בג"ץ 5430-22
טרם נותח
פלוני נ. שרת החינוך
סוג הליך
עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
פסק הדין המלא
-
2
1
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 5430/22
לפני:
כבוד השופטת ע' ברון
כבוד השופט י' כשר
כבוד השופטת ר' רונן
העותר:
פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. שרת החינוך
2. מנכ"לית משרד החינוך
3. משרד החינוך
4. ראשת עיריית אור יהודה
5. עיריית אור יהודה
עתירה למתן צו על תנאי ובקשה למתן צו ביניים
בשם העותר:
עו"ד גלעד יצחק בר-טל; עו"ד חן טלמור
פסק-דין
השופט י' כשר:
עתירה למתן צו על תנאי המחייב את המשיבים להקצות סייעת רפואית לעותר בשל אלרגיה מסכנת חיים למספר סוגי מזונות.
העותר הוא קטין בן 4 שנים (העתירה הוגשה באמצעות הוריו – האפוטרופסים), המצוי על הספקטרום האוטיסטי ומתחנך במסגרת של חינוך מיוחד בעיר אור יהודה. כמו כן, העותר סובל ממגוון אלרגיות קשות ומסכנות חיים לסוגי מזונות שונים. בהתאם לכך, המליץ רופא מומחה על "השגחה רפואית קבועה וצמודה בגן".
כעולה מן העתירה, הורי העותר פנו תחילה למשרד החינוך ולעיריית אור יהודה (המשיבות 3 ו-5) בבקשה כי תוצמד לבנם סייעת רפואית לקראת תחילתה של שנת הלימודים הקרובה. בתשובת מפקחת חינוך מיוחד במחוז תל אביב, מראשית חודש יולי 2022, נכתב כי: "לאחר התייעצות עם הרופא המחוזי, הוחלט כי [העותר] אינו זכאי לסייעת במסגרת גן החינוך המיוחד בשל אלרגיה".
לאחר מכן, פנו הורי העותר (באמצעות בא-כוחם), ביום 14.7.2022, אל המשיבים, במכתב שכותרתו "דרישה להקצאת סייעת רפואית צמודה". בחלוף חודש מפניה זו, ועד למועד הגשת העתירה דנן, פניה זו לא זכתה למענה לגופו של עניין.
מכאן העתירה שבפנינו, בגדרה מבוקש כי נורה למשיבים להתייצב ולהשיב מדוע לא יקצו לעותר סייעת רפואית צמודה; מדוע לא יפעלו להנחות הנחיות מחייבות אשר יבטיחו את הכשרת הצוותים במסגרת החינוך המיוחד; ומדוע לא יפעלו להנחות הנחיות מחייבות ו/או יקצו כוח אדם מותאם אשר יאכוף את הנחיות חוזר מנכ"ל משרד החינוך (תשע"ח/4, הוראת קבע מס' 0042) בדבר "התנהלות מוסדות החינוך והצהרונים לשם הבטחת בריאותם של תלמידים הסובלים מאלרגיות למוצרי מזון", כך שתובטח בריאותם של הילדים הסובלים מאלרגיה למזון המתחנכים במסגרות החינוך המיוחד.
עוד התבקש כ-"סעד ביניים" דיון דחוף בעתירה, במהלך חודש זה.
דין העתירה להידחות על הסף. זאת מחמת קיומו של סעד חלופי, בדמות הגשת עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים.
כלל הוא כי בית משפט זה לא יידרש לעניין המצוי בסמכות עניינית מקבילה של ערכאה שיפוטית אחרת, אלא במקרים חריגים (בג"ץ 7501/17 המוקד לפליטים ולמהגרים נ' שר הפנים, פסקה 8 וההפניות שם (9.5.2018)).
על-פי סעיף 5(1) לחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000 ופרט 3 לתוספת הראשונה לחוק זה, עתירה הנוגעת ל"החלטה של רשות בענייני חינוך" תידון בפני בית המשפט לעניינים מנהליים (ראו בפועל: עת"מ (מנהליים י-ם) 1330-09-19 פלוני נ' מדינת ישראל (9.3.2020)). ההחלטות כנגדן מופנית העתירה דנן נופלות בגדרי פרט 3 לחוק, ולא מצאנו כי בענייננו מתקיימים טעמים חריגים המצדיקים הידרשות לעתירה חרף קיומו של סעד חלופי.
אמנם, הוזכר בפתח העתירה כי זו עוסקת גם "במדיניות המופעלת על ידי המשיבים 1-3, ולפיה אין כל נוהל המסדיר את פעילות מוסדות החינוך המיוחד בהתייחס לילדים בעלי אלרגיה למזון". עם זאת, טענה זו נטענה בעלמא, ומבלי שהונחה תשתית מספקת ביחס לקיומה (או היעדרה) של מדיניות כאמור, והשלכותיה (אם בכלל) על עניינו של העותר.
סוף דבר – העתירה נדחית, וכך גם הבקשה לצו ביניים. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.
ניתן היום, י"ט באב התשפ"ב (16.8.2022).
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
_________________________
22054300_L03.docx מג
מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il
1