יששכר בר הלל עו"ד נ. גיאו - בר (92) הנדסה אזרחית בע"מ

פסק-דין בתיק ע"א 5436/14 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 5436/14 ע"א 5934/14 לפני: כבוד המשנה לנשיאה א' רובינשטיין כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט ע' פוגלמן המערער בע"א 5436/14: עו"ד יששכר בר הלל המערערת בע"א 5934/14: גיאו-בר (92) הנדסה אזרחית בע"מ נ ג ד המשיבים בע"א 5436/14: 1. גיאו-בר (92) הנדסה אזרחית בע"מ (בפירוק) 2. כונס הנכסים הרשמי 3. בנק לאומי לישראל בע"מ המשיבים בע"א 5934/14: 1. אלון טובים 2. כונס הנכסים הרשמי 3. חברת א.נ. טייטלבאום בע"מ 4. עו"ד יששכר בר הלל 5. עו"ד דוד אמסל – מפרק לחברת גיאו-בר (92) הנדסה אזרחית בע"מ ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט ד' מינץ) בה"פ 145-98 מיום 12.6.2014 ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט א' אורנשטיין) בפר"ק 43214-09-13 מיום 10.3.2014 תאריך הישיבה: ד' בכסלו התשע"ו (16.11.15) בשם המערער בע"א 5436/14 והמשיב 4 בע"א 5934/14: בעצמו בשם המערערת בע"א 5934/14 (החברה): מר בני ברכה בשם המשיבה 1 בע"א 5436/14 (החברה באמצעות המפרק): עו"ד דרור דוידוביץ בשם המשיב 2 בע"א 5436/14 והמשיב 2 בע"א 5934/14: עו"ד שמרית מלמן; עו"ד אסף קוינט בשם המשיב 1 בע"א 5934/14: עו"ד שלמה גולדשטיין בשם המשיבה 3 בע"א 5934/14: עו"ד אוהד שני בשם המשיב 5 בע"א 5934/14: בעצמו פסק-דין ע"א 5436/14 א. המערער הביא לידיעתנו, כי היתה התקדמות במגעים עם רשות מקרקעי ישראל והושגו באשר לשטחים בעטרות הבנות, שלפיהן הגיעו כל בעלי הזכויות להבנה עם הרשות בדבר רישום הנכס. (הסכם הבנות מיום 27.10.14 והסכמות לרישום מיום 3.11.15). ב. השאלה שעל הפרק היא הממשק שבין האפשרות לרישום הזכויות בנכס בעטרות (להלן הנכס) שנרכש על-ידי החברה גיאו-בר (92), הנדסה אזרחית בע"מ הנמצאת בפירוק (להלן גיאו-בר) לבין תשלום כספים המגיעים מן החברה למוכרי הנכס (חברה שבפירוק בעצמה). בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט – כתארו אז – ענבר) בת"א 4175/02 עו"ד אהרון ריבלין (כונס) נ' גיאו-בר (2006) (שאושר בבית משפט זה בע"א 10064/06 גיאו-בר נ' עו"ד ריבלין (2013)), נאמר (פסקה 98): "אני מצהיר, כי אם יעלה בידי התובע להציג תוך זמן סביר אישור של המנהל, לפיו אין מבחינת המנהל מניעה להעביר את הזכויות על שם הנתבעת, אזי יהיה התובע זכאי לקבל מהנתבעת את מלוא יתרת התמורה על פי ההסכם; כל זאת, בכפוף לכך שהיקפן של הזכויות שהתובע יבקש להעבירן כאמור לא יפחת מזכויותיה של הנתבעת על פי התשריט נספח ד' לכתב התביעה , ובתנאי נוסף שעד אז יתקבל אישורו לעסקה של בית משפט של כינוס נכסים". אנו שבים ומאשרים את סעיף 98 האמור, העומד בעינו לאחר הערעור הנזכר בבית משפט זה. ג. נראה לנו כי ניתן לבטל את שתי השורות האחרונות של פסק הדין קמא, שנאמר בהן "בשלב זה, נוכח מתן צו הפירוק למשיבה, זכויות המבקש לקבלת יתרת התמורה תהיינה כפופות לדיני הפירוק בדרך של הגשת תביעת חוב בדין". נושא זה לא נדרש להכרעה שם, ויתברר בבית המשפט של פירוק. הדבר מקובל על המפרק והכנ"ר. אמנם שמענו את הסתייגות מר ברכה מבעלי "גיאו-בר", אך כיום החברה מצויה בפירוק ובעל הדין הוא המפרק. ד. הערעור מתקבל במובן האמור, ללא צו להוצאות. ע"א 5934/14 ערעור זה מוסב כנגד החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב מיום 10.3.14 לפתוח בהליכי פירוק נגד גיאו-בר. שמענו באורך רוח את דברי מר ברכה, אשר טען בעיקר כי לא הובאו לפני בית המשפט קמא ראיות בדבר חובות החברה, וכי החברה לא היתה חדלת פירעון. כן שמענו את המשיבים, לרבות המפרק שטען כי מר ברכה פעל כדי שלא לשלם לנושי החברה, לרבות רשויות המס. מטעם המשיב 1 (טובים) נטען כי לא היתה ברירה אלא לפנות להליכי פירוק, משלא שולם שכרו. לאחר העיון לא שוכנענו כי נפל פגם בהחלטת בית המשפט המחוזי, נוכח מסת החובות שרבצה על החברה. על כן איננו נעתרים לערעור. בנסיבות ישלם מר ברכה למשיבים הוצאות בסך 4,000 ₪ לכל אחד. ניתן היום, ‏ה' בכסלו התשע"ו (‏17.11.2015). המשנה לנשיאה ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 14054360_T10.doc זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il