פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 5442/20

האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' משרד הפנים ואח'

העותרת דרשה הקמת מרכזי טהרה ומוקד טלפוני בשפה הערבית עבור נפטרים מנגיף הקורונה, בדומה לשירותים שניתנו לחברה היהודית.

נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) ?
תאריך פרסום 16/08/2021 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 5442/20 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה שוויון בשירותי דת וקורונה — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) האגודה לזכויות האזרח בישראל נגד משרד הפנים ואח'. הקיצור "נ׳" שבשם התיק = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרת דרשה הקמת מרכזי טהרה ומוקד טלפוני בשפה הערבית עבור נפטרים מנגיף הקורונה, בדומה לשירותים שניתנו לחברה היהודית.
החלטת בית המשפט נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) — ההכרעה התייתרה — אין עוד צורך בהכרעה שיפוטית.

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 5442/20

האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' משרד הפנים ואח'

העותרת דרשה הקמת מרכזי טהרה ומוקד טלפוני בשפה הערבית עבור נפטרים מנגיף הקורונה, בדומה לשירותים שניתנו לחברה היהודית.

נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) ?

סיכום פסק הדין

האגודה לזכויות האזרח הגישה עתירה נגד משרדי הממשלה בדרישה להנגיש שירותי טהרה ומוקד טלפוני בשפה הערבית עבור נפטרים מנגיף הקורונה, בדומה לשירותים שניתנו לחברה היהודית. במהלך ההליך, המדינה דיווחה על התקדמות בהקמת מרכזי הטהרה, ועמותת חברות קדישא (שצורפה כמשיבה) דיווחה על גיוס נציגים דוברי ערבית למוקד הטלפוני. בעקבות שיפור המצב, העותרת ביקשה למחוק את העתירה תוך שהיא מציינת כי העתירה השיגה את יעדיה. בית המשפט הורה על מחיקת העתירה, אך חייב את המדינה בהוצאות משפט בסך 5,000 ש"ח בשל תרומת העתירה להאצת הטיפול בנושא.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים נ' הנדל, ד' מינץ, י' אלרון
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • האגודה לזכויות האזרח בישראל

נתבעים

  • משרד הפנים
  • משרד הבריאות
  • משרד לשירותי דת
  • מוועצת העדה האורתודוקסית
  • עמותת פורום חברות קדישא בישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • יש להקים מרכזי טהרה ייעודיים לנפטרים מהחברה הערבית (מוסלמים, נוצרים ודרוזים) כפי שנעשה עבור החברה היהודית.
  • יש להקים מוקד טלפוני בשפה הערבית למתן מידע למשפחות הנפטרים.
טיעוני ההגנה
  • המדינה החלה בטיפול בסוגיות עוד לפני הגשת העתירה.
  • העמותה המפעילה את המוקד הטלפוני גייסה נציגים דוברי ערבית וזמני המענה עומדים בתנאי המכרז.
מחלוקות עובדתיות
  • האם המדינה פעלה מספיק להנגשת השירותים לאוכלוסייה הערבית ללא התערבות בג"ץ.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • הודעות עדכון של משיבי המדינה על התקדמות בהקמת מרכזי הטהרה.
  • תגובת עמותת פורום חברות קדישא על גיוס נציגים דוברי ערבית.

תגיות נושא

  • קורונה
  • שוויון
  • חברה ערבית
  • שירותי דת

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

5000

טענות מנהליות

אפליה
הטענה הועלתה והתקבלה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5442/20 לפני: כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט י' אלרון העותרת: האגודה לזכויות האזרח בישראל נ ג ד המשיבים: 1. משרד הפנים 2. משרד הבריאות 3. משרד לשירותי דת 4. מועצת העדה האורתודוקסית 5. עמותת פורום חברות קדישא בישראל עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: עו"ד סנא אבן אברי; עו"ד עביר ג'ובראן דכוור; עו"ד עודד פלר בשם משיבים 3-1: עו"ד לירון הופפלד; עו"ד סיוון דגן בשם משיבה 4: בשם משיבה 5: עו"ד בסיס עספור עו"ד אשר אקסלרד; עו"ד יעל זלינגר פסק-דין השופט נ' הנדל: 1. עניינה של העתירה בהקמת "מרכזי טהרה ייעודיים עבור נפטרים מקרב החברה הערבית משלוש הדתות: האיסלאם, הנצרות והדרוזית, שהם נשאי נגיף הקורונה או חשודים כנשאים", ובהקמת "מוקד טלפוני בשפה הערבית" שיספק למשפחות נפטרים אלו מידע רלוונטי. זאת, בדומה למרכזי הטהרה שהוקמו "עבור החברה היהודית", ולמוקד הטלפוני דובר העברית. ערב הדיון השני שנקבע בעתירה עדכנו משיבי המדינה על ההתקדמות שחלה במישור של הקמת מרכזי הטהרה לבני העדות השונות, וטענו כי יש לצרף להליך את "עמותת פורום חברות קדישא הגדולות בישראל" (להלן: העמותה) – אשר זכתה במכרז להפעלת המוקד הטלפוני הכללי – "שכן היא זו המפעילה את המוקד ולה הנתונים הרלוונטיים". בעקבות הודעה זו ביקשה העותרת לדחות את הדיון, וביום 14.4.2021 הגישה הודעת עדכון בה הכירה בהתקדמות לגבי מרכזי הטהרה, אך ציינה כי היא "עומדת על הסעד השני המבוקש בעתירה". לפיכך, הורינו לעמותה – שצורפה כמשיבה 5 – להגיב לטענות בעניין המוקד, "תוך התייחסות לפער בזמני המענה בשפות העברית והערבית". בתגובה, מסרה העמותה כי גייסה מספר נציגים דוברי ערבית, המעניקים מענה מיידי בשפה זו במשמרות הרלוונטיות – וכי גם במשמרות אחרות, "בדרך כלל זמני חזרת נציג בשפה הערבית" קצרים מן הרף שהוצב במסגרת המכרז. 2. העותרת התבקשה, אפוא, להודיע "האם היא עומדת על עתירתה, בהתחשב בנתוני הרקע העדכניים והתייחסות משיבים 1-3 ו-5", וביום 29.6.2021 מסרה כי "העתירה השיגה את יעדיה לעת הזו" – וביקשה למחוק אותה, "תוך שמירת טענותיה העקרוניות". כמו כן, ביקשה העותרת לחייב את משיבי המדינה בהוצאות, נוכח תרומת העתירה לקידום הטיפול באוכלוסייה הערבית. מנגד, המשיבים טוענים שהחלו לטפל בסוגיות הרלוונטיות עובר להגשת העתירה, וללא קשר אלה – כך שאין לחייבם בהוצאות העותרת. לחלופין, הם מבקשים לפסוק את ההוצאות על הצד הנמוך, "ובשים לב לאילוצים הרבים" המוטלים עליהם "כחלק מההתמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה". 3. לבקשת העותרת, העתירה נמחקת. עם זאת, על רקע העלייה המחודשת בהיקף התפשטות נגיף הקורונה, אדגיש כי – אם יתעורר בכך הצורך – על המדינה לספק את השירותים הרלוונטיים במתכונת העונה על צורכי כלל אזרחי ישראל. בהתחשב בתרומת העתירה להאצת הטיפול בסוגיות שהעלתה, המדינה תישא בהוצאות העותרת בהליך דנן בסך 5,000 ₪. ניתן היום, ‏ח' באלול התשפ"א (‏16.8.2021). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 20054420_Z16.docx מא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il