אחמד סרסור נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 5432/07 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 5432/07 ע"פ 6639/07 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט י' אלון המערער בע"פ 5432/07: המערער בע"פ 6639/07: אחמד סרסור חנינה סעד נ ג ד המשיבה בע"פ 5432/07 ובע"פ 6639/07: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב, מיום 31.5.07, בתיק פל. ,40240/06, שניתן על ידי כבוד השופט ג' קרא תאריך הישיבה: כ"ו בתשרי התשס"ח (8.10.07) בשם המערער בע"פ 5432/07: בשם המערער בע"פ 6639/07: עו"ד בנצי קבלר עו"ד שלומציון גבאי-מנדלמן בשם המשיבה: בשם שירות המבחן למבוגרים: עו"ד דותן רוסו גב' שרה מלים פסק-דין השופט א' א' לוי: בתאריך 7.8.06, בשעת לילה מאוחרת, הגיע סעד חנינה (להלן: סעד), אשר שהה בישראל שלא כדין, לפתח תקוה. אותה שעה עמדה המתלוננת להחנות את רכבה בחזית בית מגוריה, כשעמה היה בנה בן ה-9. סעד פנה למתלוננת וביקש לדעת כיצד מגיעים לג'לג'וליה, ומשהסבירה לו זאת הוא דרש ממנה להסיעו לאותה עיר תוך שהוא מאיים עליה עם אקדח שהיה מוסתר עד אז מתחת לחגורת מכנסיו. המתלוננת דיברה על לבו של סעד להרפות ממנה ואף הציעה לו לקחת את מכוניתה ואת כספה, אולם הוא עמד על דרישתו כי תסיע אותו. בעודם משוחחים התקרב לעברם שכן של המתלוננת, ובעקבות כך החליט סעד לגנוב את המכונית ולהימלט עמה, והוא עשה זאת תוך שהוא מאיים על אותו שכן באקדח. בהגיעו לצומת סגולה הצטרף אליו המערער האחר, אחמד סרסור (להלן: אחמד), אשר נהג ברכב משלו. השניים המשיכו משם בנסיעה מהירה, תוך שהם עוברים מנתיב לנתיב בצורה פרועה ומסכנים חיי אדם, במטרה להתחמק מניידת משטרה אשר דלקה בעקבותיהם. בשלב כלשהו נסעו המערערים במקביל במטרה לחסום את דרכה של הניידת, ובהמשך הם חצו צמתים בניגוד להוראות הרמזור. בסמוך לאלפי מנשה ביצע סעד סיבוב פרסה, עלה על מחסום דוקרנים, פגע עם רכבו בדופן של ניידת משטרה, וכתוצאה מכך שוטרת שישבה בה נפגעה. כמו כן, פגע סעד עם הרכב בו נהג ברכב אחר בו נסעו בני זוג, וגם אלה פונו לקבלתו של טיפול רפואי. לבסוף, יצא סעד מהרכב ונמלט רגלית, אולם שוטרים אשר רדפו אחריו הדביקוהו תוך שהם נאלצים להפעיל כוח כדי להתגבר על התנגדותו. משנדרש סעד להזדהות, הוא התחזה לאחר באמצעות תעודת זהות מזויפת. בגין העובדות האמורות בהן הודו המערערים, הרשיע בית המשפט המחוזי את סעד בעבירות של שוד, סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, זיוף מסמך, התחזות כאדם אחר, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות ונהיגה ללא רישיון. את אחמד הרשיע בית המשפט בעבירות של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, סיוע לאחר מעשה, והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. בגין כל אלה נדון אחמד ל-18 חודשי מאסר, 18 חודשים מאסר על-תנאי, והוא נפסל מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה במשך 5 שנים מיום שחרורו מהכלא. סעד נדון ל-7 שנות מאסר ומאסר על-תנאי, וכן הופעלו שני מאסרים על-תנאי שעמדו נגדו (בני 3 ו-9 חודשים) במצטבר, כך שתקופת מאסרו הכוללת עומדת על 8 שנים. סעד מערער בפנינו כנגד חומרת העונש (ע"פ 6639/07), בעוד שאחמד משיג גם כנגד הרשעתו בעבירה של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה (ע"פ 5437/07). באשר להרשעתו של אחמד – לבית המשפט המחוזי הוגשו דו"חות שנערכו בידי ארבעה שוטרים, ובהם תוארה דרך נהיגתו של מערער זה, אשר היתה מלווה במעבר פראי מנתיב לנתיב תוך שהוא חוסם את הניידת ולא מאפשר לה לעקוף אותו. וכך מצאו הדברים את ביטויים בדו"ח הפעולה שערך גלעד הורוביץ: "הבחנתי ברכב מסוג דייהטסו בצבע כחול [הוא הרכב בו נהג אחמד], כאשר הוא נוסע לפני הג'יפ [בו נהג סעד] ופותח לו ציר, כאשר הוא נוסע לפניו במהירות ופראות. הבחנתי בשני כלי הרכב כאשר הם ממשיכים בנסיעה מטורפת תוך כדי שהם מסכנים את משתמשי הדרך בנתיב הנסיעה, ונראו פונים ימינה לכביש 5 וממשיכים בנסיעתם הפרועה ומגיעים לצומת ראש העין ואז פונים שמאלה כאשר הם עוברים באור אדום בצומת וממשיכים בנסיעה מטורפת ...". הנה כי כן, המערער אינו בבחינת נהג סביר שחטא באי-תשומת לב או רשלנות רגעית, אלא מי שגמר אומר למנוע את מעצרו-שלו ושל שותפו, אף במחיר של סיכון חיי אדם שלרוע מזלם נקלעו לנתיב נסיעתו. זו התנהגות הממלאת אחר יסודותיה של העבירה לפי סעיף 332(2) לחוק העונשין, ומכאן דעתנו כי בהרשעתו של אחמד בעבירה זו לא נפל פגם. זו גם השקפתנו באשר להשגותיהם של המערערים לעניין העונש. אם נדרשת ראייה לסכנה הנובעת מנהגים הבזים לחוק, ונסים על נפשם תוך ידיעה שבנהיגתם כרוכה סכנה מוחשית, המקרה הנוכחי הוא ראייה טובה לכך. אולם לא רק בכך חטא סעד, אלא גם בביצועו של שוד רכב בטבורה של עיר, תוך שהוא מאלץ את המתלוננת לנטוש את מכוניתה באיומי אקדח. נסיבות אלו חייבו החמרה ניכרת בעונשו של סעד, והחמרה זו התבקשה גם נוכח עברו הפלילי המכביד בגינו נשא גם בעונשי מאסר. נראה כי עניין לנו עם מערער המתקשה לסגל לעצמו אורח חיים מהוגן, ועל כן שוב אין מנוס מכליאתו לתקופה ממושכת. באשר לאחמד – אנו סבורים כי העונש שהושת עליו אינו חמור כלל ועיקר, ומכאן החלטנו לדחות את שני הערעורים. ניתן היום, כ"ו בתשרי התשס"ח (08.10.07). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07054320_O07.doc הג מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il