האגודה לזכויות האזרח בישראל נ. משרד הפנים

2 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5442/20 לפני: כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט י' אלרון העותרת: האגודה לזכויות האזרח בישראל נ ג ד המשיבים: 1. משרד הפנים 2. משרד הבריאות 3. משרד לשירותי דת 4. מועצת העדה האורתודוקסית 5. עמותת פורום חברות קדישא בישראל עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: עו"ד סנא אבן אברי; עו"ד עביר ג'ובראן דכוור; עו"ד עודד פלר בשם משיבים 3-1: עו"ד לירון הופפלד; עו"ד סיוון דגן בשם משיבה 4: בשם משיבה 5: עו"ד בסיס עספור עו"ד אשר אקסלרד; עו"ד יעל זלינגר פסק-דין השופט נ' הנדל: 1. עניינה של העתירה בהקמת "מרכזי טהרה ייעודיים עבור נפטרים מקרב החברה הערבית משלוש הדתות: האיסלאם, הנצרות והדרוזית, שהם נשאי נגיף הקורונה או חשודים כנשאים", ובהקמת "מוקד טלפוני בשפה הערבית" שיספק למשפחות נפטרים אלו מידע רלוונטי. זאת, בדומה למרכזי הטהרה שהוקמו "עבור החברה היהודית", ולמוקד הטלפוני דובר העברית. ערב הדיון השני שנקבע בעתירה עדכנו משיבי המדינה על ההתקדמות שחלה במישור של הקמת מרכזי הטהרה לבני העדות השונות, וטענו כי יש לצרף להליך את "עמותת פורום חברות קדישא הגדולות בישראל" (להלן: העמותה) – אשר זכתה במכרז להפעלת המוקד הטלפוני הכללי – "שכן היא זו המפעילה את המוקד ולה הנתונים הרלוונטיים". בעקבות הודעה זו ביקשה העותרת לדחות את הדיון, וביום 14.4.2021 הגישה הודעת עדכון בה הכירה בהתקדמות לגבי מרכזי הטהרה, אך ציינה כי היא "עומדת על הסעד השני המבוקש בעתירה". לפיכך, הורינו לעמותה – שצורפה כמשיבה 5 – להגיב לטענות בעניין המוקד, "תוך התייחסות לפער בזמני המענה בשפות העברית והערבית". בתגובה, מסרה העמותה כי גייסה מספר נציגים דוברי ערבית, המעניקים מענה מיידי בשפה זו במשמרות הרלוונטיות – וכי גם במשמרות אחרות, "בדרך כלל זמני חזרת נציג בשפה הערבית" קצרים מן הרף שהוצב במסגרת המכרז. 2. העותרת התבקשה, אפוא, להודיע "האם היא עומדת על עתירתה, בהתחשב בנתוני הרקע העדכניים והתייחסות משיבים 1-3 ו-5", וביום 29.6.2021 מסרה כי "העתירה השיגה את יעדיה לעת הזו" – וביקשה למחוק אותה, "תוך שמירת טענותיה העקרוניות". כמו כן, ביקשה העותרת לחייב את משיבי המדינה בהוצאות, נוכח תרומת העתירה לקידום הטיפול באוכלוסייה הערבית. מנגד, המשיבים טוענים שהחלו לטפל בסוגיות הרלוונטיות עובר להגשת העתירה, וללא קשר אלה – כך שאין לחייבם בהוצאות העותרת. לחלופין, הם מבקשים לפסוק את ההוצאות על הצד הנמוך, "ובשים לב לאילוצים הרבים" המוטלים עליהם "כחלק מההתמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה". 3. לבקשת העותרת, העתירה נמחקת. עם זאת, על רקע העלייה המחודשת בהיקף התפשטות נגיף הקורונה, אדגיש כי – אם יתעורר בכך הצורך – על המדינה לספק את השירותים הרלוונטיים במתכונת העונה על צורכי כלל אזרחי ישראל. בהתחשב בתרומת העתירה להאצת הטיפול בסוגיות שהעלתה, המדינה תישא בהוצאות העותרת בהליך דנן בסך 5,000 ₪. ניתן היום, ‏ח' באלול התשפ"א (‏16.8.2021). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 20054420_Z16.docx מא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1