פלוני נ. משרד העבודה והרווחה - מדינת ישראל

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5474/19 לפני: כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט י' עמית כבוד השופט נ' סולברג העותר: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. משרד העבודה והרווחה - מדינת ישראל 2. העו"ס המחוזי לעניין סדרי דין במשרד העבודה והרווחה 3. פלונית עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים בשם העותר: עו"ד ישראל וינברגר פסק-דין השופט נ' הנדל: 1. בעתירה שלפני מבקש העותר להורות למשיבים 1-2 "כי התסקיר [...] הנוגע לעניין משמורת הקטינות, יועבר לטיפול בלשכת רווחה אחרת" – על רקע היכרות מוקדמת "ויחסי עבודה מתמשכים וקרובים" הקיימים, לטענתו, בין משיבה 3 לגורמי הלשכה בכפר יונה. על פי גרסת העותר, בית המשפט לענייני משפחה – אשר הורה על עריכת התסקיר – החליט, ביום 27.5.2019, כי בקשתו "למינוי עו"ס לסדרי דין שאיננה במחלקת הרווחה בכפר יונה" תועבר להחלטת משיב 2. ביום 19.6.2019 הודיע הלה כי החליט לדחות את הבקשה, בנימוק שאין לגורמי הטיפול בכפר יונה היכרות קודמת עם משיבה 3, "באופן שיש בו כדי להשפיע ולהטות את המלצות התסקיר". ביום 16.7.2019 פנה העותר אל משיב 2 בבקשה לשקול מחדש את החלטתו, נוכח "חשש כבד לניגוד עניינים" – לצד "חד צדדיות" שהפגינה, כביכול, עובדת הלשכה בכפר יונה. בהעדר מענה, הוגשה העתירה הנוכחית, שבה טוען העותר כי החלטתו של משיב 2 שרירותית, אינה מנומקת, אינה סבירה ואינה מידתית, ואף מנוגדת להנחיותיו של משיב 1. בד בבד, מבקש העותר צו ביניים המורה כי עד להכרעה בהליך הנוכחי "לא יוגש תסקיר בעניין הקטינות על ידי מחלקת הרווחה בכפר יונה". 2. דין העתירה להידחות על הסף אף ללא צורך בתשובה, נוכח קיומו של סעד חלופי. ראו את אשר נקבע, בין היתר, במסגרת עתירה דומה (בג"ץ 2786/13 פלוני נ' עיריית בני ברק, האגף לשירותים חברתיים, פסקה י (14.7.2013)) – "מכל מקום, בידי העותר היתה עומדת האפשרות להשיג על קביעתו של בית המשפט לענייני משפחה, ככל שזו לא היתה נושאת חן בעיניו, בדרכים הערעוריות המקובלות, קרי, לרשות העותר עמד סעד חלופי. ודוק – בעובדה, שבפיו של העותר טענות מנהליות באשר לעבודתן של העובדות הסוציאליות ורשויות הרווחה, אין כדי לשלול את קיומו של הסעד החלופי [...] אכן, לא אחת ולא שתיים מתגלעות מחלוקות בין בני זוג שנפרדו באשר לעמדת רשויות הרווחה, ונטענות טענות – שעל פי רוב אינן מבוססות – באשר למשוא פנים כזה או אחר; ואולם, המקום לכך הוא ככלל במובהק בבית המשפט לענייני משפחה, שסמכותו ומומחיותו באלה, ולא בבית משפט זה" (ההדגשה אינה במקור). 3. תוצאה זו מתבקשת גם מן השיהוי שנפל בהתנהלות העותר – אשר פנה למשיב 2 רק ביום 16.7.2019, כמעט חודש ימים לאחר שהלה הודיע לבית המשפט לענייני משפחה על ההחלטה מושא העתירה, והמתין למעלה מחודש נוסף עד הגשת העתירה הנוכחית, ביום 19.8.2019. זאת, למרות שענייננו בשאלות של משמורת, כך שטובת הקטינות מחייבת קידום מהיר של הדיון בהן. עילה נוספת לדחיית העתירה על הסף נובעת מאי-אזכור החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה מיום 27.6.2019 – במסגרתה נדחתה בקשה שהגיש העותר בעקבות הודעת משיב 2, ונקבע כי "התיק יטופל על ידי מחלקת הרווחה בכפר יונה". אכן, "אי גילוי מלא של הליכים קודמים והחלטות שיפוטיות הרלוונטיות לעניין הוא בבחינת חוסר ניקיון כפיים במשמעותו ובנפקותו המשפטית" (בג"ץ 3810/11 פלונית נ' בית הדין הרבני האזורי באשדוד, פסקה 18 (29.3.2012)) – במיוחד כשמדובר בהחלטה העשויה להעביר את הדיון מן המישור המינהלי לשיפוטי. 4. מן הטעמים הללו, ובשל אי צירוף הקטינות שבעניינן נדרש התסקיר, העתירה נדחית על הסף. אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ט באב התשע"ט (‏20.8.2019). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 19054740_Z01.docx מא מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il