פלוני נ. מדינת ישראל

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 5468/98 בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופט י' טירקל המערער: פלוני נגד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 12.7.98 בת"פ 1080/97 שניתן על ידי כבוד השופטים: מ' לינדשטראוס, מ' הס, י' דר תאריך הישיבה: ח' בשבט תשס"א (1.2.01) בשם המערער: עו"ד גרטנר אילן בשם המשיבה: עו"ד דודי זכריה בשם שירות המבחן: גב' בתיה וידנפלד פסק-דין השופטת ט' שטרסברג-כהן: 1. המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בחיפה בעבירות מין במשפחה, עבירות לפי סעיף 351(א)+(ג)(1) לחוק העונשין, תשל"ז1977- (להלן: החוק); אינוס עבירות לפי סעיף 345(א)(3) לחוק ובמעשה מגונה, עבירה לפי סעיף 348(א) לחוק, ונדון למאסר בפועל למשך 12 שנה. העבירות שבצע המערער בוצעו במשך שנים, בהיותו קטין, באחיו ואחיותיו. 2. הסניגור המלומד, עו"ד גרטנר, מבקש להקל בעונש. הוא פרש בפנינו את הבעיה המרכזית בפניה אנו ניצבים כאשר לא ניתן הלכה למעשה לשלב את המערער בתוכנית טיפול בשעה שהכל מסכימים כי עליו לקבל טיפול. החטיבה לפסיכיאטריה משפטית מב"ן בכלא איילון הודיעה לנו, בעקבות החלטתנו מיום 25.12.00, כי כיום קיימות 2 קבוצות טיפוליות במב"ן ואין אפשרות לפתוח קבוצה נוספת וכי לא ניתן לצרף מטופלים חדשים לקבוצות הקיימות. אשר לַצֶפי בעתיד, נאמר "אנו מקווים כי קבוצות נוספות תפתחנה בשנת העבודה הבאה. בנוסף לכך הודיענו המרכז האמור, כי בהתאם לנוהלי מב"ן, נבדקים אסירים שאינם נמצאים בסבב החופשות, פעמיים בשנה, לצורך מעקב. המערער אינו נמצא בסבב חופשות. 3. איננו סבורים שיש להתערב בעונש שהושת על המערער. העבירות שעבר, הן חמורות ביותר ונובעות ממבנה אישיותו ומהרקע הקשה של ילדותו. המערער נזקק לטיפול הולם שעד כה לא ניתן לו. אין לצפות שללא טיפול יוכל הוא לחזור למסלול חיים נורמטיבי באופן שלא יהיה בו סיכון ממשי לסובבים אותו, כאשר קיים חשש רציני ממשי שיחזור לבצע מעשים כפי אלה בהם הורשע. 4. לאור כל האמור, דין הערעור להידחות. עם זאת, מורים אנו לשלטונות בתי הסוהר, לוודא שהמערער אכן ייבדק פעמיים בשנה על ידי מב"ן, על מנת לקבוע אם הוא עומד בקריטריונים הדרושים כדי להתקבל לקבוצת טיפול בתוך כותלי בית הסוהר. אם וכאשר יתברר שהוא עומד בהם, ישולב המערער בקבוצת הטיפול הראשונה שתפתח סמוך לאחר שייקבע כי הוא מתאים להצטרף אליה. 5. אשר לחופשות, מסתבר שהמערער נמצא במלכוד מסויים. הוא אינו יוצא לחופשות משום הסיכון לשלום הציבור שהוא מהווה כל עוד לא יעבור טיפול והוא אינו מקבל טיפול משום שאין קבוצת טיפול היכולה לקלוט אותו וגם טרם נקבע אם הוא עומד בקריטריונים. במצב דברים זה, ואם המצב יישאר כמות שהוא, רשאי יהיה המערער לפנות לבית המשפט המחוזי בנושא החופשות ובית המשפט ישקול את הנושא לאור החומר שיהיה קיים אז ויחליט בעניין לפי שיקול דעתו. מובן שאין אנו מחווים דיעה בעניין זה. שמענו כי בינתיים שולב המערער בעבודה בין כתלי בית הסוהר ואנו מניחים כי רשויות בתי הסוהר יעקבו אחרי מצבו והתפתחותו של המערער ויפעלו בהתאם. 6. הערעור נדחה. ניתן היום ח' בשבט תשס"א (1.2.01). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל. שמריהו כהן - מזכיר ראשי 98054680.J07