אחמד עטא נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 5476/13 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 5476/13 ע"פ 5879/13 לפני: כבוד השופט ח' מלצר כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט נ' סולברג המערער בע"פ 5476/13: אחמד עטא אבו סרחאן המערער בע"פ 5879/13: ראמי עטא אבו סרחאן נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעורים על גזר הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים בת"פ 29985-02-12 מיום 10.6.2013 שניתן על-ידי השופטת ר' פרידמן-פלדמן תאריך הישיבה: כ' בטבת התשע"ד (23.12.2013) בשם המערער בע"פ 5476/13: עו"ד לאה צמל בשם המערער בע"פ 5879/13: עו"ד מוחמד רבאח בשם המשיבה: עו"ד ארז בן-ארויה בשם שירות המבחן: גב' ברכה וייס פסק-דין השופט נ' סולברג: 1. שני ערעורים, שנדונו במאוחד, על גזר הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת ר' פרידמן-פלדמן) בת"פ 29985-02-12, שניתן בעקבות הרשעתם של המערערים, על-פי הודאתם, במסגרת הסדר טיעון, יחד עם קרובי משפחה נוספים. המערער בע"פ 5476/13 (להלן: אחמד) הורשע בסיוע לחבלה חמורה; אחיו, המערער בע"פ 5879/13 (להלן: ראמי) הורשע בחבלה בכוונה מחמירה ובהחזקת סכין. עיקרי העובדות וההליכים 2. אֵלו הם מעשיהם: בין משפחת המערערים לבין משפחת עבדייה, המתגוררות בשכנות בג'בל מוכבר, קיים סכסוך על רקע אירוע מלפני כ-5 שנים, שבו דקר נאדר נאצר עבדייה (להלן: נאדר) את רמזי אבו סרחאן (להלן: רמזי) בבטנו, ופצע אותו בפניו, באופן שהותיר בו צלקת. בעקבות האירוע נעשתה "סולחה" בין המשפחות. נאדר השתחרר מריצוי עונש המאסר בגין הדקירה ביום 25.12.2011, וחזר להתגורר בג'בל מוכבר. ביום 4.2.2012 הבחין רמזי בנאדר ובאשתו אמירה בקניון הדר בירושלים. סמוך לאחר מכן המתין רמזי במכוניתו באורות כבויים, בצד "ציר המשאיות" המוביל לג'בל מוכבר. נאדר ואמירה עזבו את הקניון ונסעו לכיוון ביתם שבכפר במכוניתם. כשחלפו על פני רמזי, החל זה לדלוק אחריהם בנסיעה במהירות גבוהה, והתנגש במכוניתו מספר פעמים בצדה השמאלי של המכונית שבה נסעו נאדר ואמירה, במיוחד בדלת הנהג. המכונית הסתחררה, עד שנאדר הצליח להשתלט עליה ולבלום. בהמשך למתואר, הלכו אחיו הקטינים של נאדר (להלן: ג' ומ'), יחד עם שלושה חברים, לכיוון המכולת של אבו זיאד סמוך לכניסה לג'בל מוכבר. נאדר, שעמו היה אז ראמי, החנה את מכוניתו במרחק כ-50 מטרים מהמכולת. אל השניים הצטרפו אחמד וקרובי משפחה נוספים. כשפנו ג' ומ' יחד עם שלושת חבריהם לכיוון ביתם, יצא רמזי מן המכונית ופנה אל ג' בקללה באומרו: "מה קרה, בוא יא בן שרמוטה". חבריו של ג' נמלטו מן הזירה. ראמי, אשר היה מצוייד בסכין גדולה לחיתוך בשר, תקף את מ' בסטירה על פניו. אל רמזי וראמי חברו אחמד וקרובי משפחה נוספים, שהיו מצויידים באלות. הללו עמדו סביב ג' והניפו את האלות לעברו. ראמי דקר את ג' בסכין בצלעותיו הימניות מתחת לבית החזה, תוך שהוא נועץ את הסכין בכוח ומסובב אותה. לאחר הדקירה התרחקו אחמד ושאר קרובי המשפחה מג'. בהמשך ניסה ראמי לדקור את ג' בפניו, אך זה הצליח לחמוק ונמלט על נפשו. הסכין שננעצה בג' פילחה אצלו את האונה הימנית של הכבד, התריסריון, הלבלב, ופגעה בעורק הראשי IVC המחבר בין פלג הגוף העליון לזה התחתון. לחייו של ג' נשקפה סכנה ממשית, הוא הובהל לבית החולים במצב קריטי, נזקק למספר ניתוחים, 10 מנות דם, וכיס המרה שלו נכרת. 3. הודאתם של המערערים בביצוע המעשים הנ"ל ניתנה במסגרת הסדר טיעון שבו הגבילה עצמה המדינה בעניינו של ראמי לעונש של 6 שנות מאסר בפועל, מאסר על-תנאי ופיצוי כספי בסך של 100,000 ₪ לג'. בעניינו של אחמד הגבילה עצמה המדינה לעונש של 12 חודשי מאסר בפועל ומאסר על-תנאי. תמצית גזר הדין 4. בית המשפט המחוזי עמד בגזר הדין על חומרת המעשים של המערערים ושאר הנאשמים. כמסתבר, לא הועילו 5 שנות מאסר שהוטלו על הדוקרים בארוע הקודם, וכן גם סולחה שנעשתה, כדי להרגיע את הרוחות. רמזי, הקרבן של אירוע הדקירה הקודם, היה הרוח החיה ביוזמה לארוע הנוכחי כמתואר לעיל, אך מעשיו בפועל קלים במידה ניכרת מאלו של ראמי. זה דקר את ג' (שלא נטל חלק כלשהו בארוע מלפני 5 שנים) בנעיצת הסכין בכוח בצלעותיו ובסיבובהּ, וגרם לו לפגיעה שסיכנה את חייו ולנזק גופני קבוע. בית המשפט המחוזי קבע את מתחם הענישה בין 4 ל-10 שנות מאסר. בתוך המתחם שקל בית המשפט המחוזי את ההודאה, את קבלת האחריות, את העבר הפלילי שאינו מכביד, את הפיצוי הכספי שעליו הוסכם, את הסכסוך המשפחתי, את הבריונות, והטיל על ראמי 5 שנות מאסר ומאסר על-תנאי, וחייב אותו בתשלום פיצוי כספי בסך של 100,000 ₪ לג'. באשר לאחמד נקבע כי תרם את חלקו במידה לא מבוטלת למעשה הדקירה. הוא ואחרים הקיפו את ג' כשהם מנופפים לעברו באלות, וכך אִפשרו לראמי לדקור אותו ולפוצעו. בית המשפט המחוזי ציין כי מן הראוי היה לגזור על אחמד את העונש המקסימלי על-פי הסדר הטיעון – 12 חודשי מאסר – מחצית מעונשו של רמזי, אך משנעשה הסדר עם אחד הנאשמים האחרים, שחלקו זהה לזה של אחמד, על 9 חודשי מאסר, אין מקום להחמיר עם אחמד מעבר לכך. לפיכך הוטל על אחמד לרצות 9 חודשי מאסר ומאסר על-תנאי. עיקרי הטענות בערעורים ובתשובה 5. לטענת ראמי, שגה בית המשפט המחוזי בהטילו עליו עונש חמור לאין שיעור מזה שהוטל על שאר המעורבים. בגזר הדין אמנם נעשה מדרג של העונשים בהתאם למידת המעורבות, אך לפי טענת ראמי מן הראוי היה לגזור את העונש ההולם את מעשיו, מזה שהוטל בהסכמה על רמזי (24 חודשי מאסר), אשר היה יוזם האירוע, ולא ממעשיו של נאדר שנעשו 5 שנים קודם לכן. מעשיו של רמזי לא היו פחותים בחומרתם מאלו של ראמי, בכך שסיכן חיי אדם בנתיב תחבורה. זאת ועוד, נאדר, בשונה מראמי, לא חוייב בתשלום פיצויים בשיעור כה גבוה, וגם בכך חמור עונשו של ראמי מעבר למידה. זהו מאסרו הראשון, הוא הודה, התחרט, ויש להקל בעונשו על מנת להעמידו ביחס הולם לעונשי שאר המעורבים. 6. לטענת אחמד, שגה בית המשפט המחוזי כשנמנע מלאמץ את המלצת שירות המבחן. התסקיר מלמד כי אחמד ניהל אורח חיים נורמטיבי, לקח אחריות, והעונש הראוי לו הוא חינוכי, על מנת שיסייע בשיקומו במבט צופה פני עתיד. אחמד טען עוד, כי בית המשפט המחוזי טעה בקובעו כי עניינו של קרוב המשפחה שהגיע להסדר עם המדינה על 9 חודשי מאסר בפועל, דומה לעניינו-שלו. ראשית, במועד גזר הדין בעניינו של אחמד, טרם נגזר דינו של קרוב המשפחה. שנית, נסיבות השניים שונות: לקרוב המשפחה הנ"ל עבר פלילי, הוא גם ריצה עונש מאסר. הוא מבוגר יותר ובעל ניסיון. לא היה מקום לגזור גזרה שווה בינו לבין אחמד. אחמד שהה ב'מעצר בית' תקופה ממושכת, ומעורבים אחרים סיימו בינתיים לרצות את עונשם. אין זה מן המידה לשלוח כעת את אחמד לבית הסוהר, לאחר שהסכסוך עצמו כבר הסתיים. עוד טען אחמד, כי משפחתו נפגעה קשות כתוצאה מהאירוע, בני משפחה רבים נאסרו, ואבי המשפחה חלה במחלה קשה. בין שתי המשפחות נעשתה סולחה. על רקע זה, טוען אחמד, העונש חמור ואינו מוצדק. 7. המדינה טענה מנגד כי דין הערעורים להידחות. העונש שהוטל על ראמי מוצדק, בשים לב לפגיעות החמורות באיבריו הפנימיים של ג'. תסקיר שירות המבחן לגביו איננו חיובי, ויש צורך להטיל עונש מוחשי ומרתיע. גם לערעורו של אחמד אין להעתר. העונש שנגזר עליו נמצא במסגרת הסדר הטיעון. אין להשוות את עניינו לזה של קרוב המשפחה הנ"ל, משום שהבסיס הראייתי השונה הוביל להסדרים עונשיים שונים. העונש אינו חורג ממתחם הענישה ואין הצדקה להתערב בו ולשנותו. דיון והכרעה 8. כל בר-דעת מבין עד כמה מסוכנות העבירות הנדונות. כפסע היה בין פציעתו הקשה של ג' לבין קטילת חייו. לא הועילה המסכת האלימה מלפני 5 שנים, ולא הועילו העונשים והסולחה דאז, להפנמה ולהבנה כי לא עוד. ענישה קשה היא מחוייבת המציאות. נדרש גמול הולם. נדרשת הרתעה. אֵלו באו לידי ביטוי בגזר הדין של בית המשפט המחוזי, בד בבד עם התייחסות פרטנית לכל אחד מן המעורבים, לפי חלקו, ומתוך התחשבות בנסיבותיו האישיות. ראש וראשון הוא כמובן ראמי, בנעיצת הסכין בצלעותיו של ג' הקטין, ולא נתקררה דעתו עד אשר סובב את הסכין בגופו, ובכך גרם לפציעה הקשה באברים הפנימיים. במעגל השני היו מעורבים אחרים, בהם אחמד, שהקיפו את ג', נופפו באלות, ואִפשרו לראמי את הדקירה. תסקיר שרות המבחן בעניינו של ראמי איננו חיובי. עברוֹ הפלילי עומד בעוכריו. נסיבותיו האישיות נשקלו. כך גם הובא בחשבון סכום הפיצויים המוסכם ששולם לג'. עונשו של ראמי הולם ומוצדק. כיוצא בזה, אין הצדקה להתערב בעונשו של אחמד. בדרך נלוזה ואפקטיבית סייע ביחד עם אחרים לדקירתו של ג' בידי ראמי. אמת נכון הדבר, כלל וכלל אין זה דבר פשוט לשוב אל מאחורי סורג ובריח לאחר שהייה ארוכה בתנאי 'מעצר בית'. ברם, שחרור לחלופת מעצר, כמו גם עיכוב ביצוע עונש מאסר, הריהם כשטר ושוברו בצדו. היטב ידע אחמד מה עונשו, ביקש לעכב את ביצועו, בית המשפט נדרש לסיכויי הערעור, ואחמד צריך לשלם את חובו לחברה. שקלול מכלול הנסיבות, כידוע, איננו מתמטי, והוא נעשה כהלכה בגזר הדין. בצדק נדחתה המלצת שירות המבחן לגבי אחמד. מעשיו מחייבים ענישה מוחשית מאחורי סורג ובריח. עונשו נמוך מהעונש המקסימלי שעל-פי הסדר הטיעון, הוא עומד ביחס הולם לעונשם של האחרים, והוא מוצדק כשלעצמו, ואף מתון ביחס לענישה הראויה. לדקירת אדם בסכין, ולנגזרותיה, שומה להשיב במענה עונשי כואב ומוחשי. בחיי אדם עסקינן. 9. אשר על כן, שני הערעורים נדחים. אחמד יתייצב לריצוי עונש המאסר ביום 13.1.2014 עד השעה 09:00 בימ"ר ניצן או על-פי החלטת שירות בתי הסוהר, כשברשותו תעודת זהות או דרכון. עליו לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר, בטלפונים 08-9787377 או 08-9787336. ניתן היום, כ"ג בטבת התשע"ד (26.12.2013). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 13054760_O01.doc עב מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il