אם נקבל את פרשנות בית משפט קמא לסעיף 7א, הרי שגם כך ההקצאה לבית יעקב נעשתה כדין. יחד עם זאת, ראיתי להעיר כי יש טעם לא מבוטל בטענות המערערים באשר לפרשנות הנוהל: ראשית, בניגוד לסעיף 11 הקובע כי שימוש בהליך המידי יעשה רק בנסיבות דחופות, סעיף 7א אינו קובע הוראה דומה באשר לשימוש בהליך המקוצר, ומכלל ההן ניתן לשמוע את הלאו – כי אין לשימוש בהליך המקוצר דרישה מוקדמת של דחיפות; שנית, מקריאת פשוטו של סעיף 7א, הקובע כי "על הקצאת קרקע לתקופה של שנה או פחות, יחול נוהל זה, כאשר במקום ההליך שבסעיף 7 לנוהל זה יחול הליך מקוצר" (ההדגשה הוספה – י"ע), עולה כי הדרישה היחידה לתחולתו של הסעיף היא כי ההקצאה תעשה לזמן של עד שנה. למעשה, ניתן לראות בהליך הרגיל וההליך המקוצר כמעין "סמכויות מקבילות" להקצאת קרקעות – האחת, דורשת הליך ארוך יותר אך מאפשרת הקצאת קרקע לתקופה של עד 45 שנים; והשנייה, דורשת הליך קצר אך מאפשרת הקצאת קרקע לתקופה של שנה בלבד (ראו והשוו: עניין פורז, שם נידונה הקצעת קרקע שנעשתה בהליך מקוצר ומזורז מכוח חוק הליכי תכנון ובניה (הוראת שעה), התש"ן-1990, שהיה מעין "סמכות מקבילה" להליך הרגיל הקבוע בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק התכנון והבניה); ראו והשוו גם לעע"מ 3202/21 מרכז השלטון האזורי נ' הוועדה הארצית לתכנון ובניה של מתחמים מועדפים לדיור (8.8.2023) (להלן: עניין מרכז השלטון), שם נידונו סמכויות תכנון מקבילות – האחת, תכנון רגיל לפי חוק התכנון והבניה, והשנייה, תכנון מזורז לפי החוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה), התשע"ד-2014). הבחירה בין שתי הסמכויות נתונה לשיקול דעתה של הרשות אך כפופה לכללי המינהל הציבורי, ומשכך על הרשות לפעול מתוך שיקולים עניינים, במידתיות ובסבירות (יצחק זמיר הסמכות המינהלית כרך א 235-234 (מהדורה שניה 2010); עניין מרכז השלטון, בפסקה 23). 15. בנסיבות המקרה דנן, לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת העירייה להקצות את המבנה במסגרת ההליך המקוצר. ככלל, לרשויות מקומיות שיקול דעת נרחב באשר להקצאת משאבים ציבוריים המצויים בתחומן, מכיוון שהרשות המקומית נמצאת בעמדה הטובה ביותר לקבוע מה הם סדרי העדיפויות אשר יקדמו את טובת הכלל. בשל כך, בית המשפט ייטה שלא להתערב בהחלטות כגון דא (עע"מ 122/19 עמותת זכרון זאב צבי נ' מועצת עיריית ירושלים, בפסקה 4 לפסק דינו של השופט י' אלרון (4.8.2019); עע"מ 662/11 סלע נ' ראש המועצה המקומית כפר ורדים, בפסקה 20 (9.9.2014)). 16. כאמור, המבנה הוקצה לשנה בלבד ובכך עמד הלכה למעשה בדרישות סעיף 7א כלשונו. מכל מקום, בנסיבות המקרה דנן, לא מצאתי בהחלטת העירייה לפעול בהליך המקוצר משום חוסר סבירות קיצוני המצדיק את התערבותנו. 17. מעבר לכך שהלשון "היבשה" של הנוהל מתירה לעירייה לפעול בהליך המקוצר, בענייננו אף התקיים שיקול הדחיפות. בית הספר בית יעקב מונה קרוב ל-1,100 תלמידות בכיתות א'-ח', שרובן גרות בשכונת קריית יובל. בשנת הלימודים הקרובה צפויות להיפתח שמונה כיתות א' חדשות חלף שתי כיתות ח' בלבד המסיימות את לימודיהן בבית הספר, ובסך הכל, צפויות ללמוד בבית הספר כ-1,400 תלמידות. מכאן, שהצורך במבנה גדול שיוכל להכיל את הגידול המשמעותי באוכלוסיית בית הספר הוא ברור. שנת הלימודים תשפ"ד צפויה להיפתח בחודש הקרוב (ביום 1.9.2023 במערכת החינוך הממלכתית, וביום 29.8.2023 בבתי הספר לבנות במגזר החרדי). מכאן הדחיפות שבקבלת החלטה בדבר ייעוד המבנה, מחד גיסא, ובמציאת פתרון מתאים לבית יעקב, מאידך גיסא. בנסיבות אלו, נוכח העובדה כי המשא ומתן להשכרת המבנה הגיע לסיומו והשתכלל לכדי חוזה רק בתחילת חודש מרץ, ונוכח טענת העירייה כי הקצאת מבנה במסגרת ההליך הרגיל הייתה אורכת לכל הפחות שבעה חודשים, באופן שלא היה מאפשר השלמתו לפני פתיחת שנת הלימודים תשפ"ד – לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת העירייה להקצות את המבנה לשימוש בשנת הלימודים הבאה עלינו לטובה בהליך המקוצר. לא למותר לציין כי הקצאת המבנה לשנת הלימודים תשפ"ד בהליך המקוצר נעשתה בהתאם לנוהל ובהליך תקין – פורסמה הודעה על דבר ההקצאה כנדרש בסעיף 7א; התקיים דיון בוועדת ההקצאה, במסגרתו נידונו כלל חוות הדעת וההתנגדויות שהוגשו; הועברה המלצת הוועדה למועצת העיר; והמועצה אישררה את ההקצאה. 18. איני סבור כי הונחה תשתית עובדתית לפיה ניתן היה לזרז את המשא ומתן ולסיימו אף לפני חודש מרץ, שבו נכרת חוזה השכירות הסופי. אף איני רואה לקבל את טענת המשיבים כי היה על העירייה לפעול להקצאת המבנה כבר באוגוסט 2022 תוך התנאה כי הדבר נעשה בכפוף להשלמת הסכם השכירות. גם בהנחה כי ניתן לפעול בדרך של הקצאה מותנית, ולא הונחה תשתית ראייתית לכך, הרי שמדובר במקרים חריגים, וככלל העירייה אינה אמורה להקצות קרקע או מבנה מבלי שיש לה זכויות בהם או הרשאה לפעול בהם. יתרה מכך, נראה שפתרון של הקצאה במסגרת מעין חוזה על תנאי, בכפוף לכך שמשא ומתן לרכישת זכויות ישתכלל לכדי חוזה, אינו עומד במטרות הנוהל, ובהן יעילות. במצב הדברים הרגלים, אין זה יעיל כי הרשות תתחייב להקצות קרקע בכפוף לכריתתו של הסכם לרכישת או לשכירת נכס – שאם המשא ומתן לא יצלח בסופו של דבר, הרי שהליכי ההקצאה נעשו לשווא, ומדובר בבזבוז משאבי ציבור יקרים. לכן, אני מקבל את טענת העירייה כי אין למצוא דופי בהחלטתה להמתין, ולפתוח בהליך להקצאת הנכס ביחס לשנת הלימודים תשפ"ד רק בתחילת חודש מרץ, לאחר שנכרת הסכם סופי להשכרת המבנה. 19. פסק דינו של בית משפט קמא מביא לתוצאה קשה – מחד גיסא, לא נמצא פתרון לשנת הלימודים הקרובה עבור הגידול במספר הבנות החרדיות הלומדות בבית הספר בית יעקב; ומאידך גיסא, המבנה שהעירייה שכרה עלול להישאר ריק או בשימוש חלקי, תוך שהעירייה תמשיך ותשלם עבורו דמי שכירות. אף לא למותר לציין כי לא היה גוף נוסף שהתמודד על הקצאת המבנה לשנה הקרובה (לטענת העירייה, גם בהליך ההקצאה הרגיל המתנהל במקביל, ושטרם חלף בו המועד להגשת הצעות, עד עתה רק בית יעקב הגיש בקשה להקצאה). זאת ועוד, כיום יש בשכונת בית וגן שני בתי ספר של בית יעקב – האחד מיועד לתלמידות שכונת בית וגן, והשני, ברחוב הפסגה, מיועד לתלמידות שכונת קריית יובל. העתקת בית הספר משכונת בית וגן אל המבנה, תחסוך עבור למעלה מאלף בנות בית ספר יסודי בקריית יובל, נסיעה או הליכה רגלית של מספר תחנות לשכונת בית וגן, וגם תאפשר לעירייה לערוך "סבב מבנים" לפתרון מצוקת הכיתות בירושלים. על אף שאין בשיקולים אלה, כשלעצמם, כדי לחייב שימוש בהליך כזה או אחר בנוהל, הרי משהגענו למסקנה כי העירייה הייתה מוסמכת להשתמש בהליך המקוצר – החלטתה לעשות כן במהירות במקרה דנן, בהינתן התוצאות האמורות, היא החלטה סבירה. טענות נוספות 20. ייעוד המבנה: המשיבים טענו כי לפי התכנית החלה על המבנה, תכנית בניין ערים מספר 1139, ייעוד המבנה הוא לשימוש בית ספר עמל. משכך, לטענתם, לא ניתן להפעיל במבנה בית ספר אחר שאינו עמל. הגם שבמהלך הדיון באי כוח המערערים הציגו בפנינו תכניות עדכניות לפיהן הייעוד הוא "בית ספר", איני רואה להידרש לטענה זו כלל ועיקר, שכן היא לא נטענה בפני בית משפט קמא ומשכך מהווה הרחבת חזית אסורה. 21. פגיעה בעיקרון השוויון: המשיבים טענו כי הקצאת המבנה לבית יעקב בהליך המקוצר פוגעת בעיקרון השוויון ביחס למתמודדים אחרים המעוניינים להגיש בקשה להקצאת המבנה. גם דינה של טענה זו להידחות. בכל הנוגע להקצאה הנוכחית, בית יעקב היו היחידים שהגישו בקשה להקצאת המבנה במסגרת ההליך המקוצר. בכל הנוגע לטענה כי הקצאת המבנה לבית יעקב בהליך המקוצר נותנת לו יתרון על פני אחרים במסגרת הקצאת המבנה בהליך הרגיל (שכאמור, החל ביום 13.7.2023), הרי שרשמנו לפנינו את הנחיית היועץ המשפטי לעירייה להתעלם מכך בעת ההחלטה על הקצאת המבנה, ורשמנו לפנינו הצהרת בית יעקב כי לא יעלו את הטענה במסגרת בקשתם על פי נוהל ההקצאה הרגיל. מכל מקום, אם יתעורר חשש באשר להחלטה שתתקבל בהליך ההקצאה הרגיל, הרי שדלתות בית המשפט פתוחות לכל המבקש לטעון לפגם בהחלטה מינהלית. 22. שינוי צביון השכונה והבחירות לרשויות המקומיות: טענות אלו הועלו על ידי המבקשת להצטרף להליך כ"ידיד בית משפט", ולפיהן הקצאת המבנה יש בה כדי להשפיע על צביונה של השכונה שנים קדימה, ומשכך הייתה נדרשת הקפדה יתרה על הליך תקין; והקרבה לבחירות לרשויות המקומיות מחייבת איפוק וריסון בהפעלת סמכויות שלטוניות, ובהן גם הקצאת קרקעות. דומה כי המאבק על צביון השכונה עומד ברקע ההליך שלפנינו (העירייה טענה כי 68% מהתלמידים בגני הילדים בשכונה משתייכים לזרם החרדי). אולם איני רואה מקום להידרש לטענות אלה שלא הועלו על ידי מי מהצדדים להליך. למעלה מן הצורך, יוער כי הטענה באשר לצביון השכונה נכללת בפרוגרמה של הרשות, אשר מחויבת לפי סעיף 2 לנוהל לקבוע ייעודים לשימוש בקרקעות המצויות בתחומה, ומשכך ממילא חורגת מענייננו התחום אך להליך ההקצאה של המבנה לשנה הקרובה. 23. הערה לפני סיום: המשיבים לא טענו, וממילא לא הניחו שמץ של תשתית עובדתית לכך שהעירייה נוהגת להשתמש בהליך המקוצר לפי סעיף 7א, באופן המעורר חשד לשיקולים זרים. למעשה, המשיבים לא הצביעו אפילו על מקרה אחד נוסף שבו נעשה שימוש בהליך המקוצר על ידי העירייה. סוף דבר 24. סיכומם של דברים, שאציע לחבריי לקבל את הערעורים, כך שהחלטת העירייה להקצות את המבנה לבית יעקב תעמוד על כנה. המשיבים יישאו בהוצאות העירייה בסך של 6,000 ש"ח ובהוצאות בית יעקב בסך של 6,000 ש"ח (ובסך הכל – 12,000 ש"ח). ש ו פ ט השופט ע' גרוסקופף: אני מסכים. ש ו פ ט השופטת ר' רונן: אני מסכימה. ש ו פ ט ת לפיכך הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט י' עמית. ניתן היום, ‏ל' באב התשפ"ג (‏17.8.2023). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 23054760_E03.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1