פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

רע"א 5429/99

יעקב ברגר נ. שר הפנים

העותר ביקש לבטל תכנית מתאר של כפר אוריה בטענה כי נגזל שטח מנחלתו.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 18/11/1999 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק רע"א — רשות ערעור אזרחי.
מספר התיק 5429/99 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה תכנון ובניה — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותר ביקש לבטל תכנית מתאר של כפר אוריה בטענה כי נגזל שטח מנחלתו.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

רע"א 5429/99

יעקב ברגר נ. שר הפנים

העותר ביקש לבטל תכנית מתאר של כפר אוריה בטענה כי נגזל שטח מנחלתו.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותר הגיש עתירה לבג"ץ בבקשה לבטל תכנית מתאר של כפר אוריה משנת 1986, בטענה כי התכנית גרמה להפקעת שטח מנחלתו לטובת אדם אחר. בית המשפט העליון לא דן בטענות לגופן, אלא קבע כי אין לו סמכות עניינית לדון בעתירה. בהתאם לסעיף 255א לחוק התכנון והבניה, עתירות מסוג זה הנוגעות לתכניות מתאר מקומיות צריכות להתברר בבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, שכן הטענה העיקרית נוגעת להחלטות הוועדה המקומית ולא להחלטות שר הפנים. לפיכך, העתירה נדחתה על הסף בשל חוסר סמכות.

סוג הליך רשות ערעור אזרחי (רע"א)
הרכב השופטים מ' חשין, י' זמיר, ד' ביניש
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • יעקב ברגר

נתבעים

  • שר הפנים
  • יו"ר המועצה האזורית מטה יהודה
  • מינהל מקרקעי ישראל
  • הועד המוניציפלי של כפר אוריה

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • ביטול תכנית המתאר של כפר אוריה משנת 1986
  • טענה לגזילת שטח מנחלת העותר וצירופו לנחלת אחר
טיעוני ההגנה
  • העתירה הוגשה לערכאה הלא נכונה (חוסר סמכות עניינית)
  • העתירה צריכה להידון בבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים לפי סעיף 255א לחוק התכנון והבניה

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

סכום הפיצוי

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5429/99 בפני: כבוד השופט מ' חשין כבוד השופט י' זמיר כבוד השופטת ד' ביניש העותר: יעקב ברגר נגד המשיבים: 1. שר הפנים 2. יו"ר המועצה האזורית מטה יהודה 3. מינהל מקרקעי ישראל 4. הועד המוניציפלי של כפר אוריה עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: בעצמו בשם המשיב 2: עו"ד פ' קובן בשם משיבים 1 ו3-: עו"ד ד' בריסקמן פסק-דין העותר מבקש כי יוצא צו על תנאי כנגד המשיבים המורה להם לנמק מדוע לא יבטלו את תכנית המתאר של כפר אוריה שאושרה בשנת 1986, ואשר במסגרתה נגזל, על פי טענת העותר, שטח מנחלתו וצורף לנחלתו של מר חיים שמואלי. ביקשנו את תגובתם של המשיבים לעתירה, ובתגובתם העלו המשיבים טענות רבות שבעטיין, לטענתם, יש לדחות את העתירה. לא נזקקנו לטענות שהועלו לגופה של העתירה, וזאת משום שלפי הוראת סעיף 255א לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה1965- (להלן: חוק התכנון והבניה), מצוייה העתירה בסמכותו של בית המשפט המחוזי. סעיף 255א הנ"ל קובע לאמור: (א) עתירות נגד מוסדות תכנון, בכל ענין הנוגע לתכנון ובניה, למעט הענינים המפורטים בסעיף קטן(ב), יהיו בשיפוטם של בתי המשפט המחוזיים, אשר ידונו בעתירות בשבתם כבית משפט לענינים מינהליים (להלן - בית משפט לענינים מינהליים). (ב) עתירות שענינן תכנית מיתאר ארצית או מחוזית, ועתירות נגד החלטות שר הפנים לפי חוק זה - יידונו בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק". אף על פי ששר הפנים צורף כמשיב, טענותיו של העותר אינן נכללות בגדר הסייג הקבוע בסעיף 255א(ב) הנ"ל; הצו על תנאי אשר מבקש העותר, מכוון לפסול את החלטתה של ""הועדה המקומית" של מטה יהודה". ככל שהעתירה מכוונת כנגד אישור שנתן שר הפנים לתכנית המיתאר, לפי סעיף 109 לחוק התכנון והבניה, יש לדון בה בבית המשפט המחוזי: "עתירה נגד החלטה של שר הפנים לאשר תכנית מיתאר מקומית מכוח סעיף 109 תצא מגדר הסמכות של בית המשפט המחוזי רק כאשר העתירה מבקשת לפסול את החלטת השר בטענה שנפל פגם בהחלטה זאת, להבדיל מפגם בהחלטה של הוועדה המקומית, וטענה זאת היא טענה עיקרית בעתירה. כנגד זאת, כאשר הטענה העיקרית בעתירה היא, שתוכנית מיתאר מקומית פסולה בשל פגם שנפל בהחלטה של הוועדה המקומית, והטענה שנפל גם פגם בהחלטת השר היא טענה משנית או נגררת, אין העתירה יוצאת מגדר הסמכות של בית המשפט המחוזי. הטפל הולך אחר העיקר". (בג"צ 4381/97 מייזליק ו21- דיירים בשני בתים משותפים נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה, פתח תקוה ואח', טרם פורסם, בסעיף 15 לפסק דינו של השופט זמיר). גם טענותיו הנוספות של העותר המכוונות כנגד הפגיעה בקניינו, אינן ניתנות לברור בבית משפט זה, ומקומן בבית המשפט המוסמך. אשר על כן, דין העתירה להידחות. ניתן היום, ט' בכסלו תש"ס (18.11.99). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 99054290.N04 חכ/