הגב' זהבה שאול נ. שירות בתי הסוהר

פסק-דין בתיק בג"ץ 5465/16 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5465/16 לפני: כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט צ' זילברטל כבוד השופט א' שהם העותרים: 1. הגברת זהבה שאול 2. מר הרצל שאול נ ג ד המשיבים: 1. שירות בתי הסוהר 2. נציבת שירות בתי הסוהר 3. משרד ראש הממשלה 4. ראש הממשלה עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד אפרים דמרי בשם המשיבים: עו"ד יובל רויטמן ועו"ד נועם מולה פסק-דין השופט א' שהם: 1. לפנינו עתירה למתן צו על תנאי במסגרתה התבקשנו להורות למשיבים 1 ו-2 למנוע או לחסום מהאסירים הבטחוניים הכלואים במתקני הכליאה במדינה את הצפייה במשחק גמר אליפות אירופה בכדורגל, אשר ישודר היום, בשעה 22:00 בערוצי הטלוויזיה (להלן: משחק הגמר). לעתירה נלוותה בקשה דחופה למתן צו ארעי, במעמד צו אחד, עד לקבלת תגובת המשיבים. תמצית העתירה 2. העותרים הינם הוריו של לוחם צה"ל, סמ"ר אורון שאול שהשתתף במבצע "צוק איתן", ולא שב. כמצויין בעתירה, סמ"ר אורון שאול וכן סגן הדר גולדין נשבו בידי ארגון הטרור "החמאס" (להלן: החמאס) במהלך המבצע, ושלטונות הצבא קבעו כי שני הלוחמים נהרגו. בהמשך, הוכרזו הלוחמים כחללים שמקום קבורתם לא נודע, במעמד של "שבויים ונעדרים". 3. לטענת העותרים, חמאס "מסרב לשחרר כל בדל אינפורמציה על גורלם, שלא לדבר על נכונות להחזרתם". חרף זאת, החליטו המשיבים 1 ו-2 לאפשר לאסירים הבטחוניים במתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר לצפות בכל ערוצי הטלויזיה המשדרים את משחק הגמר, לרבות בערוצים המסחריים, שהינם, ככלל, ערוצים בתשלום. לעמדת העותרים, מאחר שהאסירים הבטחוניים "רובם ככולם" משתייכים לתנועת החמאס, הרי שהחלטת המשיבים 2-1 פירושה הענקת הטבה לאסירי ארגון הטרור, במקום לשלול טובות הנאה מקבוצה זו, במטרה ללחוץ על הארגון לספק למדינה את המידע הדרוש בנוגע לגורלם של שני הלוחמים. החלטה זו, כך נטען בעתירה, הינה "בלתי סבירה בעליל [...] בלתי הגיונית בעליל ואף פוגעת ברגשות ובאינטרס הציבור בכללותו. החלטה מאוסה המעוררת סלידה". מאחר שפניית העותרים למשיבה 2, מיום 5.7.2016, טרם נענתה, הוגשה העתירה שלפנינו. תגובת המשיבים 4. בתגובת המשיבים נטען, כי דין העתירה להדחות. בפתח התגובה גורסים המשיבים, כי העתירה הוגשה בשיהוי, ערב שידור משחק הגמר, כאשר פניית העותרים למשיבה 2 נעשתה אף היא רק לפני ימים ספורים, אף שמועד שידור המשחק היה ידוע מראש. עוד הבהירו המשיבים, כי העתירה הוגשה מבלי שמוצו ההליכים כדבעי, מול המשיבים 1 ו-2. במסגרת טענה זו, הצביעו המשיבים על כך שהסעדים המבוקשים בעתירה הינם רחבים מאלו שנתבקשו בפניית העותרים למשיבים 1 ו-2, ועוד נטען כי הם בעלי אופי כוללני, דבר המצדיק את דחיית העתירה על הסף. לגופה של העתירה, נטען כי זכותם של האסירים הבטחוניים לצפות בערוצי הטלויזיה מעוגנת בפקודת נציבות בתי הסוהר מספר 03.02.00 "כללים ביחס לאסירים ביטחוניים" (להלן: פקודת נציבות בתי הסוהר), וכי "הערוצים המשודרים הינם חלק מתוך סל ערוצים אשר נבחר בקפידה על ידי גורמי הביטחון בשב"ס מתוך מטרה לכלול ערוץ ישראלי (חובה) ולא לכלול ערוצים המשדרים תכנים מסיתים". המשיבים הוסיפו וטענו, כי על פי המידע שנמסר מטעם המשיב 1, הצפייה במשחקי היורו במסגרת החבילה שנרכשה מחברת Yes, התאפשרה רק עד ליום ה' האחרון, וכי למיטב ידיעתם של המשיבים משחק הגמר ישודר בערוץ 2, אשר רכש את זכויות השידור הרלוונטיות, רכישה שאינה בשליטתו של המשיב 1. בתגובה לטענת העותרים בדבר הפעלת לחץ על החמאס לקידום שחרורם של השבויים והנעדרים, הובהר בתגובה, כי ועדת השרים לענייני בטחון לאומי (הקבינט המדיני-בטחוני) החליטה בישיבתה, מיום 29.6.2016, על הקמת צוות שרים אשר "יעסוק בייצור מנופים על החמאס לקידום שחרור השו"נ" וכי מדינת ישראל רואה בשחרורם כמשימה בעלת חשיבות רבה. יחד עם זאת, לנוכח מורכבות הסוגיה והשלכותיה, מדובר בעניין המצוי בשיקול דעתה של המדינה, ושיקול דעת זה הוא רחב מאוד. דיון והכרעה 5. לאחר עיון בעתירה ובתגובת המשיבים, הגענו למסקנה כי אין מקום להעתר לה. הכללים הנוהגים ביחס לאסירים בטחוניים במתקני הכליאה בישראל מעוגנים בפקודת נציבות בתי הסוהר. סעיף 29(ד) לפקודה קובע, כי "אסירים יורשו להחזיק בתאם טלוויזיה שתסופק ע"י שב"ס ולצפות בשידורים של 3 ערוצים שיאושרו ע"י סגן נציב מעת לעת, אם קיימת בבית הסוהר התשתית התקשורתית המתאימה לכך". לשון סעיף 34 לפקודה מבהירה, כי נציב בתי הסוהר רשאי להגדיל את מספר ערוצי הטלוויזיה המותרים בשימוש, וכי החלטה כאמור "אפשר שתינתן כלפי קבוצת אסירים בלבד, לפי שיקול דעת הנציב ולאחר שהונחה בפניו חוות דעת גורמי מודעין ואג"ם בנציבות". 6. עולה מן המכלול, כי אין כל מניעה חוקית לאפשר לאסירים בטחוניים לצפות בשידור משחק גמר אליפות אירופה בערוץ 2, שהינו ערוץ ציבורי, והעותרים לא הניחו בפנינו כל תשתית עובדתית או משפטית בגינה ניתן למנוע מקבוצת אסירים זו או אחרת את הצפייה במשחק זה (ראו, בהקשר זה, דנג"צ 204/13 צלאח נ' שירות בתי הסוהר (14.4.2015)). עוד יש להוסיף, כי לא התרשמנו כי קיים קשר בין איסור הצפייה במשחק הגמר לרצונם המובן של העותרים להפעיל לחץ על החמאס לשחרר את לוחמינו השבויים והנעדרים. לפיכך, איננו רואים מקום להתערב בשיקול דעתם של המשיבים 1 ו-2 להתיר לאסירים הבטחוניים לצפות בשידור משחק הגמר. מסקנה זו מקבלת משנה תוקף נוכח עיתוי הגשת העתירה. מועד שידורו של משחק הגמר היה ידוע מבעוד מועד, כאשר העתירה הוגשה בבוקרו של יום משחק הגמר. מן הראוי להבהיר, כי מדובר בהכרעה בעתירה הקונקרטית המונחת לפנינו. אין באמור לעיל משום הבעת דעה לכאן ולכאן בדבר הסוגיה הכללית יותר של שינוי המדיניות ביחס לאנשי חמאס ולאסירים בטחוניים בכלל, באספקלריה של אי החזרת חיילינו השבויים והנעדרים, כאמור לעיל. סיכומם של דברים, העתירה נדחית, ללא צו להוצאות. ניתן היום, ד' בתמוז התשע"ו (10.7.2016). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 16054650_I03.doc עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il